חרדים מתנחלים פרק ג': העיר המבוקשת - ביתר

ביתר עילית, תעודת זהות:
שנת הקמה: תש"מ
סטטוס: עיר ואם בישראל.
מספר תושבים: 8,000 משפחות שהן 55,000 נפש בלעה"ר.
ראש מועצה ראשון: הד"ר משה ליבוביץ.
ראש רשות נוכחי: מאיר רובינשטיין.
אמצעי תחבורה: מבני ברק וירושלים מהבוקר ועד הלילה כל עשרים דקות וכן משאר רחבי הארץ מספר פעמים ביום.
אופי האוכלוסיה: חסידי/ליטאי/ספרדי.

בקרוב ימלאו שלושים שנה לכינונה של ביתר עילית החדשה. העיר שהוקמה על שמה של העיר הקדומה ביתר, זו שנחרבה בידי הרומאים.

ביום י"ט באב התש"מ החליטה ממשלת ישראל החלטה עקרונית - על הקמת עיר על ההרים השוממים שבגוש עציון שעליה כיום ביתר עילית.

בתום סדרת דיונים עקרוניים הוטל על משרד הבינוי והשיכון להתחיל בהליכי תכנון, ומיד לאחר השלמתם לצאת לביצוע עבודות התשתית והבניה. שמונה שנים ארכו בין החלטה, תכנון ועד לשלב המעשה.

היזם היה קבלן פרטי, יוסף רוזנברג, שייעד את העיר לציבור הדתי-לאומי. אלא שהניסיון הזה לא הגיע לכלל ביצוע, ולאחר כשבע שנים, החליטה הממשלה לבנות את העיר במימון של משרד השיכון. במכרז שפורסם זכתה חברת 'אשדר', והוחלט שהעיר תיועד לציבור החרדי.

כאן נכנסה לתמונה 'אגודת משכנות ירושלים', שהקים הרב חיים נחום פריימן. מזה שנים פעלה האגודה כדי לסייע בפתרונות דיור לזוגות צעירים בפרט, ולציבור החרדי בכלל. עתה נקרתה לידיה הזדמנות פז: להציע דיור מוזל ופתרון לכל אותם שנאנקו בדרך להשאת ילדיהם.

בהתייעצות עם גדולי הדור, החליט מייסד העיר, הרב חיים נחום פריימן, ללכת נגד כל הסיכויים - והפך את החלום למציאות.

בראשית שנת 1988 החלו בקרקע עבודות הפיתוח, לאחריהן בעבודות הבניה. המתאכלסים הראשונים חנכו את דירותיהם בקיץ תש"נ מה שהחל כפתרון דיור מוזל לזוגות צעירים, הפך עד מהרה להצלחה מסחררת ומקום רצוי לכתחילה. ומני אז ועד עצם היום הזה - נמשכים גלי האכלוס.

הביקוש הרב נמשך למרות המצוקה שיצרו ההקפאות עקב האילוצים המדיניים. שלוש גבעות מרכיבות את העיר, ביניהן ואדיות חקלאיות. ראשונה הוקמה גבעה א', אחריה גבעה ב', וכיום כבר החלו עבודות ההקמה של גבעה ג', שתצטרף בקרוב ומעמד הנחת אבן הפינה נערך בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני פחות מחודש.

נכון להיום, מתגוררות בביתר עילית 8000 משפחות שהן 55,000 נפש. על שטח של 4.200 דונם, והיד עוד נטויה לאכלוס מאות משפחות נוספות כבר במהלך השנה הקרובה, וכן בשנה שלאחריה.

קצב הילודה הגבוה בעיר מביא לנתון 66 אחוז מהתושבים הם ילדים ובני נוער עד גיל 18. על פי הלמ"ס, קצב הגידול בביתר עילית הינו הגבוה ביותר בכל יהודה ושומרון. גם מאזן ההגירה של העיר הינו חיובי בכל שנותיו. למרות מיקומה הגיאוגרפי מעבר לקו הירוק, הרי שביתר עילית נחשבת לאחד הריכוזים החרדים המבוקשים ביותר בארץ.

מדורי הנדל"ן והכלכלה בתקשורת, מדווחים על קצב גבוה של מכירות, לצד עלייה רצופה של שווי הדירות בעיר.

אם יש משהו יוצא דופן שראוי לציון בביתר עילית, זו העובדה שבעיר ואם בישראל אין תחנת מוניות אחת. אם תתהו למה, התשובה לכך תהיה פשוטה: כי אין צורך. התחבורה הציבורית בביתר עילית קוטפת שנה אחר שנה את התואר "התחבורה הציבורית הטובה ביותר בישראל", העובדה הזו מייתרת כנראה את תחנת המוניות.

התואר הזה, הוא לא "תואר לשם כבוד". הוא תואר שנקנה בהרבה עמל, יזע ויגיעה, והוא מהווה את אחת המעלות הגדולות של העיר ביתר. יסודו במאבק ארוך ועיקש שניהל ראש העיר מאיר רובינשטיין לפני למעלה מעשור כנגד חברת תחבורה כושלת שהאכילה מרורים את תושבי העיר, וסופו בחברת התחבורה 'עילית', שפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ראש העיר ונציגי הציבור, על פי צרכי הציבור החרדי, ומביאה את ביתר לתוצאה הטובה ביותר בארץ, בשביעות רצון הציבור.

מסיור בעיר עולה כי גם תחנות האוטובוסים חדשות וחדישות ומשדרגות את השירות לנוסעים, עוד בטרם החלה הנסיעה. השנה, יצא משרד התחבורה למכרז תחבורה חדש, שגרם להרבה חששות מפני חברות 'חאפריות' וחסרות ניסיון העלולות חלילה להחזיר את ביתר שנים רבות אחורה. העירייה יצאה למאבק ציבורי, שכלל גם מאבק משפטי, בסופו של דבר נתקבלה עמדת העירייה כי המכרז צריך להיעשות בשיתוף פעולה עמה.

הסוף היה טוב. חברת עילית זכתה במכרז לעוד שנים רבות קדימה. האוטובוסים הוחלפו לחדשים ומתקדמים ביותר. כמות הקווים גדלה בשיעור מרשים, ותושבי ביתר יוכלו להמשיך ולסמוך על נוחות, זמינות, תדירות ודיוק שירותי התחבורה הציבורית בעיר, בדרך לעבודה, לשמחה, אפילו סתם לנסיעה.

הקמתה של עיר התורה בהרי יהודה תוך יצירת יחסי שכנות עם הכפרים הערבים, הסמוכים ורבים מהתושבים היו מפרנסים את הערבים בשטיפות הרכב ובשאר דברים דבר שהסתיים פחות או יותר בשנים האחרונות עקב ממספר מקרים.

התפתחות של חצרות חסידיות ואדמו"רים שקבעו את משכנם לעיר הפכו את עיר התורה בהרי יהודה לעיר התורה והחסידות לד עבודה וחסידות קול התורה ממלא את רחובותיה של העיר. אלפי בחורים השוקדים על התורה יומם וליל בהיכלי עשרות הישיבות הקדושות הנמצאות בכל רחבי העיר.

בראשית צמיחתה של העיר, היו בה מעט תושבים בגילאי תלמידי ישיבות, וגם אלו – נאלצו לנדוד החוצה, בכדי למצוא ישיבה הולמת. כיום – לא זו בלבד שאלפי תלמידים מתושבי העיר מוצאים ישיבה בתחומי העיר, אלא שישיבותיה של ביתר פרחו ושגשגו, עד שהן מהוות אבן שואבת לתלמידים מחוץ לעיר, המבקשים ללגום מים חיים, מבארות התורה השוכנות כבוד בביתר עילית. עיריית ביתר עילית רואה בישיבות הללו נכס גדול לעיר, מעודדת אותם לבוא, מסייעת בידם ככל יכולתה בהקצאות שטחים ומבנים, ובסיוע כללי אחר בכל דבר שניתן.

ראש העיר מאיר רובינשטיין אומר ל'בחדרי חרדים': "ביתר עילית היא לא התנחלות אידיאולוגית של אנשים שחיפשו לגור ביהודה ושומרון אלא פתרון דיור לציבור החרדי הנאנק תחת המחסור בדיור.  ברוך ה' הפתרון הזה הצליח עד כדי כך שביתר כיום הינה עיר מבוקשת לכתחילה. אנחנו אמנם שותפים בלחצים על הממשלה להפשיר בנייה בעיר, אבל זה לא הופך אותנו לבני ברית אידיאולוגים של הבית היהודי למרות שאנחנו מכבדים ומוקירים את מתיישבי יו"ש". 

"מבחינת ההרכב הדמוגרפי, ביתר היא סמל ומופת לניהול משותף והרמוניה בין הציבור החסידי, הספרדי והליטאי בעיר. העיר היא לא רק במראה שלה חמישה כוכבים אלא גם בתוכן האנושי שלה, ולכן אין פלא שהיא כל כך מבוקשת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!