הנהגים משלמים אגרה, המדינה עושה קופה

שלושת כבישי האגרה המופעלים בידי זכיינים פרטיים — כביש 6 (חוצה ישראל), הנתיב המהיר לתל אביב ומנהרות הכרמל בחיפה — הניבו עד כה לקופת המדינה רווח ישיר של 1.56 מיליארד שקל מעבר להכנסות שגרפו המפעילים הפרטיים של הפרויקטים מציבור משלמי האגרה.

הרווח הוא סך התקבולים שבהם זכתה קופת המדינה מידי הזכיינים הפרטיים, באמצעות גביית דמי זיכיון או בזכות השתתפות ברווחים עודפים שהניב הפרויקט ביחס לתחזיות המוקדמות.

הרווח הישיר שנרשם לטובת קופת המדינה נובע מההכנסות האלה, בניכוי רשת הביטחון שמעמידה המדינה לטובת הזכיינים, וכן בניכוי תשלומים שוטפים שהמדינה מעבירה לזכיינים מתוקף הסכם הזיכיון.

ניתוח מצגת פנימית שהופצה בחודשים האחרונים בין משרדי הממשלה, ושהגיעה לידי העיתונאי העצמאי תומר אביטל, מעלה כי ב–2004–2016 הכניסו שלושת פרויקטי האגרה לקופת המדינה סכום כולל של כ–2.1 מיליארד שקל.

מקור 1.39 מיליארד שקל מתוכם הוא באקזיט הנאה שרשמה המדינה ב–2011, כשמכרה למוסדיים את אחזקותיה (49%) בכביש 6. יתרת ההכנסות של המדינה (700 מיליון שקל), בניכוי תשלומים שוטפים לזכיינים, הסתכמה בתקופה זו בעודף של 168 מיליון שקל.

העובדה שמיזמי האגרה מניבים לקופת המדינה רווח מעוררת תמיהה, היות שפרויקטים זכייניים לא נועדו למילוי חסרים בתקציב המדינה. לכאורה, האגרה שנגבית מהנהגים בעבור הנסיעה בכבישי האגרה אמורה לשקף את ההחזר בעבור עלות הקמתם, בתוספת רווח יזמי בלבד — ולא לשמש ערוץ גבייה עקיף בידי המדינה.

אלא שמהמצגת הפנימית עולה כי לאחר תקופת "ההרצה" של הפרויקטים, ולאחר שהזכיינים השלימו את השקעותיהם בתשתית, התחילו הפרויקטים להניב לקופת המדינה מיליוני שקלים — כשמדי שנה גדל והולך הסכום המועבר בידי הזכיינים.

10 שקלים לכל מכונית חונה

את ההתחשבנויות עם הזכיינים מנהלת החברה הממשלתית חוצה ישראל, האמונה על ניהול פרויקטי הזכיינות בענף התחבורה. מהנתונים שבמצגת עולה כי למרבית רווחי המדינה אחראי כביש 6, שנחנך ב–2004 ומניב למדינה הכנסות מ–2007 — לרוב כ–25 מיליון שקל בשנה. ב–2013–2014 היתה הפוגה בתזרים הקבוע ובהעברת התקבולים למדינה, ככל הנראה בגלל עבודות ההרחבה המסיביות, שגרמו לירידה בהכנסות הכביש ולהפעלת רשת הביטחון הממשלתית.

לפי המודל הזכייני של כביש 6, רשת הביטחון מכסה 80% מהפער שבין ההכנסות הצפויות במודל הפיננסי של הכביש לבין הכנסותיו בפועל. במקרה של עודף תקבולים על התחזיות, המדינה זכאית לדיווידנד של 51% מרווחי היתר.

כך, לאחר ירידה בתמלוגים ב–2013–2014, ב–2016 חזרה הזכיינית דרך ארץ להזרים למדינה דיווידנד בסך 27 מיליון שקל (בגין 2015). עד כה רשמה קופת המדינה בגין פרויקט כביש 6 עודף שוטף של הכנסות על הוצאות בסכום מצטבר של 90.6 מיליון שקל.

הפרויקט "הרווחי" השני הוא הנתיב המהיר לתל אביב — נתיב האגרה בין מחלף שפירים למחלף קיבוץ גלויות. תרומתו של המיזם למשק אמורה להתבטא בהפחתת העומסים בכניסה לעיר מכיוון כביש 1, ובהורדת השימוש במכונית הפרטית — כלומר, לכאורה הפרויקט היה אמור להיות מסובסד, ולא מקור הכנסה למדינה.

הנתיב נחנך ב–2011 והמודל הזכייני בו שונה. כאן תקבולי המדינה נגזרים בעיקר מדמי הזיכיון החד־פעמיים שהבטיח הזכיין (שפיר הנדסה) למדינה במסגרת המכרז, ושנפרשו לאורך השנים. התקבולים (בתוספת ריבית כבדה) הסתכמו עד כה ב–211 מיליון שקל.

עם זאת, המדינה התחייבה בפני הזכיין להפעלת רשת ביטחון בעת החמצת מודל הנסיעות, והיא משלמת לו עשרה שקלים עבור כל כלי רכב שחונה בחניון הנתיב. בזכות התפוסה המלאה בחניון, משלמת המדינה לזכיין סבסוד מלא בעבור מקומות החניה מוקדם מהצפוי. עוד מסבסדת המדינה את מעברם בנתיב של כלי רכב פטורים מאגרה — כלי רכב ציבוריים, קארפול, וכן מכוניות נכים ואח"מים.

כל אלה הביאו את המדינה לתשלום מצטבר של 148.6 מיליון שקל לזכיין — אך גם זה הותיר בידיה עד כה הכנסות בסך 62.5 מיליון שקל. הרווח הזה עשוי להימחק בשנים הקרובות, דווקא בגלל הצלחת הפרויקט. הסיבה לכך היא שככל שתשלומי המענק והריבית יתקרבו למיצוי — יעמיק כיסוי ההוצאות התפעוליות של הזכיין. ב–2016, למשל, הסתכמו התקבולים מהנתיב ב–8.8 מיליון שקל, לעומת סבסוד בסך 30 מיליון שקל.

רשת ביטחון ב–60 מיליון שקל

הפרויקט הפחות מוצלח מבין השלושה — גם מבחינת תרומתו התחבורתית לציבור — הוא מנהרות הכרמל בחיפה. פרויקט זה, שנחנך ב–2011, דישדש בשנותיו הראשונות. עד 2014 נדרשה המדינה להעמיד לטובת הזכיינית כרמלטון רשת ביטחון בסך 60 מיליון שקל.

בשנתיים האחרונות התייצבה הנסועה במנהרות ביחס לתחזיות המודל הפיננסי — מה שמאפשר למדינה לגבות תמלוג בסכום של כ–23 מיליון שקל בשנה. הגבייה נעשית בהתאם לתנאי הזיכיון, שלפיהם אמורה היתה הזכיינית כרמלטון לשלם למדינה 220 מיליון שקל ב–11 שנה. עד כה הסתכם יחס הסבסוד־תקבולים בעודף הכנסות של 15 מיליון שקל למדינה.

המצגת שהכינה חוצה ישראל אינה כוללת את פרויקט כביש הרוחב 431, שבוצע בשיטת PFI (Private Finance Initiative) — ואינו כרוך בגביית אגרה מהציבור. בפרויקט זה משלמת המדינה לזכיינית (נתיבי היובל) "אגרת צל" של כמה אגורות בעבור כל כלי רכב שעובר בכביש. פרויקט זה מנוהל בידי חברת נתיבי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!