המלחמה ב'יתד נאמן': יום חג לציבור החרדי • טור מיוחד

מי שווה יותר?

ידידי הסוציולוג הפרופ' ע.א אתה מבקש לברר אודות אותו גורם g המוכר מתחום האינטליגנציה האנושית ושונותו בין צעירים חרדים לצעירות בני אותה שכבת גיל. במלים אחרות, פרופ' יקר, אתה שואל האם מה שמכונה ברחוב כ'רמה האישית' של בן אנוש אקויוילנטית אצל בני ובנות החרדים.

ובכן, אנסה לענות לך על פי תחושתי האינטואיטיבית, שעל אף אי היותה אמפירית, עושה רושם של הנחה תקפה: בנות חרדיות בגילאי השידוכים, כלומר בטווח הגילאים 18 – 21 מגלים בגרות, אינטליגנציה, ורמת משכל גבוהה באחוז ניכר מעמיתיהם הבנים. בחור ישיבה בן 22 עשוי להכיר משודכת בת 17 או 18 ולחוש אליה כשווה בין שווים. במהלך פגישותיו עם כלתו המיועדת כמו גם לאחר מיסוד הקשר, אין ולו רגע של הרגשה כאילו פער השנים או עובדת היותו של הגבר בוגר ישיבה ו'תלמיד חכם' משקף איזשהו סוג של יתרון מנטלי או קוגניטיבי על פני האשה.

מכאן נובעת כמובן העובדה, כי נער בן 18 כמעט ולא יוכל למצא שפה משותפת, נורמטיבית ובוגרת, עם בת סמינר בת גילו.

ממה נובעת 'אקסיומה' זו? האם שייכת היא דווקא למתבגר החרדי או שהיא פונקציה ישירה של פערים מובנים ביחס בין גברים ונשים? ייתכן, כי ה'יציאה' המוקדמת של בנות ל'עולם האמיתי' כלומר לימודים גבוהים והתנסויות דידקטיות אופרטיביות, אל מול השהיה הנוחה בישיבה המשחררת את בחור הישיבה עול הימים מכל דאגה, וטרדה קיומית כמו גם, פעמים, אקדמית לימודית, היא הגורם הישיר לדיפרנציאציה הזו.

למי אכפת?

כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט של אמש הכריזו: "המבקר: אפליה עדתית חמורה בבתי הספר החרדיים לבנות".

לאחר חודשים של בדיקה 'גילה' המבקר את האפליה והגזעות במוסדות החרדיים והתריע על כך בדו"ח החמור שהגיש. עוה"ד יואב ללום מבטיח מלחמה, חה"כ הרב אמסלם נותן רוח גבית, וחה"כ גפני משרבב את שפתיו בהשתאות אמיתית כאילו לא שמע על כך מעולם, וכבר מהומה.

אלא שלאמיתו של דבר צריך להודות, כי תגובתו האדישה שלא לומר הלעגנית של הממסד החרדי – ליטאי לממצאים היא התגובה השפויה והקוקרטית ביותר, שכן גם מנהלי המוסדות, גם התלמידים האומללים והוריהם, ואפילו עמותת נוער כהלכה מודעים היטיב לעובדה כי אם לא יחול שינוי פנימי מתוך החברה החרדית שתמאס בהתנהגות הפרימיטיבית של מנהלי המוסדות השפעתו של דו"ח המבקר הנכבד שווה להשפעתם של גדולי הדור על ראשי הישיבות כאשר הם מבקשים מהם לקבל ספרדים קצת יותר מעבר למכסת 30 האחוזים המתועבת.

עיתון לגיטימי

היום בו הכריז יתד נאמן מלחמה על השבועונים החרדיים הוא יום חג לקבוצת החרדים המכונה 'החרדים השפויים'.

שכן, קרב המאסף שמנסה 'יתד נאמן' לנהל הוא ההוכחה כי מחנהו של ה'חרדי השפוי' בקבוצה החרדית מתרחב, והקליקה המיליטנטית של 'הליטאי הזועם' מתכווצת.

ועם זאת, צריך לציין עובדה עיתונאית אחת במלא חריפותה: כל עוד לא יקום עיתון חרדי יומי אלטרנטיבי, בלתי תלוי, ימשיך 'יתד' להידחק אל המיינסטרים העיתונאי ולהיוותר, מכח האלימינציה, עיתון חרדי לגיטימי.

אסטטיקה אקוסטית

פ.ק שלום.

פרשת בחוקותי בשער, ובבית הכנסת שלכם בוקה ומבולקה. החזן החדש אותו שכרתם הודיע כי הוא נוהג לקרא את 'פרשת הקללות' כלומר את הפסוקים המתארים את העונשים הצפויים לבני ישראל באם חלילה ימרו את פי ה', בקולו הרגיל ולא בהנמכת אוקטבה או שנים כנהוג עד כה.

מתפללים אחדים מאיימים לא להופיע לתפילת שחרית והכל חוששים ונאחזים פחד של ממש מהתנהגות בלתי אחראית זו. קריאת ה'קללות' באקוסטיקה הקבועה, הם טוענים, גרועה ומסוכנת.

ובכן אפנה אותך לרב אברהם יוסף רב העיר חולון שסיפר זה לא מכבר כי בעירו הנהיג, כי קריאת 'טקסט הקללות', כמו גם פסוקי 'וחרה אף ה'' שבקריאת שמע, יקראו בקול רגיל לגמרי.

הדפוס החזני הגורם לשליחי הציבור להנמיך את קולם בהגיעם לתיאורים נגטיביים אינו אלא פונקציה של אסטטיקה שמיעתית לדבריו. כלומר, יש אנשים שטקטסט פורענותי הנישא ברמה אינו נעים לאזניהם, ומכאן הנמכת הטון. אמור איפא לחבריך המתפללים, אתם רשאים לטעון כי המלים הקשות אינם נעימים לאזניכם. אל תאמרו כי יש בכך איזושהי סכנה ספיריטואלית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!