כ"ג באייר • טבח ביישוב מעלות; עשרות תלמידים נרצחו

ימי בית שני: - נקבע ליו"ט לאחר שבית חשמונאי הגלה את בני חקרא הקראים מירושלים, לאחר שהיו מצרים לתושביה.

ד' תתנ"ו: היום תענית בוורמייזא, לזכר ההרג הרב במסעי הצלב.

ה' תקצ"ג: נפטר הרה"ק רבי יהושע מדינוב זצוק"ל (ב"ר אריה לייב)

ה' תרל"ג: לוי שטראוס וג'ייקוב דיוויס, רושמים פטנט על מכנסי הג'ינס במשרד הפטנטים האמריקאי ומאז הפך הג'ינס לאחד המכנסיים הפופולאריים בעולם. במקומות רבים בעולם הג'ינס נחשב כבגד בלתי רשמי, שאינו מכובד ללבישה במקומות מכובדים. כך לדוגמה, עיתונאים הלבושים בג'ינס‏, אינם רשאים להיכנס לכנסת.

ה'תר"ע: נולד הג"מ רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, הרב הראשי לישראל.

ה' תרפ"ד: כ"ק האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זי"ע עוזב את העיר רוסטוב ועובר לעיר פטרבורג, לאחר שמנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם צריכים לשים סוף לפעילותו של הרבי, וביקשו לעוצרו מיד עם שובו ממוסקבה אליה יצא לביקור קצר. הדבר נודע לחסידים, ולאחר דין ודברים עם ראשי הג.פ.או. ניאותו לוותר על המאסר, במידה והריי"צ יעזוב את העיר מרצונו.

ה' תרצ"ב: מחלקת הים של הסוכנות היהודית מכריזה על יום זה, כחג קבוע שיכונה 'יום הים' . מטרת החג הייתה להגברת המודעות לימאות, לצורך ביורדי ים בכל המקצועות והרמות, ולקצונה ימית כדרך חיים. אירועי יום הים התפתחו והתרחבו לאורך השנים, וכללו בין היתר, תפילות בבתי הכנסת של הפועל המזרחי, למען יורדי הים ולזכרם של חלוצים. את חגיגות יום הים חגגו עד שנות החמישים, אז גווע המנהג.

ה' תש"א: דוד רזיאל, המפקד הראשי של האצ"ל, נהרג בהפצצה גרמנית על בסיס חיל האוויר הבריטי חבניה שבעיראק, לשם הגיע עם עוד 3 לוחמי הארגון הצבאי הלאומי בשליחות הצבא הבריטי, כדי לחבל במתקני נפט חיוניים לצבא הגרמני. עצמותיו הועלו בשנת תשט"ו.

ה' תש"ב: במהלך השואה, רוב יהודי וולוז'ין נרצחים על ידי הנאצים.

ה' תש"ח: התקיים קורס הצניחה הראשון בצה"ל.

ה' תש"ח: האצ"ל והממשלה הזמנית חותמים על הסכם לפירוקו של הארגון ושילוב לוחמיו בצה"ל.

ה' תש"ח: במהלך מלחמת השחרור, מתבשרים הישראלים על פריצת דרך בורמה, לכיוון ירושלים, כדרך חלופית לדרך הישנה מלטרון, עבור דרך "באב אל וואד" (שער הגיא) ועד הקסטל , שהייתה עורק התחבורה היחיד שקישר את ירושלים ומישור החוף, עליה שלטו הערבים, שירו על כלי רכב ישראלים ובהן שיירות שהכילו נשק ומזון, ובכך הטילו מצור על היישוב היהודי בירושלים. הדרך החדשה, הייתה פעילה כחצי שנה בלבד, אך היא הצילה את העיר ירושלים וחסכה הקזת דם בנסיונות החוזרים ונשנים לכיבוש לטרון.

ה'תשל"א: מאבקם של ארגון 'הפנתרים השחורים' שהייתה בעצם תנועת מחאה ישראלית של צעירים מבני הדור השני של עולים ממדינות ערב, שמחו על קיפוח ואפליה של מזרחים מאז קום המדינה, מגיע לשיאו. אלפי מפגינים התאספו בכיכר ציון בירושלים והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי. המפגינים אף דרשו לשנות את שמה של הכיכר ל"כיכר יהדות המזרח". המשטרה שהגיעה לפזר את ההפגנה, נתקלה בהמון זועם, שהשליך אבנים ובקבוקי תבערה. התוצאות היו קשות: שוטרים ומפגינים נפגעו בהתנגשות, 20 אושפזו בבית החולים ו-74 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה. לאחר מחאה אלימה, זו נעתרה הממשלה לדון ברצינות בטענותיהם של הפנתרים ואף הוקמה ועדה ציבורית למציאת פתרון למצוקתם.

ה'תשל"ד: הטבח ביישוב מעלות: חולייה ובה שלושה מחבלים, חברי ארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" חדרה לישראל מלבנון באזור זרעית. החוליה התבצרה בבית הספר 'נתיב מאיר' המקומי ולקחה את הצוות והתלמידים כבני ערובה. המחבלים דרשו שחרור 20 מתוך חבריהם הכלואים בישראל. מבצע פריצת סיירת מטכ"ל אל המבנה כדי לחלץ את התלמידים, הוכתר ככישלון. באירוע נרצחו על ידי מחבלים 22 תלמידים. קרבנות נוספים שנרצחו במסגרת האירוע הטראומטי, שלושה מתושבי המקום ושלושה מבוגרים שהתארחו במעלות. בנוסף להם נהרג חייל צה"ל מאש המחבלים.

ה'תשל"ז: אסון הנ"ד: מסוק תובלה מדגם יסעור של חיל האוויר הישראלי, שהשתתף בתרגיל עוצבתי משולב של חטיבת הצנחנים בבקעה, מנמיך לפתע דקות ספורות לאחר ההמראה, הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. באסון נהרגים 54 חיילים.

ה' תשמ"ו: הכנסת מכניסה תיקון מקיף לחוק השיפוט הצבאי, לפיו יעשו המינויים של שופטי בתי הדין הצבאיים על ידי נשיא המדינה.

ה' תשמ"ו: ישראל וארצות הברית חתמו על מזכר הגנה, לפיו תשתתף ישראל בתוכנית יוזמת ההגנה אסטרטגית המכונה מלחמת הכוכבים.

ה'תשנ"ד: ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל ומנהיג תנועת הפת"ח יאסר ערפאת חותמים על הסכם קהיר, המפרט את מימוש הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית ברצועת עזה ויריחו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!