המדינה לבג"ץ: לקיים דיון עקרוני בפסילת חוק מיסוי דירה שלישית

המדינה מבקשת מבג"ץ לקיים דיון עקרוני בהרכב מורחב על החלטתו מלפני שבועיים לבטל את חוק מיסוי דירה שלישית. על פי הבקשה הדיון המבוקש הוא דיון עקרוני - בנוגע לסמכותו הכללית של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת - ולא דיון הנוגע לפסילת החוק הספציפית. בנוגע לחוק עצמו, שר האוצר משה כחלון כבר סיכם עם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) ועם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) על חידוש ההליכים לחקיקה מחודשת של החוק למיסוי דירה שלישית.

בפנייתה לבג"ץ טוענת המדינה כי "ההלכה שנקבעה בפסק הדין יורדת לשורש המשפט החוקתי הישראלי בכל הנוגע להליכי החקיקה בכנסת, וכן במישור יחסיה עם הרשות השופטת בתחום הליכי החקיקה. לפיכך, ראוי שהסוגייה בכללותה תיבחן על ידי הרכב רחב של בית המשפט. היקף הביקורת השיפוטית שנקבע בפסק הדין על הליכי החקיקה בכנסת, וההנמקה העומדת ביסודו - הנסובים סביב אופן הדיון בהצעת החוק במסגרת הליך החקיקה - מחדדים במלוא העוצמה את השאלה בדבר היקף הביקורת השיפוטית על פגמים בהליכי החקיקה בכנסת, ובדבר העילות לביטול חוקים במסגרת ביקורת שיפוטית חוקתית מחמת פגם שנפל בהליך החקיקה".

המדינה הודיעה כי "המבקשים כולם - והיועץ המשפטי לממשלה בכללם - מחזיקים בעמדה נחרצת בדבר הצורך להוסיף ולפעול לטיוב הליכי החקיקה המתקיימים בכנסת, ולחתור להליכים שיתנהלו באופן הראוי ויאפשרו העמקה ומיצוי של השיח בהליך החקיקה לטובת הציבור. תכלית הבקשה אינה להביא לשינוי ההלכה שנקבעה על מנת להעניק הכשר לליקויים הקיימים בהליכי החקיקה בכנסת, ואין בה משום תמיכה בניהול הליכי חקיקה שלא באופן ראוי ומיטבי.

"מוקד המחלוקת המשפטית מצוי בשאלת המסגרת, והדרך לקביעתם של 'כללי המשחק' וההתנהלות שימנעו או יצמצמו ליקוים אלה. תכלית הבקשה היא להרחיב את הדיון בשאלת היקף הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה בכל הנוגע לזיהוי פגמים בהליך החקיקה המצדיקים ביטולו של חוק, במסגרת של ביקורת שיפוטית. זאת, אל מול האחריות המוטלת על הכנסת וחבריה, ועל הממשלה וחבריה, להסדיר כמי שעומדים למשפט הציבור על התנהלותם את כללי המשחק, תוך קביעת מסגרות חקיקתיות וחוקתיות, ותוך הסתייעות ביועץ המשפטי לכנסת והיועץ המשפטי לממשלה באופן שיביא לצמצום הפגמים".

עוד הוסיפה המדינה כי "בעוד אין כל מחלוקת על הצורך בקיום הליכי חקיקה ראויים בכנסת, אחד הטעמים לצורך החיוני שרואה המדינה בביטול ההלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין, הוא חוסר הוודאות בתוקפה של חקיקת הכנסת שיכניס מבחן התערבות שיפוטית עמום שגדריו אינם ברורים, ושנקבע לראשונה בפסק הדין".

המדינה גם טענה כי "עתירות חוקתיות בהן מבוטל חוק של הכנסת מוכרעות בדרך כלל בהרכב מורחב של 9 שופטים לפחות. הטעם לכך ברור, בהתחשב בצורך ליתן משקל לעקרון הפרדת הרשויות ולמנוע ככל הניתן מצב שבו כרבע מהרכב שופטי בית המשפט יכול לבטל חוק שנחקק על ידי רוב חברי הכנסת, ובעניין זה על ידי רוב העולה על מרבית חברי הכנסת. יש מקום בדיון נוסף בפסק הדין אף שניתן בהרכב של 5 שופטים, על מנת שהכרעה חוקתית, עקרונית, ורוחבית בסוגייה זו תיקבע על ידי הרכב רחב ככל הניתן של בית המשפט".

כמו כן, המדינה טענה כי החלטת בג"ץ לבטל את חוק מיסוי ריבוי נכסים עומדת בסתירה לקביעת בג"ץ בעבר בעניין מגדלי העופות, שבמסגרתה קבע בג"ץ "מבחן מחמיר ומצמצם לביטול חוקים מחמת פגמים בהליך החקיקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!