נאום נתניהו: לצעוד לוושינגטון בין-הטיפות • ניתוח מיוחד

בעוד יומיים ייצא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לוושינגטון לביקור היסטורי בהחלט.

שם ייאלץ להתייצב מול מילותיו של אובמה, כפי שיישא אותן בנאומו ביום חמישי.

מן הסתם, במהלך הטיסה הארוכה, ילמד נתניהו את השורות ובעיקר את בין השורות, והגם שנאומו כבר מוכן לו מן הסתם, אולי יוכל להספיק וליישר קווים או לסגור פינות.

אתמול, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת, ניסו העיתונאים ללמוד מבין דבריו על הנאומים אותם הוא עתיד לשאת בשבוע הבא, בשני (איפ"ק) ובעיקר, ביום שלישי, בפני הקונגרס.

המעניין הוא כי גם השמאל וגם הימין יצאו 'לא מרוצים': מחד, היה הנאום תקיף למדי. נתניהו סיפר על הרצל, שכאשר חזה את המדינה זכה לתואר 'משוגע' וכשדיבר על צבא יהודי לעגו לו.






אחר כך עבר לתאר את הפגנות יום ראשון, יום הנכבה. כשהמפגינים הביעו רצון לחזור ארצה, הם דיברו על חזרה לבתיהם ביפו, בחיפה. בהפגנה בבילעין, יצא המרצע מן השק, או יותר נכון, 'המפתח'.

נתניהו התכוון להצגת המפתח בידי הילדה הקטנה, שביקשה לשוב לבית הוריה, כש"כל פלשתיני מבין באיזה מפתח מדובר".

"הערבים לא מתכוונים לבתים שלהם בבילעין, בשכם או ברמאללה, אלא לבתים שלנו ביפו, עכו, חיפה ורמלה. הם לא מתכוונים לסכסוך של 67', אלא לסכסוך של 48'.

הם מדברים על עצם קיומה של מדינת ישראל. האירועים נערכו לא ביום פתיחת מלחמת ששת הימים, אלא ב-15 במאי, יום כינונה של מדינת ישראל. הם קוראים לזה יום האסון, עוד לא קמה להם מנהיגות אמיצה שתכיר בנו".

נתניהו המשיך בקו הימני והתקיף של נאומו. "אין שלום, כי הם מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", אמר, והוסיף כי הוא מרגיש שמול המציאות הזו וסביב הגבולות בפרט הולכת ומתהווית הבנה אצל רוב העם, "שמאוחד סביב העמדות שאני מאמין בהם".

ובכל זאת, אחרי ההקדמה עבר נתניהו גם לפסים מעשיים, עמם התקשה הימין להשלים. הוא דיבר על כך שהסכם חייב להביא לסוף הסכסוך, שבעיית הפליטים חייבת להיפתר מחוץ לגבולות המדינה, אבל הסכים שמדינה פלשתינית תוכל להיות מוקמת. כחלק מהסכם שלום, מפורזת, עם הסדרי בטחון מתאימים ועם נוכחות צבאית ארוכת טווח של ישראל".

נתניהו של 2011 הוא נתניהו שמדבר על גושי התיישבות בתוך מדינה פלסטינית מפורזת. זה לא נתניהו שדיבר לפני שנים על מחצית מיו"ש בשליטה ישראלית, או על כך ש"אף ישוב ישראלי לא יפונה, אפילו בהסדר קבע".

"יודע רק לדבר"

המציאות השתנתה, גם ראייתו כראש ממשלה שונתה בהתאם. בשמאל, ובעיקר ב'קדימה' ממשיכים לומר שאינו עושה דבר, שאינו מתקדם לכיוון השלום, ושאין לו חזון אמיתי. בימין, כועסים על כך שירד לשוליים השמאליים.

"טוב שהאמת מתבררת כשבפעם הראשונה עומד ומצהיר ראש הממשלה נתניהו על נכונותו לגרש 130 אלף יהודים תושבי גוש גב ההר. נתניהו, למעשה מאמץ את מצע קדימה הכולל גירוש המוני שכמוהו היה רק בגירוש ספרד ועל ידי השונאים הגדולים ביותר לעם היהודי באירופה", הגיב ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) יו"ר ה'איחוד הלאומי'.

"הויתור של רוה״מ על בקעת הירדן, הוא עוד קריסה של הליכוד לתוך המצע של מרצ. היכן שלא תהיה התיישבות יהודית תהיה איראן שום ׳סידורי בטחון׳, הם לא תחליף לאחיזה בקרקע", הגיב ח"כ מיכאל בן ארי. גם חברו למפלגה, ח"כ אורי אריאל, קרא לראש הממשלה לחזור בו מדבריו "בהקדם".

משמאל חבטה בו 'קדימה'.

"נתניהו מחפש את המילים שיאפשרו לו לתחזק את הקואליציה ויאפשרו לו כרטיס כניסה לארה"ב. נתניהו הפך להיות לסוקר ראשי שאינו מדבר על מה שהוא מאמין אלא על מה שכביכול העם חושב. העולם כולו כמעט הולך להכריז על מדינה פלסטינית בשטח 67 בלי כל העקרונות החשובים לישראל- למדינת ישראל אין את הזמן לעבור את תהליך הפסיכולוגיה של נתניהו עם סביבתו, מפלגתו והקואליציה שלו. אנחנו נמצאים בשלב ההכרעות-ברור מה ההסדר הרצוי ושאפשר להגיע אליו, אין בלתו. מסתבר היום שמאחורי כל המלל המתלהם של לא נוותר- אין לממשלה הזו שום תכנית אלטרנטיבית שיכולה לייצר שקט, ביטחון והסדר.

"נתניהו לא יודע לנהל -הוא יודע לדבר. הוא בוחן את הסקרים אבל אין בזה מהות והעולם יודע את זה. לא מאמינים לו וזו הצרה של ישראל היום. כשישראל יודעת לאן היא רוצה להגיע היא יכולה לרתום את האמריקאים לתמיכה בעמדותיה-עשינו את זה בעבר. גייסנו את האמריקאים לכך שהמדינה הפלסטינית היא הפתרון לפליטים, לדבר על הגושים כחלק מהשינויים שיצטרכו להתבצע בכל הסדר".

"התהליך היום קורה כי ישראל לא נכנסת לחדר המומ ואומרת מה כן ומה לא- התוצאה תהיה שיונחו תכניות בשפות שונות על השולחן.ישראל מאבדת את היכולת שלה לשמור על הדברים שחשובים לכל עם ישראל -היכולת שלנו לעשות זאת נובעת גם מהיכולת שלנו לוותר במקומות הפחות חשובים, לקבוע סדרי עדיפויות ולהילחם בחדר המומ בצורה חכמה. זו הדרך-נתניהו לא יכול לעשות את זה".

אם גם בימין כועסים, וגם בשמאל לא אוהבים, אולי הוא בעצם בדרך הנכונה?

"כל הפוליטיקה היא מקומית"

אין ספק כי לקראת נאומו בשבוע הבא לוקח נתניהו בחשבון גם את רצונו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. האם יעמוד בלחץ?

יורם אטינגר, מומחה לענייני ארה"ב, סבור שהנשיא ינסה למנף את חיסול בן לאדן "כדי להגביר את הלחץ על רה"מ נתניהו". אבל, לדעתו, אין לו את היכולת ללחוץ.

"ב-20 למאי יפגוש רה"מ נתניהו נשיא דמוקרטי המהווה נטל על מועמדים דמוקרטיים לקראת בחירות 2012 ומתקשה לגייס רוב ליוזמותיו ולבחירתו לכהונה שנייה, למרות תמיכה נלהבת (80%) בחיסול בן-לאדן", סבור אטינגר.

"ב-20 למאי יפגוש נתניהו נשיא המשווע לשיתוף פעולה עם המחוקקים פן יהפוך ל"ברווז צולע" ופן ינוצח בנובמבר 2012. אבל, מרבית המחוקקים מתנגדים ללחץ על ישראל, הזוכה לתמיכה בין-מפלגתית מוצקה ונדירה בעידן של קיטוב שיא בין המפלגות. אובמה ינסה ללחוץ, אך לא יקריב את מטרתו המרכזית – כהונה שנייה – על מזבח העניין הפלסטיני. הוא ער לאבחנת טיפ אוניל, היו"ר האגדתי של בית הנבחרים: "כל הפוליטיקה היא מקומית", ולמד מקודמיו שהצלחה בנושאי חוץ אינה מחלצת נשיא ממצוקות פנים".

מעל במה זו נאחל לראש הממשלה ברכת דרך צלחה. אנו נלווה אותו בדרכו ונייחל להצלחתו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!