האיש שרצה להקים רשת חנויות ספרים • שיעור בביזנס

בעקבות מאמרי קיבלתי פניות מקוראים המנסים את מזלם בעולם העסקים.

חלק גדול מהשואלים התייחסו בשאלותיהם לזמן ההמתנה אותו עליהם לעבור עד לקבלת התוצאה המיוחלת.

יתרה מזאת, היו כאלו שחשבו לסגת או למכור את הרעיון למישהו אחר בתמורה לסכום זעום "העיקר שיראו כבר כסף ביד" כלשונם.

למעשה לעולם העסקים יש הרבה מהמשותף לעולם החקלאות.

כל חקלאי מתחיל יודע, שאין הוקוס פוקוס, בכדי להרוויח עליו לזרוע, להתפלל לגשם בזמנו, לקצור, לטחון, וכן הלאה. זה תהליך שהוא בלתי ניתן לעקיפה.

אותם כללים בדיוק חלים בעולם העסקים!

הזריעה - הוא השלב בו חודר למוחנו הרעיון. בזמן הזה אנו דולים מהתת מודע שלנו את הרעיון הכללי.

ההשקיה - הוא השלב בו אנו משפצים את הרעיון. אנו מתייעצים. לומדים את הנושא מכל צידיו. שומעים חוות דעת מאנשים שונים ומקבלים ייעוץ.

הקצירה - הוא פרק הזמן בו הרעיון בשל ומוכן לייצור.

הדישה - היא השלב בוא אנו כבר בייצור.

הטחינה - היא שלב התחלת המכירות, וכן הלאה..

מה שחשוב הוא, להבין. שכל רעיון, בדיוק כמו הזרע הנטמן באדמה. זקוק לזמן בכדי להגיע לשלב הסופי.

הרבה מאוד יזמים מרימים ידיים כאשר הם מבינים שהרעיון שלהם אמור לקחת חודשים ואף שנים עד שיביא רווח ממשי לכיסו.

אותם יזמים שאנו קוראים על הצלחותיהם בעיתון הם אלו שהתאזרו בסבלנות והלכו עם הרעיון שלהם עד הסוף.

אפשר לעשות דברים נוספים במקביל בזמן שהרעיון מתבשל. העובדה שכרגע אנו ממתינים לתהליך כלשהוא שיתבצע, אינה שוללת עיסוק נוסף.

אדרבה, יש מקרים שזה כדאי וחשוב , בכדי שתהיה ליזם האפשרות להתקיים, ואף פינה אליה הוא יכול לברוח כאשר דברים נראים כאילו הם עולים על שרטון.

אין מיקרוגל לרעיונות

ואיך אפשר בלי סיפור מהחיים?

אחד מידידיי פנה אלי לפני כ-7 שנים עם רעיון גדול.

"איך זה יכול להיות, שאנו החרדים שקוראים יותר ספרים מכל אוכלוסיה אחרת, אין לנו רשת ספרים גדולה אחת, לפחות כמו סטימצקי?" כך הוא שאל אותי.

חשבתי על זה, ואכן אמרתי לו שזו שאלה טובה. "אז מה אתה מתכנן לעשות?" שאלתי.

"להקים רשת כזו" הוא ענה.

אומר לכם את האמת, אינני מכיר בכלל את תחום הספרים. אני יודע שיש מוציאים לאור, אני יודע שיש חנויות ספרים מצליחות. אבל מעבר לכך שחובב ספרים אני, אין לי ולו שמץ של מושג מה קורה בענף הזה. ידידי שכבר הוציא כמה ספרים לאור, טען שהוא מכיר את המערכת, ויש מספיק מקום לעשיית רווח.

הבעיה היא, כרגיל, הכסף הדרוש להשקעה כזו.

סיכמנו להיפגש ולנסות להעלות את הרעיון לשלבי ביצוע.

לאחר שבדקנו אם יש מתחרים, בדקנו אלו ספרים הוא רוצה למכור (קריאה, קודש, אילו שפות, וכיו"ב) הגיע שלב הכנת התוכנית העסקית. בדקנו את הנושא והגענו למסקנה שאת הכסף הראשוני מההשקעה שלו הוא יראה רק כעבור 4 שנים מיום פתיחת החנות הראשונה.

וזאת כי הבחור בעצמו לא רצה לעבוד כשכיר בתוך המערכת שהוא עצמו בנה. והתכנית העסקית כללה הבאת כסף מבחוץ.

איך שהגענו למסקנה הזו, קם הבחור ואומר לי: "תשמע, אין לי זמן לחכות 4 שנים בשביל להתחיל להרוויח כסף. אני כרגע לחוץ בכסף ובגלל זה אני לא יכול להשקיע את כולי בעניין כזה"...

"אבל הרי אתה בעצמך רואה שתוך 6 עד 7 שנים אתה כבר תוכל להרוויח יפה מאוד מרשת כזו, מדוע לא תעשה זאת עם כל הניסיון שלך?" ניסיתי לשכנע אותו.

תשובתו לא השתנתה, ונפרדנו לשלום.

לאחר כמה שנים יעקב ביבלה פתח רשת כזו ואף פרסם אותה בעיתונות. ידידי הרים אלי צילצול ואמר לי, "אתה יודע מה הבעיה שלי, אין לי סבלנות, זה הכל".

אני לצערי, הסכמתי איתו.

חייבים סבלנות אי אפשר להכניס רעיון למיקרוגל, ולגרום לו בפעולת אינסטנט להיות מוכן, זה לא הולך.

ואם יש קושי כלכלי שמונע אותנו מלאזור סבלנות, עלינו להתייחס לבעיה זו, כעוד מטרה הדורשת פתרון בדרך להשגת היעד. רק לא להרים ידיים.

בהצלחה.

יצחק גפני, איש עסקים ועיתונאי, ישמח להשתתף בלבטיכם, לייעץ לשאלותיכם, לשמוע את הצלחותיכם - ולשתף את הגולשים. אנונימיות מובטחת. הכתובת: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!