"א-ל-ו-ל" • פרויקט מיוחד: חוזרים ל'שטייגען' • כל החידושים

אין בית המדרש בלא חידוש: עולם התורה יפתח היום (שלישי ראש חודש אלול) ומחר יום רביעי את זמן אלול וכעשרת אלפים בחורי ישיבה יעלו לשיעור א' בישיבה גדולה ויתחילו את הזמן החדש.

בעגה הישיבתית המונח 'אלול' כולל בתוכו עולם של מושגים שהם הרבה יותר משם של חודש. אלול זה תקופת זמן שאמנם קצרה יחסית בכמות הימים, אך נחשבת ענקית בגודלה הרוחני האדיר, ואת המטען הרוחני שאותו ישאבו הבחורים בזמן זה, הם יקחו עמם לאורך השנה כולה, אלול זהו הזמן שהבחורים שואפים למקסימום, אחרי תקופת בין הזמנים, אחרי הקעמפים, הטיולים, המסלולים, התוכניות, הפאנלים, התחרויות, הזיצים הליילים, מגיע הזמן שבו מוכיחים בני הישיבות לעצמם ולכל העולם, שכל ימי החופש שעברו הם בבחינת דירת עראי עבורם בכדי לקיים וקווי השם יחליפו כח, אך דירת הקבע שלהם היא ספסלי בית המדרש, והתחרויות האמיתיות שמעסיקות אותם במשך השנה, היא מחלוקות הראשונים, והוויות אביי ורבא. הטיולים העוצמתיים ביותר עבורם הם במרחבי התלמוד, וסיום המסכת מבחינתם הוא קו הגמר האמיתי, ניגון הגמרא של 'אמר אביי' בליל שישי בשעה אחת בלילה בבית המדרש המרוקן הוא הזיץ המרגש ביותר עבורם.

אכן ישנם בחורים שעבורם זמן אלול הוא הזמן החזק של השנה, גודלו הקצר יחסית מאפשר להם להציב לעצמם יעדים אפשריים וקבועים מראש של כמות הספק, של נוכחות חזקה בסדרים, ושל עלייה רוחנית שמתרחשת בישיבות בזמן זה,

גם הבחורים המבוגרים המכונים בישיבות האלטרערס' - אלו שכבר פעמים רבות התחילו זמן חדש בישיבה, ובמשך השנים לעיתים 'חוק ההתיישנות' חל עליהם, גם אלו יחזרו להיות כנערים צעירים עם ברק בעינים בעת אשר יתחיל זמן אלול, הם יסדרו לעצמם חברותות חדשות, ינערו את אבק הזמן שעליהם, ויתנדנדו על הספסל יחד עם הצעירים החדשים שחברו להם.

אך החידוש האמיתי יחול על הצעירים ששמים פעמיהם למעבר בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה, אלו מגיעים עם מלאי ענק של תקוות ושאיפות לפתוח דף חדש, בעת כניסתם לכור ההיתוך המשמעותי בחייו של בן התורה, הלא הם שנות הישיבה הגדולה, הכל חדש ונוצץ, המזוודה חדשה, הגמרא והקובץ מפרשים החדשים, הבגדים מגוהצים ונקיים, הייתה זו בדרך כלל האמא שלילה קודם בשעה מאוחרת שכולם נמו את שנתם, רכנה על קרש הגיהוץ, החליקה אותו בעדינות הלוך וחזור, בפיה תפילה עמוקה להצלחת בנה בדרכו החדשה, ויחד מתערבבים להם אדי קיטור המגהץ עם דמעותיה הזולגות אט אט 'רבונו של עולם – היה נא מצליח דרכו החדשה של בני, שיצליח בלימודיו, שימצא חן בעיני אלוקים ואדם, שיצליח לעמוד בגבורה נוכח פיתויי הזמן הגוברים והולכים, ומעל הכל שאצליח אני לאזור אומץ לכבוש את געגועי העמוקים, געגועי אם לבנה הרחוק מן הבית והקרוב מאד בלב'.

ואכן אלו הצעירים היודעים את התקווה הגדולה שמצפים מהם לניצול הזמן מגיעים לאלול שיעור א' עם הרמה הגבוהה ביותר שבסולם המוטיבציה, רבים מהם כבר בררו בסוף זמן קיץ מה היא המסכת שילמדו באלול בישיבה הגדולה על מנת להכין את עצמם להכנס לנבכי הסוגיות.

רבים אחרים עסוקים בבין הזמנים בקביעת חברותות לשיעור א'. פעילות זאת מתבצעת כאשר הם מבררים אצל חבריהם בישיבות קטנות אחרות מי הם אלו שילמדו עמם בישיבה הגדולה, וכך יעשו שידוכי חברותות מוקדמים.

לעומת זאת ישנם ישיבות גדולות האחרות המודיעות כבר בסוף הקיץ לתלמידים החדשים העומדים לבא, שהחברותות הראשוניות לזמן אלול יקבעו באמצעות צוות הישיבה הגדולה מאחר והם מכירים ויודעים בטיבם של הבחורים ובהתאמת רמתם זה לזה, יחד עם זאת כיון שמדובר באלול שהוא זמן קצר יחסית, ניתנת לבחורים האפשרות בעשרת ימי תשובה להחליט האם ימשיכו עם החברותות הללו לאורך זמן חורף או שיעדיפו למצוא לעצמם חברותא אחרת מחבריהם החדשים שהכירו בחודש האחרון.

בשם המערכת כולה נאחל לכל בני הישיבות די בכל אתר ואתר 'עלו והצליחו לממש את שאיפותכם הגדולות' - אתם הלומדים הנכם יחידת העילית המובחרת של עולם התורה הפורח והמשגשג, וממכם תצא תורה לישראל.

לקראת הזמן החדש שייפתח ביום רביעי הקרוב, יצא 'בחדרי חרדים' בפרויקט מיוחד עם כל החידושים והשינויים בהיכלי התורה והישיבות.

על דלת ביתו של ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ברחוב חזון איש 5 בבני ברק נתלתה הבוקר המודעה בלשונה "מרן שליט"א מברך את כל עמלי התורה נ"י לקראת תחילת זמן אלול הבעל"ט שיצליחו ויעלו בתורה ויראת שמים".

המודעה נתלתה לאור ריבוי הפונים המגיעים להתברך בתחילת זמן ובשל כך נכתבה המודעה עם ברכתו של ראש הישיבה.

בישיבת פוניבז' בבני ברק ‏מונה הרב הגאון רבי יעקב אפשטיין, נכדו של ראש הישיבה המנוח הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ' זצ"ל כמוסר חבורות ומשיב לועד א', המשיב החדש שהוציא לאור את כל שיעורי רבו הגרח"ש זצ"ל נחשב למרות גילו הצעיר (28) לתלמיד חכם עצום וכוכב עולה.

נחשב לתלמיד מובהק של סבו זצ"ל ושל ראש הישיבה הגרח"פ ברמן וכבר בבחרותו סיים פעמיים את כל הש"ס. "אין ספק" אומרים בפוניבז' כי מינויו יביא לתועלת לבחורים ובכך ימשיך את מורשת סבו רבי חיים שלמה זצ"ל בישיבה.

הישיבה הגדולה 'היכל יצחק' בירושלים, עוברת עם תחילת זמן אלול לקמפוס הגדול של ישיבת 'הר המור' בשכונת קרית יובל בירושלים, במקביל, ישיבת 'הר המור' תעבור לבניין הקבע של הישיבה בשכונת חומת שמואל (הר חומה), בירושלים ומעמד חנוכת הבית נערך בערב ראש חודש אלול.

הישיבה בראשות הגאון רבי ישראל לנדא, שנפתחה לעילוי נשמתו של הגאון רבי יצחק לנדא זצ"ל מראשי ישיבת חברון לפני מספר שנים, הפתיעה בהצלחתה הנדירה וחסרת התקדים שהגיע לכותל מזרח הישיבות החשובות ביותר. היא שוכנת מיום היווסדה מול מאפיית אנג'ל בקרית משה בירושלים. כעת, כאמור, לאחר שהמקום צר מלהכיל את כמויות הבחורים שהגיעו לישיבה, החל מקיבוץ גדול שהגיע מכל טובי עולם הישיבות והמשיך בשיעורים א' ב' וג' - תעבור הישיבה למשכנה הנוכחי של ישיבת 'הר המור' למרגלות שכונת קרית יובל.

ישיבת 'היכל יצחק' תיכנס לשטח הענק של 'הר המור', הכולל המבנה בנוי של 4500 מטר בנוי, ושטחים פתוחים גדולים נוספים. בנוסף בישיבה מונה לקראת אלול לר"מ בישיבה הגאון רבי בן ציון שמואלביץ וכן משגיח חדש הרב מיכאל סגל.

בישיבת 'ארחות תורה' מציינים היסטוריה של ממש לאחר עשרים שנות קיומה של הישיבה ולאור העלייה הגדולה ברישום מונה בהוראת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ר"מ חדש לבני שיעור א' הגאון רבי אהרן אוסטרן חתנו של מרן הגר"נ קרליץ ששימש עד עכשיו כאחד מראשי ישיבת רנה של תורה – כרמיאל מונה לכהן כר"מ.

שיעור א' הקרוב בארחות תורה צפוי לראשונה למנות למעלה מ-120 בחורים ולהתחלק לשניים. בישיבה גם נערכים לבניית הקמפוס הענק של הישיבה ברחוב השומר.

שורת מינויים נוספים ברשת הישיבות של 'ארחות תורה' בישיבת 'תורה בתפארתה' באלעד מונה' משיבים לסדר א' שיעור ג' הרב אליהו אלפר חתנו של הגאון רבי מאיר בן שלמה ראש ישיבת תורת חסד. בישיבת רנה של תורה מונה לר"מ בישיבה הגאון רבי אליקים גולדווסר בן המשגיח הגאון רבי יצחק פנחס גולדווסר וחתן של הגאון רבי חיים קלופט. בישיבת נר זרח במושב עוצם מונה משיב לסדר א' הגאון רבי משה סטפנסקי בנו בכורו של הגאון רבי יעקב סטפנסקי ראש ישיבת 'תורה בתפארתה'. ומשיב סדר ב' הגאון רבי יצחק אדלשטיין בן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל.

בישיבה לצעירים 'אמרי משה' בירושלים שעל ידי מוסדות ארחות תורה שזה השיעור השני שלו ורשם הצלחה מסחררת. מונה לר"מ עיון הגאון הרב יצחק איזיק וינברג שמכהן כראש קיבוץ בישיבת באר התורה. ולר"מ בקיאות הגאון רבי בנימין בירנצויג מרבני ישיבת מיר וראש מערך משנה ברורה בדרשו.

בישיבת 'באר יעקב' מתרחש בשנים האחרונות מהפך של ממש מבחינה כמותית ואיכותית, הישיבה בזמן אלול הבעל"ט תמנה מספר שיא של קרוב ל300 בחורים ואברכים צעירים בוגרי הישיבה. עקב כך רכשה הישיבה ספסלים חדשים לבית המדרש, בכדי שאולם בית המדרש יוכל להכיל כמות מרובה יותר של לומדים, זאת לצד שיפוצים כלליים שבוצעו על מנת לתת את התנאים המרבים.

בישיבה מונו כמה משיבים חדשים, ובפרט לבני שיעור א' הצעירים, כשרק עבורם יהיו באלול כשמונה אנשי צוות. הישיבה תפתח את זמן אלול בשיעור כללי מראש הישיבה הגאון רבי דוד יצחק שפירא.

שורה של מינויים נוספים בעולם הישיבות כר"מ בישיבת 'נתיבות החכמה' (וולפסון) בשכונת בית וגן בירושלים מונה הרב הגאון רבי זאב גלוסקינוס ששימש כראש חבורה בישיבת מיר ור"מ בישיבת 'נתיבות התורה' בבית שמש וחתנו של הגאון רבי בן ציון בורדיאנסקי מראשי ישיבת 'קול תורה'.

ר"מ רביעי מונה לשיעור א' בישיבת 'עטרת שלמה' בראשון לציון הרב הגאון רבי דוד שרייבר שהיה ראש קיבוץ שם חתנו של הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין ראש ישיבת חברון, וטלראש קיבוץ מונה הגאון רבי שמעון ורנר גם משגיח חדש מונה בעטרת שלמה לאחר שהרב חיים שלום ויספיש עזב לטובת ישיבת 'בית מתתיהו'.

בקריית הישיבה בעיר ראשון לציון שם התווספו עוד כמאתיים וארבעה עשר בחורים לשיעור א' החדש שבו יכהנו כאמור ארבעה מגידי שיעורי הרבנים הגאונים: הרב חיים מרדכי אוזבנד, ראש הישיבה. הרב אליעזר שמחה לוי. הרב דוד שרייבר. והרב מרדכי ויזל.

עצם קיומם של ארבעה מגידי שיעורים זה לצד זה באותו השיעור הוא חידוש שמונהג לראשונה ב'עטרת שלמה' בפרט ובכלל עולם הישיבות, כשהסיבה לכך הוא רצונו של ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שלא יהא ריבוי בחורים באותו שיעור כדי שיוכלו כל הבחורים לקיים קשר תורני עם רבותיהם ולא יפריע לקשר ההכרחי הזה התורם רבות להתפתחותם של התלמידים בלימוד, ריבוי תלמידים התלויים כולם באותו רב. כמו כן במקום נבנה בניין פנימייה חדש ומשוכלל בקריית הישיבה אשר מאכלס עוד מאה שמונים מיטות ברווח.

ישיבה חדשה שנפתחה בתקופה האחרונה מחדש היא הישיבה בקרית ישיבת ראדין בנתניה שבראשות הגאון רבי עובדיה ברוידא והגאון רבי מיכאל גוגיג, הישיבה לא פותחת בשלב זה שיעור א', אף הישיבה מונה קיבוץ של חמישים בחורים בנוסף לכולל עם ארבעים אברכים. מחברון וולפסון, בית מתתיהו ארחות תורה ועוד.

מי שמונה לקראת זמן אלול הוא הרב הגאון רבי יואל שפירא שבנוסף לתפקידו בישיבת 'עטרת ישראל' יכהן כאחראי על סדר ב'. בישיבת 'עטרת ישראל' מונה הרב יצחק קפלן שישמש כמשגיח קטן.

הישיבה הגדולה החדשה מה שמכונה "חברון החדשה" של הפלג הירושלמי שהוקמה בחודשים האחרונים על ידי בוגרי ישיבת חברון שכרה קמפוס בשכונת ברחוב בית הכרם בירושלים.

הישיבה הוקמה על ידי הרב יצחק פרבשטיין נכדו של הגר"א פרבשטיין זצ"ל ראש ישיבת חברון והרב ברוך בער גרוזובסקי. בראשות הישיבה יכהן הגאון רבי שלמה אריאלי אחיו של הגאון רבי אשר אריאלי מראשי ישיבת מיר, הישיבה תמנה למעלה ממאה בחורים, ובנוסף מונו שורת משגיחים ורמי"ם לישיבה.

שינויים במערך הצוות בישיבה לצעירים 'בית דוד' בבני ברק בשיעור א' עיון מונה הרב שמשון פרנקל שיכהן לצד המגיד שיעור בשיעור השני הגאון רבי משה דוד לפקוביץ בשיעור ב' עיון הרב בורנשטין ור"מ חדש נוסף הרב ברוורמן, בשיעור ג' עיון יכהן הרב לנג וראש הישיבה הגאון רבי צבי שינקר.

ישיבת עמלים שבראשות הרב אטיק שהייתה בעין סערת פינוי ישיבת 'שער התלמוד' בבני ברק עוברת מרחוב הירקון לרמת החייל בתל אביב.

בישיבת 'ברית יעקב' בשכונת בית וגן בירושלים התמנה הרב הגאון רבי ברוך מרדכי רוט למשגיח בישיבה, הרב רוט כיהן עד זמן קיץ האחרון כיהן כמשגיח קטן בישיבת עטרת ישראל, ובאלול יקבע את מקומו בישיבת ברית יעקב הסמוכה. בנוסף מונה הרב הגאון רבי בועז רבינסקי למשיב בבוקר בישיבה בנוסף להיותו משגיח בישיבת 'מאור יצחק' חמד.

בישיבה 'יסודות התורה' שבראשות הגאון רבי ברוך צבי לב התמנה הגאון הרב יונתן בושרייאן ממודיעין עלית למגיד שיעור נוסף לשעור א' כאשר באלול הקרוב ייפתחו לראשונה שלושה שיעורי א' בישיבה לאור הגידול במספר הבחורים.

בישיבת 'אש התלמוד' - בשכונת הר נוף בירושלים, שנפתחה בקול רעש גדול לפני שש שנים ועומדת בראשות הגר"י לסרי והגרא"מ וילנסקי. הישיבה שכרה קמפוס ענק בכניסה לשכונת הר נוף ובימים אלו מתבצעים בו שיפוצים נרחבים ובתוכם בניית היכל מפואר הכולל כ-400 מקומות ישיבה.

בישיבת 'באר התלמוד' בירושלים יתחילו את זמן אלול עם עשרה בחורים שהתארסו בבין הזמנים מספר שיא בתולדות הישיבה לאחר האיסור להתארס לפני קיבוץ ב' וכך בתקופת המעבר בין קיבוץ א' לב' בחורי הישיבה מתארסים והשנה התארסו עשרה בחורים בבין הזמנים, בין הבחורים שהתארסו אחד מהם מבחירי הישיבה התארס עם בת ראש הקיבוץ הגאון רבי ניסים שמעה שלקח את החתן לבתו מבני הישיבה מה שלא נהוג בעולם התורה הספרדי, בנוסף לראשונה מאז נפתח הסניף של הישיבה בנתיבות לפני שנה יפתח השנה שיעור א' עם תחילת זמן אלול.

בחצר חסידות ויז'ניץ הישיבה המרכזית היא 'בית ישראל ודמשק אליעזר' בקרית ויז'ניץ בבני ברק, לפני חודשיים אירע מהלך דרמטי, כשהמשגיח הוותיק, הרב יהושע כהן, עזב את הישיבה. הרב כהן שימש כמשגיח למעלה מ-40 שנה ובחסידות מחפשים אחר משגיח חדש פופולרי ודומיננטי שימלא את מקומו.

בישיבת "ישועות משה" ויז'ניץ במודיעין עילית, שכבר התחילו את הזמן, זכו לחנוך לראשונה את קומות הפנימיה החדשה שבבניין הגדול והמפואר - זאת לאחר עשרים שנה של מעברים בין מקום למקום. ובזמן חורף צפוי להתקיים מעמד חנוכת הבית לבניין, בראשות האדמו"ר.

חידוש נוסף בויז'ניץ. ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בבני ברק שפוצלה למעשה לשניים, אחר שלפני שנה הוקם מעין סניף במרכז העיר. בשנה שעברה שכנה הישיבה ברחוב אנליביץ', וב'זמן' הזה היא העתיקה את משכנה, לבניין בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז העיר, הרחק מקריית ויז'ניץ. צוות "איגוד מוסדות ויז'ניץ" שניצחו על מלאכת ההעברה, הבטיחו, להעמיד את מיטב התנאים עבור תלמידי הישיבה.

גורמים בחסידות מציינים, שכמה וכמה הורים, התלוננו בפני האדמו"ר, שאין זה ראוי, שהישיבה, תשכון במרכז עיר התורה והחסידות צמוד לרחוב רבי עקיבא, גם מסיבות רוחניות. אך האדמו"ר אמר להם, שהוא לוקח את האחריות בעניין, ואף התבטא כי כולם עוד יראו שגם לא בתוך הקריה, אפשר להעמיד בחורים בתורה וחסידות, כמו שהוקמה קרית ויז'ניץ בעפולה עילית.

ברשת הישיבות של חסידות צאנז נערכו לפתיחת שנת הלימודים מעל לשישה חודשים. בישיבת דברי חיים בקרית צאנז נעשה שיפוץ של היכל הלימוד ומבואות הלימוד, בישיבה בחיפה נוסף היכל לימודים בשל הגידול בתלמידים.

בישיבה בבני ברק נערך בתקופה האחרונה שיפוץ כללי בו מוחלף כל הריהוט, וחדרי הפנימיה מורחבים. בבני ברק, ופתחו שני שיעור א' עקב הגידול בתלמידים.

בישיבה בירושלים מעבר לגידול בתלמידי הישיבה דבר שהצריך הוספת חדר שיעורים, יצאו השנה במיזם חדש עם פתיחת ישיבת "הכנה לישיבה" - מסגרת מיוחדת לבני 12 עם מסגרת ישיבתית מלאה תוך שימת דגש על המעבר בין גיל הילדות לימי הבחרות.

לאחר שהישיבה הכלל חסידית 'אורייתא' בירושלים עברה מספר שינויים בתקופה האחרונה והישיבה התפצלה לשניים לבחורים מבוגרים ובחורים צעירים לצד ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמרלר שפתח ישיבה החדשה בשם 'חיי תורה' שתשכון בתקופה זו ברחוב מוסאיוף בשכונת הבוכרים בירושלי, בישיבה מונה משפיע חדש ומגיד שיעור לישיבה והוא האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית.

החל מאלול הקרוב יחל האדמו"ר לשמש כמגיד שיעור של הישיבה הכלל חסידית - 'אורייתא' בסניף של הבחורים המבוגרים. האדמו"ר מאונגוואר הגאון רבי משה קליין הוא בנו של הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל בעל ה'משנה הלכות' וחתנו של הרה"צ רבי יעקב סופר אב"ד ערלוי ביתר ובנו של האדמו"ר מערלוי זצ"ל מנהיג את קהילתו בבית מדרשו במודיעין עילית ונודע כתלמיד חכם עצום בעל כושר הסברה נדיר. בעבר שימש הרבי כראש כולל וכר"מ בישיבה אונגוואר לאחר הסתלקות אביו מונה לשמש כאדמו"ר במודיעין עילית שם מטפח ומרומם את בני קהילתו.

המבנה החדש של הבחורים המבוגרים באורייתא יהיה ברחוב פולנסקי פינת רחוב יחזקאל והבחורים הצעירים ימשיכו במבנה הקיים במקור ברוך.

בישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין לאחר עשרות שנים הותקנו בתקופה האחרונה מזגנים בחדרי הפנימייה לרווחת הבחורים.

בישיבת 'עמלה של תורה' בראשות הגרי"ז פיינשטיין נערכו שיפוצים, ומתחדשים לקראת זמן אלול עם קומה חדשה של חדרי שיעורים ופנימייה חדשה ששופצה עד היסוד.

ישיבה חדשה שנפתחת בשם 'תורת אברהם' של חסידות שומרי אמונים הישיבה תשכון ברחוב מהרש"ל בבני ברק.

שינוי היסטורי בישיבת סלאנים לאחר שלושים שנה ראש הישיבה המיתולוגי הגאון רבי מתתיהו וינברג שכיהן כראש הישיבה יהפוך לנשיא הישיבה, ומעתה יכהן כראש ישיבה הגאון רבי אברהם שורשבסקי שכיהן עד עתה כר"מ הישיבה.

הישיבה הגדולה טשכנוב קיבלה הוראה לעזוב את בנין קאליב ברחוב חנה בירושלים ותעבור לשכונת רמות. מי שתגיע במקומה למקום היא ישיבת 'עריבות תורה' בראשות הרב נתן אליהו שטרן.

הישיבה הקטנה של סאטמר בירושלים עוברת משכונת עזרת תורה לרמות והישיבה הגדולה 'אוהבי תורתך' מירושלים עוברת לבניין ישיבת סאטמר ברחוב אבן האזל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!