עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית

מודיעין עילית, תעודת זהות:
שנת הקמה: 1993
סטטוס: עיר ואם בישראל.
מספר תושבים: 80 אלף תושבים בלע"ר.
ראש מועצה ראשון: יוסף שוינגר.
ראש רשות נוכחי: יעקב גוטרמן
אמצעי תחבורה: מבני ברק וירושלים מהבוקר ועד הלילה כל עשרים דקות וכן משאר רחבי הארץ מספר פעמים ביום.
אופי האוכלוסיה: /ליטאי/ספרדי/חסידי

כבר לפני אלפיים שנה, שקקה חיים העיר מודיעין, בה התגוררו מתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול וחמשת בניו. כבר אז העיר הייתה מרכז של תורה ומקום מסחר לקהילה היהודית בארץ ישראל.

עם גידולו הטבעי של המגזר החרדי בישראל והתפתחות היישוב בחרדי בארץ, הגיעו ניצני המתיישבים למקום, להקמת שכונת יישוב בשם 'קרית ספר' – שהפך לימים ל'מודיעין עילית'.

תושבי העיר הנמנים בעיקר על בני הציבור הליטאי הם אברכים בני תורה השוקדים בד' אמות של הלכה ואינם יודעים כלל כי הם מתגוררים מעבר לקו הירוק.

שילוב של חיפוש אחר פתרונות דיור נאותים והתהוות קהילה במקום, הפכה את מודיעין עילית ליישוב המועדף על אלפי משפחות חרדיות, עד להיותה 'הבחירה הטבעית' של ההתיישבות החרדית בפריפריה הישראלית.

מבין הערים החרדיות השונות, בולטת העיר מודיעין עילית במיקומה הגיאוגרפי, בפתרונות תעסוקתיים המוצעים לנשות העיר ולמשקיעים, בייצוגה כעיר חרדית בה נתגוררת עילית הקהילה החרדית, הישיבות המובילות בעולם התורני ובמרקם הקהילתי המיוחד המאפיין את המקום.

כך הכל התחיל



למודיעין עילית הגיע הציבור החרדי בדיעבד, מחוסר ברירה. כמו שאר הערים החרדיות, הוקם היישוב על רקע מצוקת דיור וחיפוש אחר פתרונות למצוקת הדיור, מול התייקרות הדירות בירושלים ובני ברק. על פי הנתונים נישאים מדי שנה בקרב הציבור החרדי כ-5,000 זוגות חדשים. המאפיין הכלכלי המהותי לכל זוג הוא ברכישת דירה חדשה בהשתתפות ההורים, מה שגרם למצוקה קשה שהוגדרה כ"גזירת הדיור החרדי".

בני הציבור החרדי שהתרכזו עד לפני כ-25 שנה בעיקר בערים הגדולות, יצאו לפריפריות וכך נולדו להם הערים החרדיות בישראל – 'הפרוייקטים' – בלשון העם.

ב-1991 הרימו מספר יזמי נדל”ן את היוזמה לבניית עיר חדשה, שכאמור תיתן מענה קהילתי הולם לציבור החרדי, דירות בנויות בסטדרטים גבוהים אשר יימכרו במחירים מוזלים יחסית.

היזמים בעלי קרקעות בפאתי המושב מתתיהו שבאזור מודיעין, הקימו את חברת 'קרית ספר' וייעדו את שם השכונה החדשה כשם החברה. ראשי החברה שרכשו את אדמות האזור כדת וכדין, והשקיעו מיליוני שקלים בפיתוח הקרקעות והכנתם לבניית יישוב.

היישוב שקרם עור וגידים, הפך מיידית למועדף על ידי מאות ואלפי משפחות חרדיות. מיקומו היה אסטרטגי במיוחד עבור הציבור החרדי, בהיותו שוכן, באמצע הדרך שבין ירושלים לבני ברק, על ציר כביש 443, קרוב מאוד למרכז הארץ, כשלפי תוכניות התחבורה הארצית גם קו הרכבת המהיר תל אביב – ירושלים צפוי להתחבר למודיעין עילית.

עם אכלוסה המהיר והתקדמות הבנייה והפיתוח בקצב מבורך, הפך היישוב לגדול ביותר בארץ הבנוי על קרקעות פרטיות – שפותח על ידי יזמים פרטיים בעלי קרקעות – ללא תוכניות משרד הבינוי והשיכון וללא סיוע מינהל מקרקעי ישראל. להט העשייה ורצון יהזמים לבניית מקום יישוב תורני איכותי היה המנוע המרכזי להקמתו ופיתוחו. ברכת הדרך שקיבלו היזמים ממנהיג הציבור הליטאי, ראש הישיבה רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, חיזקה את רוחם בפעילות זו.

הרב שך אף ביקש מהעסקנים אז להיפגש עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ולברר עמו האם יש סיכוי שיחזירו את מודיעין עילית.

למרות הפיתוח המואץ בשטח עצמו, סרב משרד הפנים להכיר ביישוב החדש 'קרית ספר' שקם בפאתי המושב מתתיהו. באוקטובר 1993 הוקמה לשטח מנהלת הקמה ליישוב (מטה ליווי ותיאום), במסגרת המועצה האיזורית מטה בנימין, בתחומה היו מצויים השטחים של “קרית ספר”.

במקביל הסתיימה באותם שנים בנייתם של מאות דירות חדשות ביישוב והחל האכלוס בעיר. עם זאת, במשך כל אותה תקופה סירבו משרד הפנים ומשרדי הממשלה האחרים להכיר ב'קרית ספר' כיישוב, לטענתם, בשל הליקויים החמורים מהן סבלו מערכות התשתיות הפרטיות בעיר.

ב-13 במרץ 1996, הקנה משרד הפנים למנהלת ההקמה מעמד של מועצה מקומית, על פי צו של מפקד האזור בדבר ניהול מועצות מקומיות, שבראשה מונה יוסף שווינגר, ראש המועצה הראשון. המועצה המקומית נקראה “מודיעין עילית”, ושטח השיפוט שלה כלל את שכונת קרית ספר (ושכונת גני מודיעין – ש”נקרעה” מוניציפאלית מהיישוב חשמונאים), כמו גם את קרקעות הבנייה העתידיות באזור: “מתתיהו מזרח”, “מתתיהו צפון”, שכונת “נאות הפסגה” וקרקעות חברת “ציפחה” שהקימה את שכונת אחוזת ברכפלד.

הקמת העיר וההצלחה בביסוס תשתיותיה של מודיעין עילית, היוו מודל לחיקוי ומקור השראה ליזמים נוספים. במהלך השנים שחלפו מאז קמה מודיעין עילית, תנופת הבנייה לציבור החרדי הואצה והוקמו פרויקטים מיוחדים לציבור החרדי, בכללם הערים החרדיות החדשות: ביתר עילית ואלעד.

כיום כוללת מודיעין עילית את השכונות “קרית ספר”, “אחוזת ברכפלד” ו”גני מודיעין”, “נחלת חפציבה” ו”גרין פארק”.

על פי תקנות משרד הפנים, בספטמבר 2000 הסתיים תפקידה של מנהלת ההקמה. ומועצה מקומית קמה למודיעין עילית. זו העת בה הוכרז על בחירות מוניציפאליות רשמיות.

לראשות המועצה נבחר יעקב גוטמן, המנהל מאז את העיר ביד רמה, ומצליח להוביל מערכות לקידום ממשלתי רב זרועות, המסייע לעיר במגוון רב של תחומים ובקידום פרויקטים רבים במקום. גוטרמן דאג להכרה ממסדית מיוחדת, בזכות מעמדה היוצא דופן, כעיר הבנויה על קרקע פרטית על כל המשתמע מכך. ובהתאם לצרכים הייחודיים המאפיינים את העיר.

ההישגים הבולטים להם זכה ראש העיר, יעקב גוטרמן, מתבטאים במכלול הנושאים להם עיר חרדית צעירה זקוקה להם במיוחד בצעדי התפתחותה כמו, בחינוך, סביבה ירוקה, אווירה קהילתית מתאימה, תעסוקה ואחדות חברתית. בכך מבינים את משמעות המוטו המלווה את מודיעין עילית מאז היווסדה: “עיר העתיד החרדית”.

מודיעין עילית, כיום הפכה לעיר המועדפת על אלפי משפחות חרדיות בישראל. אם בעבר הגיעו זוגות חרדיים למודיעין עילית מחוסר ברירה, הרי שכיום זוכה העיר להתעניינות שיא לרכישת דירות, גם ובעיקר בשל שמה הטוב של העיר והמרקם החברתי-קהילתי הגבוה של העיר יחד עם מחסור גדול בדירות למכירה והשכרה.

אך ישנם תקוות כי העיר תתפתח יש שטחים שעתידים להיבנות במקום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!