לאור מצבה הכלכלי: לעיריית בת ים ימונה חשב מלווה והיא תיאלץ לגבש תוכנית הבראה
גזבר העירייה העריך כי השנה תגיע העירייה לגירעון של 100 מיליון שקל • התוכנית המתגבשת תחולק לשני שלבים: עד לבחירות המוניציפליות הקרובות, ומהבחירות ועד לאיחוד המוניציפלי עם תל אביב ב-2023
- אריק מירובסקי, TheMarker
- ה' אלול התשע"ז
בת ים מהאוויר. צילום: משה שי, פלאש 90
משרדי הפנים והאוצר סיכמו באחרונה עם עיריית בת ים כי תגובש לעיר תוכנית הבראה, במסגרתה ימנה לה משרד הפנים חשב מלווה ויוזרמו לקופתה 53 מיליון שקל. סיכום זה נקבע במסגרת ישיבה מיוחדת שהתקיימה בין נציגי המשרדים לבין נציגי העירייה. בעירייה טוענים כי לא חתמו על כל הסכם עם משרד הפנים, וכי מטרת הישיבה היתה להגדיל את התקציב העירוני לעומת התקציב של השנה שעברה.
ביום שלישי האחרון העבירה העירייה תקציב שנתי מחודש לשנה הנוכחית, לאור דרישה מפורשת של משרד הפנים. המשרד מצא כי הגירעון השנתי של העירייה עומד לחרוג משמעותית ממה שהותר לה - לעירייה אושר גירעון של 83 מיליון שקל ולפי התקציב הקודם היתה אמורה לסיים את השנה עם גירעון מוערך של כ-102 מיליון שקל.
בתקציב החדש כלול סעיף המכונה "הכנסות מיוחדות" בסך של עד 87 מיליון שקל, מהם 47 מיליון שקל יגיעו ממענק שתקבל העירייה מהממשלה במסגרת תוכנית ההבראה, ועד 6 מיליון שקל שמשרד הפנים יעביר לעירייה מתוך תקציב הקרן לצמצום פערים ומתוך תקציב רזרבת השר. מקורות נוספים שיממנו את הסעיף המיוחד יהיו 24 מיליון שקל שנמצאים בקרנות המקרקעין של העירייה, ועוד כ-10 מיליון שקל שיתקבלו בעתיד בקרנות המקרקעין.ערב תוכנית ההבראה: גירעון עירוני של יותר מ-2 מיליארד שקל
מבחינה כלכלית, לבת ים אין יכולת להתקיים כעיר עצמאית. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לפני כשנה וחצי את הערר שהגישה עיריית בת ים על תוכנית המתאר החדשה של העיר תל אביב־יפו (ת"א 5,000) - וקראה למשרד הפנים לזרז את עבודתה של ועדת הגבולות לבדיקת איחוד אפשרי של בת ים עם אחת משכנותיה - תל אביב, חולון או ראשון לציון - או לכל הפחות חלוקת הכנסות עם אחת מהן. זאת, לאור חוות דעת של משרד הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי־בן שחר שהוצגה בדיון, והראתה כי מדי שנה סובלת בת ים מגירעון קבוע של 100 מיליון שקל - ובסך הכל הגירעון העירוני המצטבר עולה על 2 מיליארד שקל.
ועדת הגבולות סיימה את עבודתה בסוף השנה שעברה והמליצה לאחד את עיריות בת ים ותל אביב. לפני כחודשיים וחצי הודיע שר הפנים אריה דרעי כי בכוונתו לאמץ את המלצת הוועדה ולאחד את שתי הערים ב-2023. דוברות משרד הפנים הודיעה כי "ההכנות לאיחוד יחלו כבר בתקופה הקרובה, עם הקמת מינהלת ממשלתית לעניין האיחוד, כשהאיחוד יתרחש הלכה למעשה בבחירות לעירייה המאוחדת ב-2023 - בחירות לראש עיר אחד לעיר המאוחדת".
עוד מסרה הדוברות כי לקראת האיחוד ב-2023 תהיה בת ים בתוכנית הבראה מיוחדת. כשלושה שבועות לאחר מכן התקיימה ישיבה שבה השתתפו נציגי משרד הפנים, משרד האוצר והעירייה, לדון בעקרונות תוכנית ההבראה. בישיבה סוכם כי התוכנית תורכב משני חלקים: האחד ימומש עד לבחירות המוניציפליות הקרובות (שאמורות להתקיים לקראת סוף השנה הבאה), והשני ימומש מהבחירות ועד לאיחוד המתוכנן בין עיריות בת ים לתל אביב. משרד הפנים התחייב להעמיד לעירייה חשב שילווה אותה במהלך התוכנית ובצעדים הנדרשים לאיחוד עם תל אביב.
באחרונה התקיימה ישיבה נוספת, שבה השתתפו בין היתר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, מ"מ ראש העירייה רפי ברנס, ומ"מ מנכ"ל העירייה אפרים מזרחי. ישיבה זו כללה החלטות על עקרונות כלכליים שיכללו בתוכנית הבראה, ובהם קיצוצים כואבים - שתמורתם הממשלה תסייע בהזרמת כספים לקופת העירייה."ראש העיר היה חייב להביא את נושא האיחוד בצורה שקופה"
ביום שלישי האחרון אושר, כאמור, התקציב החדש של העירייה. ואולם, במכתב שכתב חבר מועצת העיר בת ים אלי יריב (שהתמודד והפסיד בבחירות האחרונות נגד ראש העיר) למ"מ מנהל מחוז תל אביב במשרד הפנים, משאת כיוף - עולה כי חברי המועצה לא היו מודעים לקיום הישיבות של בכירי העירייה עם נציגי הממשלה ולא עודכנו בסיכומים שהתקבלו בהן בדבר גיבוש תוכנית ההבראה ומינוי החשב המלווה. יריב אף טען במכתבו כי בכר וממלא מקומו סירבו להציג את המסמכים הרלוונטיים, למרות שאלה היו בידיהם - ודרש כי יחשפו אותם בפני חברי המועצה. עד כה לא התקבלה החלטה בעניין, ומשרד הפנים לא הגיב לפניות TheMarker בנושא.
חבר המועצה אלי יריב אמר כי "ראש העיר היה חייב להביא את נושא איחוד בת ים אל שולחן הדיונים שיעשה כן בצורה שקופה, ולא יסתיר מן הציבור בדרך לא דרך החלטות מהותיות להן השפעה ישירה על גורלם. ישיבת המועצה והחלטותיה הלכה למעשה מכריחות את העיר לאיחוד עם ת"א וזאת מבלי שהדבר הובא באופן ישר בפני חברי המועצה".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה כי "מועצת העיר בת ים אישרה בשבוע שעבר תקציב לשנת 2017 הכולל גידול של 55 מיליון שקל בתקציב העיר לעומת שנת 2016. 12 מיליון שקל יתווספו למערכת החינוך ו-15 מיליון שקל לרווחה. הגדלת התקציב הנה חלק מהסדר עם משרדי האוצר והפנים, בעקבות מאבקה של הנהלת העיר לחלוקה צודקת ושוויונית של משאבי המדינה בין בת ים לשכנותיה. העירייה ומשרד הפנים לא חתמו על הסכם ביניהן ולא על מינויו של חשב מלווה, וימשיכו לשתף פעולה באופן הטוב ביותר על מנת להגדיל את הכנסות העיר ולהעניק שירות איכותי ושוויוני לתושבי בת ים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות