פי 2 יותר תאונות בדרכים חד מסלוליות • וידאו לצפיה

אחוז התאונות החמורות בדרכים החד מסלוליות גבוה בכ-50% לעומת הדרכים הדו-מסלוליות, כך עולה ממחקר שערכה עמותת אור ירוק לשנים 2006-2008. מן המחקר עולה בנוסף, כי סוגי התאונות המובילים בדרכים החד-מסלוליות הם: התנגשות חזית-צד – 30%-33%, תאונות רכב יחיד – 23%-24%, התנגשות חזית-אחור – 14%-17%, התנגשות חזית-חזית – 13%-15%, התנגשות צד-צד- 10%-11%. בהשוואה עם הדרכים הדו-מסלוליות, בקרב התאונות בדרכים החד-מסלוליות עולה משמעותית חלקן היחסי של התנגשויות חזית-חזית וחזית-צד.

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק: "הדרכים החד-מסלוליות, בישראל ובמדינות אחרות, מתאפיינות ברמות בטיחות נמוכות לעומת הדרכים הדו-מסלוליות. מצב זה מגביר את הסיכון להתנגשויות חזיתיות בדרכים אלו, כיוון שדרכים חד-מסלוליות הן צרות יותר. בנוסף, נמנעת לעיתים קרובות האפשרות לבנות בהן מעקה הפרדה בין הנתיבים, בשל החשש להאטה משמעותית של התנועה בדרך. שני מאפיינים אלו תורמים לסכנה שבנסיעה בדרכים החד מסלוליות. תשתית דרך כזו אינה סלחנית לטעויות המשתמשים בה, וכל סטייה מן הנתיב עלולה להסתיים בתאונה חזיתית קשה".

מן המחקר עולה, כי גם מדד ההרוגים למיליארד נסועה היה המירבי בדרכים החד-מסלוליות – 12.3 הרוגים למיליארד נסועה, לעומת 3.5 הרוגים למיליארד נסועה בדרכים הדו-מסלוליות הממוחלפות, ו-4.9 בדרכים דו-מסלוליות אחרות. בחלוקה לשתי קבוצות דרכים: דו-מסלוליות (ממוחלפות ולא ממוחלפות) וחד-מסלוליות (לרבות מקומיות) – נמצא שמדד קטלניות הנסיעה גבוה פי שתיים וחצי בדרכים החד-מסלוליות לעומת הדו-מסלוליות.

אבואב: "על מנת לשפר את המצב של הדרכים החד-מסלוליות, קיימים מספר פתרונות כמו שיפור הדרך, הסדרת השוליים, יצירת אזורי מפלט, התקנת מעקות בטיחות בצדי הדרך, הוספת מעקה הפרדה בין כיווני התנועה והפתרון הטוב ביותר - שדרוג לדרך דו-מסלולית. אמנם זהו פתרון יקר, אך ההשקעה הכרוכה בשדרוג מחזירה את עצמה בתוך זמן קצר, בשל החיסכון הגדול למשק עם צמצום מספר התאונות באותן דרכים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!