חגיגת הפנסיה בשב"כ ובמוסד: המספרים נחשפים

קצבת הפנסיה הממוצעת של קציני צה"ל שפרשו לגמלאות ב–2016 הגיעה ל–19,085 שקל בחודש. הם פרשו בגיל ממוצע של 47 שנים. יחד עם הנגדים, הקצבה הממוצעת של פורשי צה"ל ב–2016 היתה 16,622 אלף שקל בחודש. כל פורשי צה"ל כיום, כולל פורשים משנים קודמות, נהנו כנראה מקצבה ממוצעת מעט נמוכה יותר — בין 15 ל–16 אלף שקל בחודש.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת גילתה לנו את הנתונים האלה לפני כחודש, במסגרת מעקב של הוועדה אחר הסכם תקציב הביטחון מנובמבר 2015, הידוע בכינויו הסכם כחלון־יעלון, ובמסגרת הניסיון לוודא שצה"ל יעמוד במשימה העיקרית שהוטלה עליו בהסכם — להפחית עד 2024 את קצבת הפנסיה הממוצעת בצה"ל ל–12 אלף שקל בחודש בלבד.

יש ויכוח חריף בשאלה אם הצבא יצליח לעמוד במשימה האדירה, ואם הוא בכלל מתכוון לעמוד במשימה הזאת. נזכיר שהרמטכ"ל, גדי איזנקוט, נתן את דברתו שהצבא יעמוד בהתחייבותו להפחית את הפנסיה הממוצעת, אבל עד 2024 איזנקוט כבר לא יהיה הרמטכ"ל, והסנקציה שנקבעה בהסכם למקרה שהצבא לא יעמוד בהתחייבותו — ב–2024 שר האוצר יוכל להורות בצו על הפחתת הפנסיה בצבא ל–12 אלף שקל בחודש — היא סנקציה ריקה מתוכן. עוד לא קם הפוליטיקאי שיעז להתעמת כך עם הלובי האדיר של אנשי הקבע.

עסקת החליפין של פנסיית הגישור

האי־בהירות בנוגע ליכולת הצבא לעמוד במלתו — אם הוא בכלל רוצה לעמוד בה — קיבלה את ביטויה בדו"ח הכספי של ממשלת ישראל ל–2016. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, ציין בדו"ח את עלות הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה — 747 מיליארד שקל, 302 מיליארד שקל (40%) מתוכם בגין הפנסיה של אנשי הקבע — אבל גם הוסיף שמדובר בעלות חסר, מכיוון שהחישוב אינו כולל את הפנסיה העתידית של אנשי הצבא. זוהי פנסיית הגישור, שאמורה להחליף את הפנסיה התקציבית החל מ–2027, ושלפי הסכם כחלון־יעלון עליה להגיע גם היא ל–12 אלף שקל בחודש בממוצע לפורש.

"עד מועד פרסום הדו"ח הכספי עדיין לא נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015–2020, שקבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת — לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה התקציבית הרעיונית של משרת הקבע. תקנות אלה עתידות לכלול שינויים בפרופיל השירות בצה"ל המשליכים על התפתחות השכר בצה"ל. לאחר שייקבעו התקנות הסופיות, יהיה אפשר לבצע הנחות לצורך הערכה ראשונית של החבות בגין פנסיית הגישור של משרתי הקבע", נכתב בדו"ח הכספי.

כלומר, בשלב זה הממשלה מודה שאין לה מושג מה יהיו תנאי הפנסיה שיקבלו כל פורשי צה"ל החל מ–2027, ולכן אין לה גם יכולת לחשב את עלותה האקטוארית. ההערכה היא שמדובר בפנסיה זולה יותר למדינה מהפנסיה התקציבית, כי היא משולמת על פני פחות שנים — פנסיית הגישור משולמת רק עד גיל 67 (לאחר מכן משולמת הפנסיה הצוברת של הקצין), בעוד הפנסיה התקציבית משולמת עד יום המוות.

פנסיית הגישור תמשיך להיות יקרה להחריד גם משום שהסכום החודשי שישולם לפורשים, כאמור, יהיה לא פחות מזה של הפנסיה התקציבית (במקרה הטוב נצליח לרדת ל–12 אלף בחודש), וגם משום שהיא משולמת במשך שנים רבות. הדרך היחידה של הצבא להפחית את הקצבה מ–16.6 אלף שקל ל–12 אלף שקל בחודש היא באמצעות הורדת גיל הפרישה מצה"ל.

אם הצבא היה כבר בכיוון של העלאת גיל הפרישה ממנו ליותר מ–50 — מה שמשמעותו תשלום פנסיית גישור במשך 17 שנה (מגיל 50 עד גיל 67) — הסכם כחלון־יעלון מפחית את גיל הפרישה ל–43, כך שפנסיית הגישור תשולם במשך 24 שנים. יש כאן עסקת חליפין — הקצבה הממוצעת צונחת מ–16.6 אלף שקל ל–12 אלף שקל בחודש, אבל מספר שנות התשלום מזנק מ–17 ל–24. מה יקרה כתוצאה משתי התנועות המקזזות האלה לעלות הפנסיה עבור המדינה? איש עדיין אינו יודע.

וכמובן, יש עוד נעלם ששכחו להביא בחשבון. "פנסיית גישור לעובדים נוספים במערכת הביטחון", מכנה זאת החשב הכללי בדו"ח הכספי, ומציין כי "טרם הוסדרו התקנות ליישום פנסיית הגישור לגופים אלה". זהו ניסוח עדין לכך שכלל לא התחיל המשא ומתן עם עובדי המוסד, שב"כ, המשטרה ושב"ס בנוגע למעבר שלהם לפנסיה צוברת הכוללת גם פנסיית גישור, אבל ברור לחלוטין שהם יוצמדו לצבא. משמע, כל הכללים שייקבעו לגבי פנסיית הגישור של אנשי הקבע ישוכפלו אחר כך לעובדי המערכות הביטחוניות האחרות, עם ההתאמות הנדרשות לכל גוף.

תקרת הזכוכית הצבאית

אבל צריך לשים לב להתאמות. לפי מסמך שהוציאה בינואר 2017 החשבת הכללית הקודמת, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הפנסיה הממוצעת של אנשי השב"כ והמוסד היא כ–18 אלף שקל בחודש (שב"כ — 18.1 אלף שקל, מוסד — 18.6 אלף שקל). המשטרה מעט צנועה יותר, עם ממוצע של 14.3 אלף שקל בחודש, והממוצע בשב"ס הוא 11 אלף שקל.

לכאורה, הפנסיה של ארגוני הביטחון בשב"כ ובמוסד עולה על זו של צה"ל, עם ממוצע של יותר מ–18 אלף שקל לעומת כ–15–16 אלף שקל בצבא — אבל זהו ממוצע מטעה: גיל הפרישה הממוצע בשני הארגונים הביטחוניים הוא 55, לעומת 47 בצבא. הפנסיה של אנשי שב"כ והמוסד גבוהה יותר משום שהם פורשים שמונה שנים מאוחר יותר מאנשי צה"ל, ולאחר הורדת גיל הפרישה בצה"ל ל–43, ההפרש בין גיל הפרישה בשני הגופים יהיה 12 שנים. גם במשטרה ובשב"ס פורשים בגיל 53 — עשר שנים לאחר גיל הפרישה המיועד בצבא.

הפערים בגיל הפרישה מייק­רים את הפנסיה החודשית, אבל מורידים מאוד את העלות הכוללת של פנסיית הגישור בגלל מספר קטן בהרבה של שנות תשלום. לכן, בניגוד לרושם המתקבל, בשב"כ ובמוסד, ובוודאי במשטרה ובשב"ס, הפנסיה בפועל צנועה בהרבה מזו של אנשי הקבע. אלא שהצניעות הזאת תתנגש עם הסכם כחלון־יעלון. הצבא אמור להתכנס לתקרה שלקח על עצמו, 12 אלף שקל בחודש בממוצע, באמצעות הפחתת גיל הפרישה הממוצע ל–43. בארגונים האחרים פורשים, כאמור, בגיל 53–55, ואין תוכנית להוריד את גיל הפרישה. אם כך, איך יצליחו הארגונים האחרים להתכנס לממוצע של 12 אלף שקל בחודש בקצבת הפנסיה?

התשובה: הם לא יתכנסו לשם. עוד לפני שנפתח המשא ומתן עם הארגונים הביטחוניים על תנאי פנסיית הגישור שלהם — המשא ומתן הרי ממתין לקביעת תנאי פנסיית הגישור של הצבא, שאמורים להיות מועתקים לארגונים האחרים — ברור שבנקודה קריטית אחת התנאים של הצבא לא יועתקו לארגונים האחרים, וזהו התנאי לגבי תקרה של 12 אלף שקל בחודש. שב"כ, המוסד והמשטרה יקבלו בקרוב את פנסיית הגישור שלהם, אבל עם ממוצע שיהיה גבוה בבירור מ–12 אלף שקל בחודש. רק שב"ס, שהתקרה שלו בכל מקרה נמוכה יותר — 11 אלף שקל בחודש — כנראה יצליח לעמוד בתקרה הצבאית.

לכל שינוי יש תג מחיר

התמונה המצטיירת של עלות פנסיית הגישור של הצבא למדינה מסתבכת והולכת. לא זו בלבד שלא ידוע מה יהיה תג המחיר שישית עלינו הצבא בגין פנסיית הגישור, אלא שכל תג מחיר כזה ישכפל את עצמו גם לארגונים האחרים. נזכיר שהמשטרה היא ארגון ענקי של 30 אלף שוטרים (לעומת כ–40 אלף בצבא הקבע), ושב"ס הוא עוד ארגון גדול שבו 8,500 עובדים. מספרם של אנשי שב"כ והמוסד אינו ידוע, אבל ברור כי המספר הכולל של עובדי הארגונים הביטחוניים גדול מזה של הצבא, וברור גם שהפנסיה הממוצעת שלהם תהיה גבוהה מ–12 אלף שקל. אמנם הפנסיה הזאת תשולם במשך מס­פר קטן בהרבה של שנים, ובכל זאת, גם הארגונים האחרים הולכים להשית עלינו עלויות כבדות מאוד של פנסיית גישור.

התקווה כי עידן הפנסיה התקציבית והעלויות האדירות שהוא משית על המדינה — 747 מיליארד שקל של עלות אקטוארית — עומד להסתיים, היא תקווה שנועדה להתנפץ. את מקום הפנסיה התקציבית תירש בקרוב פנסיית הגישור, וגם אם המספרים עדיין אינם ידועים כיום, אפשר לקבוע בוודאות שהוזלה ניכרת לא תהיה כאן. ולהבדיל מהפנסיה התקציבית — פנסיית הגישור כאן כדי להישאר עד להודעה חדשה. בהצלחה לכולנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!