הכר את מנהיגך // יעקב ריבלין

בעוד כשבועיים עומד להתקיים באולמי 'אווניו' שליד שדה התעופה בנתב"ג, אירוע תמיכה נוסף בנתניהו אותו מארגן, איך לא, יו"ר הקואליציה דוד ביטן. לאחר שלכנס הראשון הגיעו כשלושת אלפים איש, רובם המוחלט פעילי ליכוד ו/או נציגים ברשויות המקומיות המתפרנסים ישירות ממפלגת השלטון, הפעם מתכנן ביטן נוכחות מאסיבית יותר שתעיד על תמיכה של כלל חוגי הימין בישראל במנהיג הנערץ.

אבל נוכחות נרחבת יותר עלולה לגרום להסתננותם של גורמים לא רצויים העשויים שלא להשתתף באקסטזה הצפויה. מדובר בגורמים שלא ממש מבינים שטובת נתניהו היא טובת המדינה ושכל מטרתם של גורמי המשפט והתקשורת השמאלנים היא להעיף אותו כדי שניתן יהיה להקים מדינה פלסטינית על חורבות מדינת ישראל.

ואכן, יש אישים וגורמים במחנה הימין שלאחרונה החלו להעלות מחשבות כפירה בנושא הזה. יש בתוכם שטוענים שאם יוגש כתב אישום נגד נתניהו הוא לא יוכל להוביל את המחנה הלאומי ומן הראוי יהיה שיפרוש מתפקידו. המטרה של ביטן וחבריו להבטיח שבכינוס ישתתפו רק כאלה שמאמינים שנתניהו צריך להישאר בתפקיד גם אם יוגש נגדו כתב אישום חריף. וזאת, על רקע הדאגה לשלמות הארץ והמולדת.

דעתו של ביטן מקובלת גם על כל ראשי המפלגות החרדיות, שריהן וח"כיהן. כולם משוכנעים שנתניהו טוב לארץ ישראל בכלל ולציבור החרדי בפרט. הם לא יגיעו לכנס שמוגדר פנים-ליכודי, אך יהיו שם בליבם ובנשמתם.

האם גם אתם, קוראים יקרים, ראויים להשתתף בכינוס הקדוש? או שמא גם למוחכם חדרו דעות כוזבות ושקריות (חלקן על ידי כותב השורות) על כך שנתניהו הוא לא הערובה לאי הקמת מדינה פלסטינית? כדי לעמוד על זהותכם הימנית האמיתית הנכם מתבקשים לעבור את המבדק הקצר שלפניכם. לאחר שתענו ותעניקו לעצמכם את הניקוד בהתאם לכללים שבסוף השאלות, תדעו גם אתם עד כמה אתם דבוקים במנהיג האחד והיחיד.

1) הסכמי אוסלו. נתניהו תקף אותם בחריפות גדולה ואף יצא להפגנות ענק ששיאן במרפסת הידועה בכיכר ציון עם תמונה של יצחק רבין במדי האס אס. ובכן, לאחר שכבש את השלטון בעקבות גל הפיגועים של חורף תשס"ו, מיהר נתניהו להתמודד עם תוצאות ההסכמים המזעזעים בדרך הבאה:

א) ניתק את המגעים עם הרשות הפלסטינית לאלתר.
ב) לא ניתק מגעים, אך הורה לצה"ל לפשוט על מחסני הנשק של הרשות ולאסוף בחזרה את הרובים שקיבלו במסגרת ההסכמים.
ג) הצהיר כי טכנית אי אפשר לאסוף את הרובים, אך מנע מיאסר ערפאת להמשיך להבריח נשק ליו"ש ולעזה.
ד) הודיע כי הוא מחויב להסכמי אוסלו וניהל את המגעים עם הרשות הפלסטינית מהנקודה בה הופסקו לאחר הפיגועים הגדולים.

2) בהמשך ישיר למדיניות של הפגנת הריבונות בירושלים וחיזוק מעמדה, הורה נתניהו לפתוח את היציאה של מנהרת הכותל לתוך השוק המוסלמי. ערפאת הכריז שמדובר בפגיעה במסגד אל אקצה ופתח במיני אינתיפאדה שגבתה את חיים של שמונה עשר חיילים ואזרחים ישראליים. נתניהו הנחוש לא עבר על כך לסדר היום כמו פרס ורבין הרופסים. הוא חזר בדחיפות מסיור מדיני באירופה וכינס את הקבינט לקבלת ההחלטות הבאות:
א) מצור על המוקעטה ברמאללה ואיום בפלישה לתוכה במקרה שערפאת לא יורה מיד על הפסקת המהומות.
ב) הכנסת טנקים לשטחי הרשות וניתוק הערים הפלסטיניות מהן יצא גל הטרור החדש.
ג) הקפאת הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית וביטול אישורי הכניסה והיציאה של בכירי הרשות, כולל ערפאת עצמו.
ד) נפגש בבהילות עם ערפאת והתחייב בפניו ליישם את הסעיף בהסכמי אוסלו ב' על העברת חברון הערבית משטח סי (שליטה ישראלית) לשטח איי (שליטה מלאה של הרשות). כתוצאה מהסכם זה הפכה חברון הוותיקה לעיר הפורעת ביותר בשטחי יו"ש.

3) לאחר שהודח מהשלטון בתשנ"ט, בתום שלוש שנות קדנציה, יצא נתניהו לפגרת אופוזיציה ולאחר מכן כיהן כשר אוצר בממשלת שרון. בתקופה ששרון ביצע את ההתנתקות הנפשעת מעזה ופינה ישובים, כנראה כדי לחמוק מתיקי החקירה שאפפו אותו עד צוואר, הוביל נתניהו התנגדות תקיפה להתנתקות שבמהלכה נקט את הצעדים הבאים:

א) התפטר מתפקידו כשר אוצר בגלל הדרישה להכין את חוק פינוי פיצוי שבלעדיו אי אפשר היה לבצע את ההתנתקות. ההתפטרות הייתה ביום שבו הכריז שרון על הכוונה לפנות את הישובים היהודיים בעזה ולהעביר את השליטה לפלסטינים ללא קבלת תמורה מדינית.
ב) לא התפטר לאלתר, כי רצה להשפיע מבפנים ולגייס את מרכז הליכוד והשרים נגד התכנית. מאוחר יותר, כאשר הצביעה הכנסת על החלטת הממשלה, התנגד וכתוצאה מכך פוטר על ידי שרון מתפקידו.
ג) בתקופה שבין ההכרזה על התכנית ועד ההצבעה בכנסת, תקע את חוק פינוי פיצוי באמצעות שיתוף פעולה עם ידידיו החרדים בוועדת הכספים.
ד) נאם נמרצות במרכז הליכוד נגד התכנית. השיג רוב נגד ששרון צפצף עליו מאוחר יותר. קיבל עליו את הדין ונשאר בממשלה עד הבחירות. בהצבעה הגורלית בכנסת על ההתנתקות קיים דיונים עם אנשי המפד"ל במסדרון, אך לבסוף נכנס במרוצה והצביע בעד התכנית.

4) לאחר שהביס את ציפי לבני בקרב על ראשות הממשלה בתשס"ט, החליט נתניהו שהגיע הזמן לנקות את מורשת קודמיו ולבצר את ביטחון ישראל ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית שבדומה לרצועת עזה תהפוך לבסיס טרור וטילים הנוחתים על ערי ישראל. כך זה נעשה:

א) בשיחה עם הנשיא קלינטון הודיע נתניהו כי בעקבות הפרת ההסכמים הבלתי פוסקת של הרשות הפלסטינית הוא לא מחויב יותר להסכמי אוסלו ומנתק מגע עם ראשי הרשות.
ב) תחת לחץ אמריקאי כבד שכלל איום בהפסקת התמיכה בישראל במועצת הביטחון ריכך נתניהו את עמדותיו והסכים להמשך שיתוף פעולה מוגבל עם הפלסטינים בנושאים ביטחוניים בלבד.
ג) יצא למסע ביקורים מדיני באירופה ובארה"ב כדי להסביר מדוע ישראל לא יכולה לאפשר לישות פלסטינית עצמאית לחלוטין לשכון לצידה, בגלל התקדים של השתלטות החמאס על רצועת עזה והחשש מתהליך דומה ביו"ש.
ד) לאחר התייעצות עם המדינאי הוותיק וחובב הצילום נתן אשל, הופיע נתניהו באוניברסיטת בר אילן והודיע שהוא מסכים לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים בשטח שבין הים והירדן.

5) ממש בתחילת כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, חטף החמאס את החייל גלעד שליט והחזיק בו במקום שכל שירותי הביטחון של ישראל כשלו בהשגת מידע אודותיו. החמאס דרש שחרור כל האסירים הפלסטינים בישראל בתמורה להחזרת החייל החטוף. אולמרט סירב ומאוחר יותר יצא למבצע עופרת יצוקה שהסתיים בהסכם רגיעה ללא החזרת החייל, לאחר שסירב לשלם את המחיר הכבד בשל התנגדות מערכת הביטחון. נתניהו קיבל את התיק ובמשך שנתיים ניהל משא ומתן עם החמאס באמצעות מתווכים. נתניהו דבק בעקרונות שקבע בספר 'כיצד ינצח המערב את הטרור' ושחרר את שליט בנחישות וברגישות. מה המחיר ששילם?
א) אולמרט הסכים לשחרור 300 אסירים ורק כאלה שאין להם דם על הידיים. נתניהו הוריד את המחיר למאה וחמישים.
ב) לאחר שהוברר שפניו של החמאס להסכם מדיני מקיף עם ישראל, נאות נתניהו להעלות את המחיר ל-450 אסירים.
ג) החמאס הבין שעם איש ימין קשוח כמו נתניהו לא מתעסקים והסכים להתפשר על 600 אסירים מהדרג הזוטר.
ד) במהלך המו"מ פרצה המחאה החברתית שזעזעה את כסאו של נתניהו. מול התמונות הקשות משדרות רוטשילד החליט נתניהו לשנות את הכותרות והסכים לעסקה עם החמאס על שחרור 1,100 אסירים. מתוכם 450 עם דם הידיים ובכירי המחבלים בבתי הכלא.

6) ברק חוסיין אובמה נבחר לנשיא ארצות הברית כמעט במקביל לראשית הקדנציה השנייה של נתניהו בשנת תשס"ט. האפרו-אמריקאי עם הדעות הליברליות השמאלניות דרש במפגיע את הפסקת הבנייה בשטחים באופן מוחלט. מאוחר יותר הציע שר החוץ שלו ג'ון קארי הצעת פשרה: ישראל תוכל לבנות רק בגושי ההתיישבות הגדולים שמוסכם שייכללו בשטחה בכל הסכם מדיני עתידי, ותקפיא את הבנייה בהתנחלויות המבודדות. כאיש ימין אמיתי, דחה נתניהו את ההצעה וקבע הצהרתית שזכותנו לבנות בכל מקום ביו"ש, במיוחד בירושלים המאוחדת לעולמי עולמים. כמה דירות נבנו בירושלים שמעבר לקו הירוק ובשטחים כתוצאה מדחיית הפשרה?

א) שלושת אלפים בירושלים וחמשה עשר אלף בשטחים.
ב) אלף וחמש מאות דירות בירושלים ועשרת אלפים בשטחים.
ג) חמש מאות בירושלים וחמשת אלפים בשטחים.
ד) מאתיים דירות בירושלים ואלף וחמש מאות דירות בגושי ההתיישבות. כשבתקופת אולמרט נבנו בביתר ומודיעין עילית בלבד כשלושת אלפים דירות והבנייה בירושלים מעבר לקו הירוק התנהלה בקצב מסחרר. נתניהו הצהיר פעמים רבות על הפשרות בנייה בירושלים, אך הורה לוועדות המחוזיות להקפיא כל תכנית בנייה חדשה מעבר לקו הירוק בעיר.

7) בתקופת כהונתו של אולמרט הגביר החמאס את הירי לעבר הישובים הישראלים הסמוכים לרצועה והחל גם בירי טילים ארוכי טווח לערים מרוחקות יותר. איש השמאל אהוד אולמרט היסס לצאת לעימות כולל אך נאלץ לעשות זאת בתוקף הנסיבות. צה"ל נכנס לרצועה וביתר אותה לשלושה חלקים. למעלה מאלף וחמש מאות אנשי חמאס נהרגו והארגון ספג מכה קשה, אך עדיין המשיך לירות טילים עד היום האחרון של המערכה. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ביקר בחריפות את המהלך החלקי וקבע שניצחון יושג רק כאשר יופל שלטון החמאס. בשנת תשע"ג חזר החמאס לירי מאסיבי לעבר ישראל וחטף בגוש עציון שלושה נערים שגופותיהם הוטמנו ונמצאו רק לאחר זמן ממושך. נתניהו היסס האם לצאת למערכה נוספת בעזה, אך לנוכח הלחץ של זרועות הביטחון ודעת הקהל נאלץ לעשות זאת. כיצד התנהלה המערכה ומי ניצח בסופה?
א) הצבא השתלט על מרכז העיר עזה וחיסל את הצמרת הצבאית של החמאס. כל המנהרות בקו הגבול עם עזה הושמדו בעקבות מידע מדויק שהושג. ירי הטילים הופסק בתוך שבוע מתחילת המערכה והעולם הערבי רשם לפניו שעם איש הברזל והימין לא מתעסקים.
ב) נתניהו הבין שהחמאס מחכה לפלישה קרקעית ולכן הורה לצבא להפתיע אותם בפשיטה ממוקדת על מוצב הפיקוד התת קרקעי מתחת לבית החולים שיפא בעזה. חיסול צמרת הטרור הביא לרגיעה מידית שנמשכת עד עצם היום הזה.
ג) מיד בתחילת המערכה הורה נתניהו להתמקד באיום המרכזי על יישובי הדרום ולחסל את המנהרות המגיעות לשטח ישראל. במקביל הנחה להוריד את כל רבי הקומות בעזה וגרם לעזתים נזק מצטבר של מיליארדי דולרים. ירי הטילים הופסק בתוך שבועיים והחמאס בלם גם את תכנית המנהרות שלו מתוך הבנה שישראל למדה כיצד להתמודד איתם.
ד) נתניהו לא רצה כלל להיגרר למערכה צבאית וכאשר אולץ לעשות זאת הציע כל שבוע הפסקת אש שהחמאס סירב לה. איום המנהרות לא הובא כלל בחשבון ורק כאשר הגיחו מחבלי החמאס מתוך מנהרה בשטח ישראל, החלו לחפש אותן והשמידו כמה מהן. ירי הטילים נמשך עד היום האחרון ללחימה ומאות אלפי ישראלים ישנו בחדרים ממוגנים עד כניסת מועד הפסקת האש לתוקף. בתום המערכה יצא החמאס לתהלוכות ניצחון בעזה וחסן נסראללה הסביר לעולם הערבי שתאוריית קורי העכביש שלו על ישראל הוכחה פעם נוספת.

8) שנה וחצי לאחר הקמת הממשלה החליט נתניהו שהוא לא יכול להמשיך לתפקד עם ממשלה הנשענת על שישים ואחד חברי כנסת ונתונה לכל גחמה של אורן חזן ומיקי זוהר. הוא פתח במגעים חשאיים עם יצחק הרצוג לצירוף מפלגת העבודה ויום לפני חתימת ההסכם שבעקבותיו הבית היהודי היה נזרק מהממשלה, בישלו לו יריב לוין וזאב אלקין את האופציה של צירוף ליברמן בתמורה לתיק הביטחון בלבד. על מה שוחחו נתניהו והרצוג ואילו הסכמות הגיעו בתמיכה אמריקאית?

א) הרצוג הסכים לבנייה בכל שטחי יו"ש ולדרישה להצבת אולטימטום בפני אבו מאזן: הפסקת המימון למשפחות המחבלים והשעיית הלוחמה נגד ישראל בזירה הבין לאומית.
ב) נתניהו והרצוג הסכימו להפסקת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והמשך הבנייה בגושים. הוסכם כי המו"מ עם אבו מאזן לא יתחיל מהנקודה בה הופסק בימי אולמרט, אלא מוועידת מדריד של יצחק שמיר בשנת תשנ"א.
ג) נתניהו הסכים להתפשר על הקמת מדינה פלסטינית אך בכפוף לצירוף עשרים אחוז מהשטחים לישראל ושליטה ישראלית על כל מעברי הגבול של המדינה הפלסטינית.
ד) בפברואר 2016 השתתף נתניהו בפסגה חשאית בעקבה שהתקיימה, יחד עם שר החוץ של ארה"ב ג'ון קארי, נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי ומלך ירדן עבדאללה השני. הפסגה היוותה את התשתית שעל בסיסה התקיימו בחודשים מארס־מאי אשתקד המגעים בין נתניהו להרצוג על הקמת ממשלת האחדות. ההסכם שכמעט נחתם בוסס על עקרונות יוזמת הליגה הערבית לשלום ובתוכן: הקמת מדינה פלסטינית על בסיס קוי 67 עם תיקוני גבול, הקפאה מלאה של הבנייה בשטחים והליכה לוועידת שלום אזורית בהשתתפות כל המדינות הערביות המתונות.

9) אחד המוטיבים הבולטים במדיניות החוץ של נתניהו, הוא התנגדות נחרצת להמשך תכנית הגרעין האירנית וגיוס דעת הקהל וממשלות העולם המערבי נגדה. בהתאם לכך הוא התנגד להסכם אובמה ושלטון האייתולות ונאם נגדו בקונגרס על אפו וחמתו של הראשון. גם בתחום הצבאי לא שקט נתניהו על השמרים, וביצע את המהלכים הבאים:

א) הפציץ את הכורים האירניים במתקפת פתע אווירית כפי שבגין תקף את הכור בעירק ואולמרט את הכור בסוריה.
ב) יזם פעילות שפרטיה אסורים עדיין בפרסום.
ג) שכנע את העולם המערבי להטיל סנקציות חריפות על אירן עד שזו הבטיחה להפסיק את פעילות המתקנים ליצירת נשק גרעיני.
ד) לא תקף באירן. הכורים ממשיכים לעבוד, כאשר אירן מפרה בשקט את כל ההסכמות בין אובמה והאייתולות שנתניהו לא הצליח לסכל.

בהצלחה

#תוצאות המבחן

הענק לעצמך נקודה אחת על כל שאלה שבחרת לענות עליה באפשרות הראשונה. שתי נקודות על השנייה. שלוש על השלישית. ארבע על הרביעית.

אם קיבלת בין עשר לחמש עשרה נקודות, אשריך. אתה איש ימין אמתי שבז לשקרי התקשורת ויודע שנתניהו הוא המנהיג היחיד שמממש את תורת קיר הברזל של ז'בוטינסקי. כפרס קבל שאלת בונוס מיוחדת שתזכה אותך בכרטיס כניסה למופע התמיכה בנתניהו בט"ו אלול באולמי אווניו באיירפורט סיטי.

אם קיבלת בין עשרים לעשרים ותשע נקודות, בדוק את עצמך. אתה עדיין שייך למחנה הימין, אך תעמולת השמאל מתחילה להשפיע עליך. בדוק את מקורות המידע שלך והסתמך רק על אלה שצמודים לדפי המסרים של לשכת ראש הממשלה.

אם קיבלת בין שלושים עד ארבעים נקודות מצבך נואש. שטיפת המוח של גורמי השמאל גרמה לך להיות עוכר ישראל וכנראה שגם אתה שייך בסתר ליבך לאלה שחושבים שנתניהו חושב קודם כול על טובתו הוא וטובת מקורביו ורק אחר כך, אם בכלל, על טובת המדינה.

#שאלת הבונוס
אם מזימות השמאל להדיח את נתניהו יצלחו ח"ו, מה יהיה גורלו של מחנה הימין ומי ישמור על ארץ ישראל השלמה?

1) אין ולא יהיה. אחרי עידן נתניהו יתפורר מחנה הימין. השמאל יעלה לשלטון. הבנייה בשטחים תוקפא וראש הממשלה החדש ייכנס למו"מ מדיני על פי היסודות של נאום בר אילן. שתי מדינות לשני עמים.
2) המצב יהיה קשה אך עדיין יש סיכוי שמועמד מהימין יצליח להרכיב ממשלה.
3) ככל הנראה תוקם ממשלת אחדות לאומית.
4) בהתאם לסקרים המעודכנים, כל אחד ממועמדי הימין הפוטנציאליים לראשות הממשלה: גדעון סער, ישראל כץ ונפתלי בנט, יקבל יותר מנדטים מנתניהו אם יעמוד בראשות הליכוד.

צללים ואורות בירושלים

את מנכ"ל עיריית ירושלים אמנון מרחב, פגשנו ביום שני השבוע בבניני האומה בירושלים במסגרת אירוע התרבות החרדי הגדול 'עולים לירושלים'. הייתה זו כנראה השעה הנעימה היחידה שלו בחודש האחרון במפגשים עם הנציגים החרדים וציבור בוחריהם בעיר הקודש והמפגש. כל המפגשים והמגעים האחרים איתם היו בטעם מריר. ולא בגלל עמדות מנוגדות בנושאי דת ועיר, גם לא בגין המלחמות הקבועות על מבנים והקצאות בשכונות המעורבות, את אלה פתרו, פחות או יותר בהסכם עם ועדת הרבנים של דגל התורה שפרטיו פורסמו כאן בהרחבה בשבועת האחרונים.

הסיבה למרירות, המוצדקת, של מרחב היא המלחמות הפנים חרדיות באשר לגורלו של ת"ת סנהדרין
ומצב הכיתות של הסמינר הישן בירושלים. הנושא, כך אומרים לנו נציגים חרדים המקורבים אליו, מדיר שינה מעיניו כבר זמן רב. ביום רביעי השבוע הוא ישב ופרק את תסכוליו במכתב ארוך למנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן שתקע לו, לדברי מקורביו, סכין ארוכה בגב.

תקציר הסיפור לקוראים שאינם ירושלמים. כעת חיה מידי שנה נמצאות מאות משפחות חרדיות
בירושלים בפחד קיומי. טוב, קצת הגזמנו, אז נסכים על פחד אמיתי. מדובר בהורים ובנות בוגרות כיתה ח' שטרם נמצאה להן מקום באחד הסמינרים בירושלים. הסיבות ידועות. הרוב, בגלל מחסור חמור בכיתות סמינרים. המיעוט, בגלל אפליה עדתית המעניקה עדיפות למשפחות חיוורות פנים יוצאות אירופה. המשך התסריט בדרך כלל לא משתנה: האגף לחינוך חרדי נכנס לתמונה. משרד החינוך מזמין לשימועים. מנהלי הסמינרים מגדילים מספר תלמידות בכיתות עד לחמישים פלוס ואיך שהוא עד סוכות או חנוכה כמעט כל התלמידות מסודרות.

זה לא אמור היה לקרות השנה ואם זה יקרה כבר אי אפשר יהיה להאשים כרגיל את מנהלי הסמינרים. לפחות לא מנהל סמינר אחד שהרים את הכפפה והחליט שהפעם הוא מקבל את כל התלמידות שהעירייה סבורה שהוא צרך לקבל. מדובר ברב ישראל לוין, מנהל הסמינר הישן, שהודיע שאם יקבל מבנה עם כיתות נוספות הוא מתחייב לפתור את בעיית הבנות שנותרו בחוץ בירושלים.
לדבריו של אמנון מרחב, עמו שוחחנו, היוזמה להקצאת מבנה ת"ת סנהדרין הנמצא בסמוך לסמינר הישן עבור הסמינר, הייתה חרדית פרופר. היא נולדה במשרדי האגף לחינוך חרדי והעומד בראשו צביקה כהן (יצוין: הנ"ל מכחיש מכל וכל) וקיבלה גיבוי של ועדת הרבנים מטעם דגל התורה שגיבשה את ההסכם הכולל לפתרון מצוקת החינוך החרדי בעיר. נושא הסמינר הישן לא הופיע רשמית בהסכם, אך היה בגדר תורה שבעל פה. הרעיון היה אלמנטרי: מאחר ומבנה הת"ת ריק למחצה, ומאחר ומרבית תלמידיו מגיעים בהסעות משכונות העיר המרוחקות, מן הראוי שיעבור למבנה אחר שהתפנה במורדות בית וגן, והסמינר הישן יקים בו את מספר הכיתות הדרוש לפתרון בעיית הבנות שנותרו בחוץ.

מרחב ואנשי האגף לחינוך חרדי בעיר סבורים היו שנושא מצוקת הבנות בעיר כבר מאחוריהם. אפס, כי הם לא הכירו את מערבולת היחסים הפנים חרדית שיכולה להטביע גם ספינה בנפח של הטיטניק. התברר להם שלמרות שת"ת סנהדרין שייך לרשת החינוך העצמאי, הרי שכמעט כל תלמידיו הם בני עדות המזרח. מכיוון שכך, כל ניסיון להעביר אותם ממקומם הרי הוא פתח למלחמת עולם עדתית. כלום ניתן לפנות ת"ת ספרדי לטובת סמינר אשכנזי? שומו שמיים על זאת.

ועד ההורים שהתנגד להעברה, הבין שעלה על קלף מנצח. ש"ס של היום היא מפלגה מפוחדת מדעת הקהל. בפרט בימים שהיא עסוקה באיסוף מנויים לעיתון החדש. ברגע שנושא כלשהו מצטייר כפגיעה בציבור ספרדי, היא חייבת לתפוס צד לטובתם. גם אם אנשיה היו מעורבים בהצעה להעברת המבנה כדי לפתור, בין היתר, את מצוקת התלמידות הספרדיות בעיר. בין התלמידים הספרדים שייאלצו לנסוע עוד עשר דקות לבית הספר ובין התלמידות הספרדיות שיישבו בבית, החליטו בש"ס ירושלים לצדד בראשונים.
המבוכה גדלה כאשר נחשף שמנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן חתם בשעתו על מכתב המאפשר לעירייה לבצע את ההעברה. התמים לא ידע שמדובר בת"ת עם תלמידים ספרדים וסבר לתומו שאם עיריית ירושלים מגיעה עם הסדר מניח את הדעת, אין לו אלא לחתום עליו. בתוך פחות מחצי יממה, הוא כבר קיבל הוראה מלמעלה להודיע שהמכתב ניתן מתוך טעות טכנית והוא בטל ומבוטל. רק זה חסר לממונה עליו, שמתנגדיו יאשימו אותו בתמיכה בהעברת ת"ת שמרבית תלמידיו ספרדים לטובת מוסד שחמישים ושניים אחוז מתלמידותיו אשכנזיות. העובדה ששני המוסדות בבעלות אשכנזית לא רלוונטית כשמישהו מצליח להעביר את המערכה למישור עדתי.

מכתבו של מרחב נשלח כאמור ביום רביעי השבוע וטרם נענה. לבינתיים שלח מנהל הסמינר הישן הרב ישראל לוין הודעה לעירייה כי בעקבות ביטול ההקצאה, הוא לא פותח את הכיתות החדשות עליהן התחייב. המשמעות, מאות בנות בחוץ. רובן בדרך הטבע והצבע ספרדיות.

לתוך הפלונטר הזה נכנס החינוך העצמאי המתנגד, לדבריו, באופן עקרוני לפינוי מבנים שלו לטובת מוסדות אחרים. ואם נשאל מדוע העיקרון הזה לא היה תקף בפינוי בית הספר של בוקשפן בקטמון וגם לא בעיר העתיקה, את הסיבה האמתית יש למצוא במלחמות הפנים דגלאיות בין שני חברי כנסת המתגוררים בבני ברק. את ההתנגדות של גורמים בסיעה המרכזית לעסקה צריך לחפש במישורים אחרים ששומר נפשו ירחק מלעסוק בהם.

איך אתם יוצאים מהפלונטר הזה עשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים? שאלנו את מרחב. הוא לא ענה, אך מתוך ריסי עיניו ניכר שגם לו אין שמץ של מושג.

דייטש ורוזנשטיין פותחים ברזים

הביקור במופע הענק של עולים לירושלים הסב למרחב, ויום קודם לכן לראש העיר ניר ברקת, כמה שעות של הנאה צרופה. אם היו מציבים שם קלפי לראשות העיר עם מספר מתמודדים (שאף אחד מהם אינו חרדי כמובן), ברקת היה לוקח את קולות המגזר החרדי בהליכה. כותב השורות הוא ירושלמי ותיק הנושא איתו זיכרונות גם מאבות אבותיו. על סמך ניסיון מצטבר זה, ניתן לקבוע שמאז חידוש הישוב בירושלים בשנות העשרים של המאה הי"ט מעולם לא התכנסו כל כך הרבה חרדים מבסוטים חלאס תחת קורת גג אחת. בשנה שעברה, באירוע הגדול בארנה היו שלושים אלף. השנה בבנייני האומה כחמישים אלף. אם היה עוד קצת כסף, היו מגיעים שם גם למאה אלף.

יחד עם מנכ"ל העירייה אמנון מרחב מרפקנו לנו דרך בהמון הצוהל בתוך אחד עשר מתחמים של שעשועים ומופעים. השאלה הראשונה הייתה כמובן מהיכן הכסף. אז ככה. מיליון וחצי ש"ח השיגו סגן ראש העיר יוסי דייטש וחבר מועצת העיר שלמה רוזנשטיין מהכיס של ברקת. כלומר: מקופת העירייה, ולא מתקציב התרבות של מאה אלף ש"ח פר חבר מועצה אלא כסף חדש לחלוטין. עוד מיליון וחצי ש"ח שנוררו השניים מנפתלי בנט שהמצגות המוקרנות והוויזואליות דיברו לתפיסת עולמו ההיי-טקיסטית. מיליון וחצי נוספים הגיעו מהמשרד לענייני ירושלים שביקש לארגן למשתתפי המופע שאטלים לסיורים בעיר דוד והעיר העתיקה, למען חזק את אחיזתנו בירושלים המאוחדת לעולמי עולמים. השאטלים עלו חצי מיליון, כל היתר הלך למימון המופע.

אפרופו הצמד חמד. את הכסף הם השיגו כמה דקות לפני אישור תקציב העירייה לשנת 2017. אם יש כל כך הרבה כסף לאירועים חילוניים, אתה חייב לממן לנו גם מופע תרבות חרדי שכמותו טרם היה בארץ, אמרו לברקת. האחרון, שריח הבחירות עולה באפו, קלט את ההזדמנות ופתח את הכיס. אחר כך היה קל יותר לפתוח כיסים נוספים במשרדי הממשלה.

אז אחרי הצל"ש לשניים, מה שנותר לשאול זה איפה הנציגים החרדים בכנסת שאמורים לדאוג גם לאלה שבעירייה שלהם אין נציגים שיודעים לשנורר כך כספים. מדוע שהם לא יתנו עם המשרד לתרבות של מירי רגב שעל כל שקל לתאטרונים ואצטדיונים יהיה לפחות רבע שקל לציבור החרדי. לא צריך יותר. דיינו בכך שאירוע מרשים נוסח דייטש ורוזנשטיין בירושלים יהיה גם נחלתם של תושבי הערים החרדיות האחרות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!