השערים נפתחים? • המבקר הכריז על מלחמה: די להתעמרות בהורים • סיקור ענק

תופעת האפליה המוכרת בסמינרים החרדיים טופלה כהלכה בידיו האמונות של דו"ח מבקר המדינה המתפרסם בשעה זו. קשה להמעיט בערכן של ההשלכות החיוביות על מאות בנות הנאנקות מדי שנה בביתן.

ניתן לומר בוודאות כי מה שהיה - לא יהיה עוד (והליצנים יוסיפו: וסוף פסוק בעניין הזה!). השליטה הדיקטטורית של מנהלי הסמינרים, התנאים הבלתי אפשריים, שברון לבם של ההורים שלא יודעים בשל מה באה להם הרעה הזו - כל אלה טופלו בקפידה על-ידי מבקר המדינה, שכהרגלו לא עשה הנחות לאיש והניח יסודות חדשים לטיפול בבנות שכל חטאן היה שנולדו לאב העמל לפרנסתו או לאבא שאינו נמנה על העדה הנכונה.

הביקורת נעשתה בכל הערים החרדיות, בעיקר בבתי ספר ובסמינרים לבנות. הממצאים קשים, אך לא צריך להיות מבקר המדינה כדי להבין שהמצב במוסדות החינוך החרדיים קשה מנשוא. כמעט ואין הורה שעובר את השלב הזה בנקל. התקפי לב אין ספור חטפו הורים לבנות שכל חטאם היה רצונם להכניס את הבת לסמינר או לבית ספר.

בדו"ח ארוך ומפורט מונה המבקר את הבעיות הקשות והלא חוקיות שמערימים מנהלי הסמינרים על ההורים. אך עוד לפני שניגע בבעיות המונחות לפתחי ההורים, מונה המבקר תקלות מהותיות בתקנונים של בית הספר.

לדוגמה: בתקנוני בית יעקב נכתב כי התלמידה צריכה להיות בוגרת "סמינר בית יעקב" ואביה "בוגר הישיבות הקדושות". לאחר דוח המבקר, יאלצו המוסדות למחוק את הסעיף הנ"ל וייאסר עליהם לברר מאיפה ההורים מגיעים. כמו כן, למחוק את התיאור המפורט של לבוש ההורים בתקנון ולבטל איסורים שהוטלו על הבנות, כמו האיסור להשתתף במסיבות ימי הולדת של חברות לכיתה.

המבקר מותח ביקורת חריפה על הרשויות בערים החרדיות, שמעלימות עין מהפשעים שמבוצעים מתחת לאפן. כדוגמה הוא מביא את עיריית מודיעין עילית המתקצבת מוסדות רבים מבלי לבדוק מה הקריטריונים לפיהן מתקבלות התלמידות. גם עיריית ירושלים וביתר לא יוצאות נקיות והמבקר מונה שורה ארוכה של מקרים בהם העלימו עין ביודעים ממעשים לא חוקיים.

גם משרד החינוך אינו יוצא נקי. למרות אין ספור תלונות של הורים על אפליה, המשרד לא עשה כלום בכדי לטפל בבעיה.

כדאי להיות אחות של

המבקר מתייחס להעדפת הסמינרים לקבלת אחיות לתלמידות ותיקות: נמצא שבתי הספר מעדיפים לקבל מועמדות שהן אחיות של תלמידותיהם. בבתי הספר העל-יסודיים אמת מידה זו יוצרת לעתים מצב שבו אחיות של תלמידות הן חלק הארי של הבנות שבית הספר מקבל. כך, למשל, ציין מנהל בית ספר בירושלים ש-70% מהתלמידות המתקבלות בכל שנה לבית ספרו הן אחיות של תלמידות בבית הספר, והן מתקבלות ללא קשר לרמתן הלימודית. מכאן שיש בתי ספר מבוקשים ש"ממלאים את השורות" בעיקר באחיות של תלמידות בית הספר, ולכן סיכוייה של בת בכורה, בת יחידה או בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר להתקבל אליהם - קטנים במידה ניכרת.

אמת מידה שלפיה ניתנת עדיפות לאחות של תלמידת בית הספר עלולה להקטין את סיכויי קבלתה של בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר: על פי דברים שמסר מנהל של בית ספר על-יסודי לבנות בירושלים, כאשר נרשמת לבית ספרו בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר, מעורר הדבר חשד, שהרי היא אמורה ליהנות מיתרון בקבלה לבית הספר הזה ולמרות זאת נדחתה כביכול; אמנם הדבר אינו פוסל את קבלתה, אולם יש לתמוה מדוע היא לא ממשיכה במסלול שבו למדה אחותה, ולכן בית הספר יהסס לקבלה.

משרד מבקר המדינה העלה את החשש שבמציאות שבה מתן עדיפות לאחיות הוא אמת המידה העיקרית, ולעתים אף היחידה, לקבלת תלמידות לבתי הספר, וגם אם קיימות אמות מידה אחרות, הן מאבדות את משמעותן ונעשות לא רלוונטיות להליך המיון.

התנהלות זו משמרת במידה רבה את הרכב אוכלוסיית המשפחות שבנותיהן יכולות להתקבל לבתי הספר המבוקשים, ומספר הבנות ממשפחות אחרות שמתקבלות מצומצם במידה רבה; מאידך גיסא, היא עלולה להקטין את סיכויי קבלתה של בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר. על משרד החינוך לבחון את השימוש באמת מידה זו בבתי הספר העל-יסודיים ולהביא את הנושא להכרעת שר החינוך ומנכ"ל המשרד.

אחד מבתי הספר היסודיים בירושלים מעדיף לקבל תלמידות שאמותיהן למדו בו בשעתן מלקבל בנות שמתגוררות היום סמוך אליו, אף על פי שהיה עליו לקבל תלמידות על פי אזורי רישום שקבע החינוך העצמאי.

אמות המידה שלפיהן מיין בית ספר יסודי אחר בירושלים אינן שקופות ואינן מאפשרות להורה לדעת אם ההחלטה בעניינה של בתו מוצדקת, ולא ברור מהן כיצד נקבעת התאמת אורח חיי המשפחה לרוח בית הספר.

הנהלת החינוך העצמאי והמשרד סבורים שאי-קבלת תלמידה בשל יחסיה העכורים של אמה עם גורמים בבית הספר היא נימוק ראוי. עמדתו של המשרד אינה עולה בקנה אחד עם רוחו של חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, כפי שבאה לידי ביטוי במטרותיו.

השיטה - כך דוחים את הבנות

קבלה ודחייה של מועמדות בבתי ספר על-יסודיים: בנוהלי הרישום לבתי ספר על-יסודיים קבע האגף שני כלים למיון המועמדות: בחינה בכתב על נושאים כלליים וראיון אישי. לאגף היו אינדיקציות לקיומו של הליך לא שוויוני בכל הנוגע לקבלת תלמידות לבתי ספר על-יסודיים, לרבות תלונות, אולם הוא לא בדק כראוי את הנושא והעדיף לעתים לאמץ את גרסת בתי הספר.

בפועל, בכמה מבתי הספר שנבדקו משמשות תוצאות ראיונות של מועמדות תנאי סף לקבלה לבתי הספר, ומשקלן גדול ממשקלן של תוצאות הבחינה. מי שהריאיון עמה לא תאם את רוחו של בית הספר לא התקבלה, ללא קשר לתוצאות המבחן שעשתה.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה אישר משרד החינוך כי הראיון הוא תנאי סף לקבלת התלמידות, אף שלפי הנוהל שהוא עצמו קבע יש לקבוע מראש משקל משמעותי גם לבחינה בכתב.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי סמינר מבוקש בבני ברק דחה בקשות קבלה של מועמדות שציוניהן במבחני המיון ובראיונות היו גבוהים מאלו של עשרות מועמדות שהתקבלו, ומכאן שקיבל החלטות שאינן הוגנות ושוויוניות. גם סמינר מבוקש אחר בעיר דחה בקשות של מועמדות שציוניהן במבחנים היו גבוהים מציוניהן של מועמדות שהתקבלו, ונתוניו העלו חשש לקיום הליכי מיון לא שוויוניים. אף שהנתונים של שני בתי הספר היו בידי האגף ונבדקו על ידו במסגרת בירור תלונה שקיבל שר החינוך בפברואר 2010, הוא קבע שלא נמצאו ממצאים חריגים בבדיקתו וכי בתי הספר נימקו באופן מניח את הדעת את דחיית בקשות הקבלה. מסקנת האגף המגובה בתשובת משרד החינוך מלמדת שהתקיים פיקוח לקוי על הליך הקבלה.

יש חשש שעקב מורכבות הטיפול בנושא רגיש של מיון מועמדות לבתי ספר על-יסודיים במגזר החרדי, צמצם המשרד את הפיקוח עליהם והסתפק בבדיקת תלונות שהובאו לפניו באופן רשמי. זאת חרף מדיניותו המוצהרת בהליכים משפטיים שעוסקים במיון תלמידות ובשיבוצן וחרף הכללת הנושא בנוהלי הפיקוח שלו.

איסוף מידע על המועמדת ועל משפחתה: התברר כי מידע על המועמדות מגיע לבתי ספר ממקורות שונים, בהם בית הספר היסודי, ועד ההורים בבית הספר וגורמים שונים בקהילה. למידע זה, המתקבל בדרכים שאינן רשמיות, יש משקל רב בהחלטה אם לקבל מועמדת או לדחותה. הליך רישום כזה פותח פתח להעברת מידע אשר נועד להשפיע על החלטת בית הספר, מאפשר שימוש בפריטי מידע שונים, גם כאלה שמידת מהימנותם מוטלת בספק וכאלה שנמסרים שלא בתום לב, ועלול להביא לידי פגיעה בצנעת הפרט. איסוף אקראי של מידע מהקהילה עלול גם להביא לידי פגיעה בשוויון שבין המועמדות.

משרד מבקר המדינה בדק את שאלוני ההרשמה לקראת שנת הלימודים התשע"א של שישה בתי ספר יסודיים שבבעלות החה"ע. נמצא כי בתי ספר אלה ביקשו מהנרשמות לציין מידע שאינו קשור בהן במישרין וכללו בשאלון פרטים שאסר המשרד לבקש, כמו מקום לימודיהם של אחי המועמדת. בקשת מידע זה בשאלון ההרשמה מעוררת חשש שבתי הספר מחליטים אם לקבל מועמדת גם על סמך נתונים שאינם רלוונטיים לה עצמה.

נראה אפוא כי המשרד הקים ועדת ערר אך פעל כמי שיצא ידי חובתו במינויה שכן נמנע מלפרסם את דבר קיומה ואף לא בדק אם בתי הספר עצמם פרסמו זאת. ואכן נמצא כי לוועדת הערר הוגשו עררים מעטים בלבד.

קיום הליכי רישום מקדמיים ובלתי פורמליים: נמצא כי עוד קודם לרישום הפורמלי לבתי הספר העל-יסודיים במודיעין עילית ולסמינר מבוקש בבני ברק התקיימו הליכים בלתי פורמליים שבהם מיינו בתי הספר את התלמידות שהתעתדו לסיים את לימודיהן בכיתה ח' וגיבשו החלטה מי מתאימה ללמוד בהם. הליך הרישום לסמינר בבני ברק אף כלל איסוף מידע מגורמים שונים לגבי תלמידות
בתי הספר היסודיים בעיר. ההליך הבלתי פורמלי מצמצם במידה רבה את משקלם של הרישום והליך המיון הפורמליים ולמעשה מייתר אותם.

האפליה העדתית כמשל

מכסה לקבלת תלמידות ממוצא ספרדי: בבתי ספר על-יסודיים לבנות במגזר החרדי נהוגה מכסה לקבלת בנות ממוצא ספרדי. דבר קיומה של המכסה הובא בהרחבה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מ-2006, לפיו כמה שנים קודם לכן הוציא הרב יוסף שלום אלישיב, מעמודי התווך של החברה החרדית, הוראה שלפחות 30% מן התלמידות שיקבל כל בית ספר על-יסודי לבנות יהיו תלמידות יוצאות עדות המזרח. על פי דברים שמסרו שלושה בתי ספר על-יסודיים לבנות במגזר החרדי בירושלים לבית המשפט, כלל זה נועד ליצור "העדפה מתקנת". עיריית ירושלים סברה כי "קביעת מכסת מינימום, הביאה בפועל לשינוי מבורך, אך לא די בקביעת מכסה כי אם יש להגיע לרישום שוויוני, שלא עפ"י ובקשר לבחינת מוצא".

ממסמכי האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים ומדברים שמסרו למשרד מבקר המדינה מנהלי בתי ספר בעיר עולה כי יש בתי ספר שרואים במכסת ה-30% מכסה מקסימלית. מכסת מקסימום לעניין זה משמעה שלא תתאפשר קבלת בנות ממוצא ספרדי בבית ספר שבו מכסת הבנות ממוצא זה התמלאה. ממצאי הביקורת על ציון מוצאן העדתי של מועמדות במסמכי עיריית ירושלים ובמסמכים של בתי ספר יכולים להעיד שההחלטה אם לקבל מועמדת תלויה גם במוצאה. קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי.

המבקר מתייחס לבתי ספר המיועדים לבנות ספרדיות בלבד: מביקורים שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה בבתי הספר שנבדקו ומראיונות עם מנהליהם עלה שבין בתי הספר העל-יסודיים במגזר החרדי יש מוסדות שמיועדים לבנות ממוצא ספרדי. מנהלת של אחד מבתי הספר הגדולים של החה"ע בבני ברק הסבירה ששלושת בתי הספר העל-יסודיים לבנות המבוקשים ביותר בעיר הם בתי הספר היחידים בעיר שלומדות בהם בנות ממוצא אשכנזי שאורח חיי משפחתן חרדי-ליטאי[3], ובנות ממוצא אשכנזי שאינן מתקבלות לאחד מהם לומדות בבתי ספר בערים אחרות. לדבריה, בתי הספר העל-יסודיים האחרים מיועדים לתלמידות ממוצא ספרדי.

הקמתם של בתי ספר לתלמידות ממוצא ספרדי אשר לא התקבלו לבתי הספר המבוקשים ושיבוץ מרבית התלמידות ממוצא אשכנזי בבתי הספר המבוקשים יכולים להעיד על אפליה של מועמדות בשל מוצאן העדתי.

גם לאחר שממצאי הביקורת הוצגו למשרד החינוך הוא העדיף לעמוד על דעתו שקיומם של בתי ספר לבנות ממוצא ספרדי נובע מרצונו של הציבור הספרדי, ולא בחר לבחון את הנתונים האמורים ולנתח את הגורמים לקיומם.

דרישת מידע המעיד על מוצא המשפחה: בשאלוני ההרשמה שנבדקו לא נדרשו ההורים לציין בפירוש את מוצאם. עם זאת הם נדרשו לציין לעתים מהו שם משפחתה הקודם של האם, היכן מתפללים ההורים ובאיזו ישיבה למד האב. בהנחיות לבתי ספר יסודיים אסר המשרד לדרוש פריטי מידע אלו משום שאינם מעידים על המועמדת עצמה אלא על משפחתה, וסביר להניח שהם נועדו ללמד על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי.

המשרד לא עשה בדיקה מקיפה של הטענות על אפליה עדתית בבתי הספר במגזר החרדי בעקבות הביקורת של בית המשפט על בדיקתו הקודמת.

חשש לאפליה על רקע עדתי במודיעין עילית: ממצאי הביקורת מעלים חשש ששני בתי ספר זעירים בעיר הוקמו עבור בנות מקבוצות מסוימות מובחנות באוכלוסיית העיר - ממוצא ספרדי - אשר לא נמצא להן מקום לימוד בבתי הספר הקיימים. עיון ברשימת התלמידות של שני בתי הספר מלמד שרובן ככולן נושאות שם משפחה המעיד לכאורה על מוצא ספרדי.

בנובמבר 2009 התלונן תושב מודיעין עילית לפני שר החינוך ומנכ"ל המשרד, ואחר כך גם לפני העירייה, על "הפליה על רקע גזעני במוסדות החינוך במודיעין עילית". המתלונן שטח את טענותיו, בין השאר בנוגע לאפליית תלמידות על רקע מוצאן העדתי, במועד מוקדם שהיה בו כדי לאפשר בירור מעמיק ונקיטת פעולות עוד לפני סיום לימודיה של בתו בבית הספר היסודי, ואף טרח להזכיר למשרד את עניינו שוב ושוב. נמצא כי העירייה לא הגיבה על טענותיו והמשרד לא קיבל החלטה בעניינו עד אוקטובר 2010. טיפולו של המשרד - ובייחוד טיפולה של ועדת הערר - בעניינו של המתלונן התאפיין בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומדחיפות הטיפול בתלונתו.

סיכום: על הנהלת משרד החינוך להנהיג שינוי של ממש

בין מוסדות החינוך בחברה החרדית יש כאלה אשר נהנים מביקוש רב של בנות והוריהן, והם מקבלים לשורותיהם רק חלק מהמועמדות. לפיכך נוצרת תחרות על המקומות הפנויים בבתי הספר, ולעניין קבלת התלמידות, בעיקר לבתי ספר על-יסודיים, יש מקום מרכזי בשיח הציבורי בחברה זו.

כל תלמידה ותלמיד במדינת ישראל, ראוי שיתקבלו לבית ספר בהליך הוגן ושוויוני. קיומו של הליך כזה מותנה בראש ובראשונה בקיומה של שיטת מיון סדורה. יש לצפות שבתי הספר ימיינו מועמדים בהליך כזה, אולם אין די בציפיות ולכן מוטל על משרד החינוך ועל הרשויות המקומיות לקיים פיקוח רצוף, מעמיק ושיטתי. ממצאי הביקורת העלו שהיו כשלים בפיקוח של משרד החינוך על מוסדות החינוך המוכש"ר בעניין זה, בין היתר לגבי קיום הנחיות המשרד והטיפול בתלונות. בייחוד בולטת חולשת הפיקוח של המשרד על מרכז החינוך העצמאי: המשרד אימץ טענות שלו, אשר נמצאו לא מדויקות, ולא דרש שתיושם מדיניות המשרד בבתי הספר שלו. המשרד לא עמד על קיום מדיניותו גם בחינוך העל-יסודי. בתשובתו לדוח ביקורת זה טען המשרד טענות שלעתים לא עלו בקנה אחד עם מדיניותו, ולמעשה התכחש להנחיות שהוא עצמו נתן לבתי הספר.

מכלול הממצאים שהועלו בדוח ביקורת זה משמשים קרקע פורייה שבה עלולה לצמוח גם אפליה על רקע עדתי. דוח זה מלמד שמוסדות החינוך במגזר החרדי כמו גם מרכז החינוך העצמאי, ואף משרד החינוך, מסתפקים בשיבוצן של בנות מעדות שונות במוסדות החינוך ורואים ב"מבחן התוצאה" - בתי ספר מגוונים מבחינה עדתית - הוכחה לאי-אפליה על רקע עדתי. אולם מבחן זה מטעה: עצם שיבוצן של בנות ממוצא ספרדי בבית ספר אינו מעיד על אי-אפליה שכן ייתכן שמיון הוגן ושוויוני היה מאפשר לבנות נוספות ממוצא זה להתקבל.

קיומה של מכסת מקסימום לתלמידות ממוצא ספרדי בבתי ספר על-יסודיים, הדרישה בתקנון מתלמידות בית ספר יסודי להתפלל בהברה אשכנזית, שימוש בפריטי מידע שיכולים להצביע על מוצא המועמדת וקיומם של בתי ספר שמיועדים רק לתלמידות ממוצא ספרדי - יכולים להעיד על אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך. העדויות המצביעות על החשש מעניין זה היו גלויות למשרד, והיה עליו לבדוק היטב את הליכי הרישום והשיבוץ בבתי הספר. משרד החינוך לא קיים פעולת פיקוח ממשית אשר היה בה כדי להבטיח הליכי קבלה שוויוניים ולא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה. מרכז החינוך העצמאי פעל שלא על פי הכללים שקבע המשרד, אשר נועדו להבטיח מיון הוגן של מועמדות, ולא הקפיד לקיים הליכי קבלה בדרך שתמנע מראש אפשרות לאפליה בין תלמידות.

הליך קבלה שאינו הוגן ושוויוני אשר מביא לידי דחייתה של מועמדת עלול לגרום לה ולבני משפחתה לחוש עגמת נפש ותחושת כישלון. בעיקר אמור הדבר בבת שמבקשת להתקבל לבית ספר על-יסודי ומודעת לתשובות שקיבלו חברותיה לבית הספר היסודי ולחברה שבה היא חיה. מלבד הנזק שעלול להיגרם לה ולבני משפחתה מן התחושה שנדחתה שלא בצדק בשל מוצאה, נגרמת תחושת אי-אמון ברשויות השלטון ובתקינות פעולתן.

על הנהלת משרד החינוך להנהיג שינוי של ממש בפיקוח של המשרד על רישום של בנות לבתי ספר במגזר החרדי ועל שיבוצן. הפעולות העיקריות הנדרשות הן אלה: לקבוע כללים ברורים להליכים אלה ולפרסם אותם בציבור; להתאים את תפקידי המפקח למציאות הייחודית במוסדות החינוך במגזר החרדי ולדאוג שהם יוטמעו בקרב המפקחים; להגביר את נוכחות המפקחים מטעם המשרד במוסדות החינוך; לקבל מהנהלת האגף דיווחים תקופתיים על יישום השינויים הנדרשים בהליכי הקבלה לבתי הספר.

המשימות בתחום שבו עוסק דוח זה נרחבות ומורכבות, ולכן יש לוודא כי המענה הארגוני שנותנת הנהלת משרד החינוך לטיפול בנושא זה הוא מספיק. בראש המשימות הרובצות לפתחה של הנהלת המשרד מוטל עליה לוודא שעובדי המשרד והנהלת מרכז החינוך העצמאי פועלים בנחישות ובנמרצות כדי לעקור מהשורש כל אפליה או חשש לאפליה על רקע עדתי.

ללום: מנהלי הסמינרים הם עוכרי ישראל

עו"ד יואב ללום מעמותת "נוער כהלכה" מסר בתגובה: דו"ח מבקר המדינה שפורסם זה עתה, הוא לא פחות מכתב אישום חמור ביותר! הדו"ח מוכיח ללא כל צל של ספק, כי תמונת האפלייה העדתית הנוראה שאנו זועקים עליה מזה מספר שנים, היא אכן מציאות חיה ונושמת הפוגעת ברבים.

אנו קוראים למשרד החינוך להקים צוות עבודה שיפעל ליישום ותיקון הליקויים באופן מיידי. לא יתכן שמיון התלמידות על רקע עדתי יעשה על חשבון הקופה הציבורית.

המצב הנוכחי הינו גן לעדן לגזענים. הם גם מקבלים תקציבים, גם לוקחים את הבנות הספרדיות המובחרות (ובכך מחזקים את מוסדותיהם וממלאים כיתות ותקנים), גם שולטים בעזרת המכסות בכל הספרדים שנותרו ובשיא החוצפה מבקשים מהספרדים שנותרים ללא העילית שלהם להקים סמינרים איכותיים.

כשהורים ישלמו שכר לימוד במקום 50 ₪ לתלמידה בגן ביסודי ובתיכון, שבע מאות ואלף ₪, כי יקצצו בתקציב, הקל עלינו מבקר

המדינה את המלאכה, כשמיקד לנו האשמים והצביע עליהם בבירור והם: עשרת מנהלי הסמינרים.

אותם עשרה מנהלים, משאירים כל שנה בחוסר ודאות עשרות אלפי הורים, ומתעללים במאות הורים, וברור כי תמיד יקומו אנשים נפגעים, שכבר קיבלו רוח גבית מהבג"ץ וממבקר המדינה, וילכו עד הסוף.

המערכות ידרשו ליבה, ואחריות בלעדית על הרישום והקבלה, ואחר כך גם על התכנים. כולנו נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה. וכולנו נדע ידם של מי שפכו. רק לעשרת מנהלי הסמינרים נבוא אנחנו והדורות הבאים בטענות.

הם "עוכרי ישראל" האמיתיים, והגיע הזמן להפקיע מידיהם לחלוטין את הניהול וקבלת התלמידים, ולהעבירו לועדת רבנים אמיתית, ולא כמו זו הקיימת, שכל אחד אינו יודע מי חברים בה ואפילו חבריה מודים שלא מתחשבים בדעתם.

עיריית בני ברק: "נצמיד מורות פרטיות"

מעיריית בני ברק נמסר בתגובה:

א. כל הבנות בבני-ברק סודרו בבתי"ס תיכוניים, ותוצמד מורה פרטית להשלמת החומרים לתלמידות שיש להן חוסר בכך.

ב. לקראת שנת הלימודים הקרובה נפגשו הרב יהונתן ספרא, מנהל אגף החינוך של העירייה וגב' רות אלמליח, מפקחת משרד החינוך עם מנהלי בתיה"ס העל-יסודיים לבנות בעיר, העירונים והפרטיים גם יחד, והובהרו הנהלים והדרכים המעשיות לביצוע הרישום, בהתאם לדרישות ולמתחייב על-פי חוק. לצורך זה גם נשלח מכתב מפורט לכל המנהלים, ובו סיכום הנקודות שיש לשפרן ולייעלן בהליכי הרישום, ויש לפעול רק בהתאם לחוק ולנהלי משרד החינוך והעירייה.

ג. ההערות הן לגבי החינוך העל-יסודי בלבד, ואילו לגבי מערכת החינוך היסודי, אנשי משרד מבקר המדינה שיבחו את המצב בבני-ברק של רישום לפי אזורים והציעו לעיריות אחרות לפעול אף הן בדרך זו.

עיריית ירושלים: הערות המבקר נקודתיות

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: העירייה פועלת בשוויוניות ובמקצועיות ראויה לשבח, בכל הקשור לרישום תלמידות בכל המגזרים, בתוכן גם בנות בתי הספר במגזר החרדי בעיר, באמצעות אגף מנח"ח (מינהלת חינוך חרדי).

לעומת שנים עברו, לקחה העירייה אחריות על מערך הרישום, בקביעת מדיניות ברורה ופורצת דרך בכל הקשור לשיבוץ תלמידות בבתי הספר במגזר החרדי, בכל הגילאים. העירייה אף מפעילה את סמכותה בהתניית תקצוב מוסדות חינוך באי קבלת תלמידות כנדרש מהן עפ"י החוק והנוהל.

אודות כך, ירד מספר התלמידות שאינן משובצות בבתי ספר במגזר החרדי – בצורה דרסטית. על-פי נתוני מנח"ח העדכניים, הושלם השיבוץ לבתי הספר היסודיים לשנת תשע"א ב100% וכי נסגר הסכם לסידור כל בנות העיר. מדובר בהישג מיוחד המצביע על השקעה רבה, יצירתיות ופעילות יסודית ביותר.

עפ"י נתונים קיימות 3 בנות שלא משובצות ולא לומדות זו השנה השניה. מדובר בבנות עם רקע מאוד מורכב וקשה. הפעילות בנושא אינה מפסיקה עד היום.

הערות המבקר הינן נקודתיות בלבד ואינן מצביעות כלל על תבנית הפעילות של העירייה ואגף מנח"ח.

בעניין וועדת הרבנים. עיריית ירושלים אינה מפעילה וועדה כזאת ואינה פועלת על פי כל וועדה חיצונית, אלא מנהלת את הרישום בעצמה, עפ"י קריטריונים מקצועיים, שוויוניים ובשיתוף מלא עם מנהלי מוסדות החינוך העיר. ועדת הרבנים האמורה, אף אינה מתוקצבת ע"י העירייה וכי תקציב לשירותי מזכירות שהועבר לוועדה ברבעון הראשון הופסק אף הוא.

במסגרת ייעול מערך הרישום מסתייעת העירייה בדרכים רבות ומגוונות, ביניהם בתיאום מול וועדת הרבנים שפועלת במגזר החרדי, ללא שום קשר וזיקה עירונית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!