תהילים: היישומון שיאחד / הרב בנצי נורדמן

נכנסתי לטיפול נמרץ וראיתי תשעה באב. כולם היו באבל, מדוכאים ובוכים. כן, זה לא פשוט, בת המשפחה נפלה ושוכבת ללא הכרה, איש לא יודע מה יהיה הבאות, מה ילד יום.

הרגשתי שזה לא נכון. אסור להיכנע למצב ויהי מה. רוח של חיזוק נכנסה בי והתחלתי לדבר עמם דברי תקווה ועידוד שזה עניין של שעות והכול יתהפך לטובה. ברגע הראשון בהו בי כלא מאמינים, אבל אחרי דקה ושתיים כבר שיתפו עמי פעולה.

או אז אמרתי להם: חברים, כל אחד מאיתנו לוקח על עצמו לומר פרק תהילים, מספרו של נעים זמירות ישראל, ומגייסים עוד חברים עד שמסיימים את כל הספר לזכותה ולרפואתה. ואז גיליתי את האפליקציה, ה'יישומון' בשפת האקדמיה ללשון, 'פעילים יחד', כשמו כן הוא.

זה מאוד פשוט וקל לתפעול. אתה מכניס שם לתפילה וקורא לעם ישראל להצטרף לתפילה. כל מצטרף בוחר פרק בספר התהילים וכך, בשילוב ידיים מסיימים עוד ספר ועוד ספר לרפואת חולי עמו ישראל, ובמקביל ניתן גם לקבל קבלה טובה אחת אישית לזכות ולישועה.

שמעתי בעבר על היישומון אבל מעולם לא יישמתי זאת בפועל. הפעם כן. רשמתי את השם לתפילה ותוך 20 דקות הסתיים לו הספר הראשון לרפואה שלימה. עם ישראל נהר בהמוניו לתהילים ולמסורת בית אבא ואימא. אשרינו.

עם סיום קריאת הספר אמרתי לבני המשפחה המודאגים: הסירו דאגה מלבכם, זה הזמן לבטוח באלוקים ולשמוח בישועתו. כן, זה לא קל לשמוח בשעות כאלו, אבל זה מה שאלוקים רוצה מאיתכם, תפילה ושמחה.

מחלה, תאונה, כאב וייסורים זה לא בשליטתנו. הם מוכתבים על ידי קורא הדורות מראש. אבל הצורה בה נקבל את הדברים ונחיה איתם זה כבר ברשותנו הבלעדית. אנחנו יכולים לשקוע במרה ובדיכאון, ומנגד, יכולים להתעלות ולשמוח ולקוות לישועת ה' במהרה.

אלוקים נותן לאדם את הצרה, אמר פעם אחד מגדולי הדור, אבל את העוגמת נפש בוחר האדם לעצמו.

*

הכתוב בפרשתנו, פרשת ראה מתחיל בפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם... והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם".

למעשה, לכשנתבונן ניווכח כי אין כאן שני דברים ושני מצבים, אלא מצב אחד עולה לכאן ולכאן. יש את התורה, היא דרך החיים של בני האנוש אותו ציווה וכתב הקב"ה. ויש שני דרכים ומצבים איך להתנהג. מי שבוחר בדרך הישר והתורה הוא מקבל אוטומטית את הברכה, ומי שבוחר בדרך עקלתון, הוא מציב את עצמו במצב לא טוב חלילה. נמצאנו למדים, כי אותה תורה יכולה להיות גם מארכת חיים לאלו שנוהגים על פיה ולהיפך למי שסוטים מדרך הישר.

ככה זה בחיים: את המצב אליו נקלעת איש לא בחר, יושב בשמים קבע שכך יהיה וכך יהיה. אדם יוצא מביתו בשעות הבוקר לעבודתו ולעמלו ואין לו מושג איך ימשיך היום ולאן יגיע. אבל את עגמת הנפש, את הצער שמסביב זה בוחר האדם לעצמו. הוא יכול לקבוע בנפשו אמונה בה' ובצדקת דרכו, להתחזק ולקוות לטוב, והוא יכול חלילה גם להיפך, להיכנע ולהתייאש, להיכנס למרה שחורה ולדיכאון. הכול תלוי באדם עצמו. הבחירה בידיו.

*

בשבתות אלו המכונים 'שבעה דנחמתא' אנו קוראים את דברי הנחמה של הנביאים שעמדו לעם ישראל. וכך אומר הנביא ישעיהו בהפטרה אותה נקרא השבת (ישעיהו נד, יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'". בכל הדורות קמו עלינו מבית ומחוץ, אויבים אמיתים ומדומים, יסורים ומכאובים, אבל נחלת עבדי ה' היתה תמיד מובטחת: "כל כלי יוצר עליך לא יוצלח". הטבע משתנה למי שהולך בדרך הישר ובוחר בחיים, בברכת ה'.

ישבנו והתחזקנו, כל אחד לקח על עצמו מלבד פרק התהילים גם קבלה טובה, בלי נדר. עם ישראל הצטרף ויישם דרך היישומון את הערבות ההדדית והנפלאה שבין בני עמנו. "כל ישראל ערבין זה לזה", היה באחת משעותיו הנפלאות. יחד שבטי ישראל, כפשוטו וכמשמעו. מאוחדים ומאוגדים בצרת ובצער הזולת.

ואז הגיע גם הנס. עיניים פקוחות, חזרה להכרה. בזכות התהילים, בזכות התפילות, בזכות האמונה. יחד שבטי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!