הרב שטרנבוך במכתב נחרץ על ה'בראקל': "אפילו אם כל גדולי ישראל יתירו - באיסורו עומד"

ההכרעה נפלה - לאחר דיונים מעמיקים משך שבועות ארוכים עם גדולי תורה וגדולי המומחים בתחום בארץ ובחו"ל, במהלכם כינס ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך אסיפות וכינוסים על הפולמוס שהתעורר לאחרונה על כשרותו של עוף הבראקל, ואף שלח את בנו רא"ז שטרנבוך לארה"ב לדיונים שנערכו במעונו של האדמו"ר מהר"א מסאטמר בעניין כשרותו של העוף החדש ואם קיימת מסורת על טהרתו, יוצא הערב הגר"מ שטרנבוך במכתב מפורט ומנומק, וקובע בפסק הלכה נחרץ כי עוף הבראקל הוא עוף טמא, "אפילו אם כל גדולי ישראל יתירו, הוא באיסורו עומד".

לאחר משא ומתן הלכתי מעמיק, ובירור המציאות מפי עדים ומומחים מרחבי העולם, שוטח הגר"מ שטרנבוך במכתב מורחב המתפרס על פני שלושה עמודים, את עיקרי הנימוקים ההלכתיים והמציאותיים לאסור את עוף הבראקל.

את מכתבו פותח הרב שטרנבוך בדיון על עופות הפטם הנאכלים בכל תפוצות ישראל למעלה מחמישים שנה, כאשר לאחרונה החלו להישמע טענות ממייבאי העוף החדש הבראקל, שכל העופות הנאכלים בעם ישראל בכל מקום, כולם אסורים לאכילה מחשש להכלאות הנעשים בעופות טמאים, חוץ מעוף החדש הבראקל שהובא מבלגיה שלדבריהם הוא העוף היחיד הכשר.

הרב שטרנבוך דוחה את דבריהם בנחרצות, וכותב בתחילת דבריו "ראשית דבר, כיון שנהגו כל בית ישראל - ובכללם גם גדולי וצדיקי עולם - לאכול את העופות המקובלים אצלינו, זה לכשעצמו כבר מספיק בכדי להכשיר את העופות, וחס ושלום מלפקפק על כל עם ישראל ועל גדולים וצדיקים במשך הרבה שנים ולומר שכולם נכשלו באכילת עוף טמא, ודבר זה עדיף גם ממסורת, ועל כן אין לנו להיכנס במשא ומתן האם העופות כשרים או לא, אלא אם באנו לדון אין לנו אלא לדון מדוע הם כשרים, אך המציאות בוודאי ברורה שכלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם בראשות גדולי וצדיקי עולם לא נכשלו באכילת עופות טמאים.

לאחר דיון נרחב בעניין עופות הפטם, עובר הרב שטרנבוך לדון על עוף הבראקל, ומבאר כי אין כל תוקף לעדויות של מספר אנשים הטוענים ששחטו עוף דומה לזה בארץ:

"ביררתי אצל אחד מהשוחטים שהעידו ששחט עוף זה, ואמר לי שלא זה היה העוף שהיה מצוי בכל המדינה, אלא כאשר ממנו לשוחטו היה שוחט, ושאלתי האם בדק וחקר עליו אם הוא כשר או ששחט מכל מה שהביאו לפניו בלא דרישה וחקירה, והשיב ששחט בלא שום בדיקה וחקירה, ופשוט שאין זה בגדר מסורת, דמסורת היינו דווקא כשבמדינה שלמה אוכלים אותו בקבלה מאבותיהם, ולא כשיש איזה שוחטים שהזדמן לידם לשחוט עוף כזה.

"לאחר מכן ביררנו אצל שוחטים אחרים, והוברר שגם מה ששחטו לפעמים, לא היה אלא עוף אחר הדומה לו במראהו החיצוני, והוא הנקרא "בלדי", והבראקל במראהו מטעה לחשוב שהוא העוף הבלאדי כיון שהם באמת דומים במראיתם הכללי, אבל באמת ישנם שינויים רבים ביניהם, כפי שנתברר לי מכמה מומחים שינויים רבים בין הבלאדי לבראקל, ולא אוכל להיכנס לכל הפרטים כי רבים הם, אך זה וודאי שהבראקל שונה מהבלאדי.

לאחר דיון נרחב בו קובע הרב שטרנבוך כי אין להסתמך על העדויות הללו, הוא מוסיף: "דע שעוף הבראקל בעצמו לא היה נשחט בירושלים ובארץ ישראל, שהוא היה מצוי באיזור בלגיה, ולפני קרוב למאה שנה התחיל להתמעט מאוד והוכרז כעוף בסכנת הכחדה, ולפני כארבעים שנה לא נשארו אלא עופות בודדים בכל העולם מעופות אלו, ולאחר מכן החלו לגדלו בשנית, והיה מצוי באיזור בלגיה, וכל המעידים על ראיית בראקל בארץ, לא ראו אלא תרנגולים דומים לאלו המכונים בלדי, ומאידך, בבלגיה גופא שהוא מקום גידול הבראקל, העידו בפני יושבי בלגיה, שאין שום מסורת בבלגיה על אכילת הבראקל".

בפסק הלכה נחרץ מכריע הרב שטרנבוך: "לכן הדבר פשוט וברור שאסור לאכול עוף הבראקל, וגם בדק הגרמי"ל לנדא שליט"א המציאות ומצא שאין שום היתר והכריז עליו לאיסור, ודין העוף כמפורש בדברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מ"ה) שבלא מסורת ברורה דינו כעוף טמא, ואפילו כל גדולי ישראל יתירו הוא באיסורו עומד".

"וראוי לתקן שכל שוחט שישחט עוף כזה, הוא נפסל בכך לשחיטה אצלינו, וכל מי שאוכל מעוף זה, אינו יכול להיות משגיח כשרות אצלינו, וראוי לכל אחד לדעת שאם חלילה יתפשט הדבר, יהא עליו לבדוק בשעה שמזמינים אותו לאכול אצל אחרים, [ובמיוחד בבני ברק] שאין מאכילים אותו מעוף זה".

את דבריו חותם הרב שטרנבוך בבקשה לרבנים ודיינים מהארץ ובחו"ל: "לפני כשבוע שחטו באשדוד כשבעת אלפים עופות מעוף ה"בראקל", וזה כמה שנים שהם כבר מוכרים את ביצי הבראקל לאכילה ביוקר - וטוענים שזה מהודר, ולכן אני קורא לרבנים ואדמורי"ם בארץ ובגולה, להכריז שהעופות והביצים שלנו כשרים ומהודרים, ובית ישראל אינם נכשלים ח"ו בטריפות, ומכח התורה"ק אוסרים לאכול ולהאכיל את העוף החדש, ובזכות זה הקב"ה יגן עלינו ונזכה בקרוב לקבל פני משיח צדקינו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!