משבר המשכנתאות עדיין כאן • האם הלימון נסחט כראוי? • היום שאחרי

עבור הסיעות החרדיות זה לא היה רק היום בו נפתח רשמית מושב הקיץ של הכנסת. היה זה "היום של המשכנתאות".

יכולתי לראות אותם כמעט בכל פינה בבית הנבחרים, כשעל שפתותיהם הנושא האחד והיחיד: משכנתאות. היו ששמחו, היו שהתעצבו. אבל הנושא היה אחיד.

גיבור היום, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, הסתובב כחתן ביום חופתו. במשך חודשים ארוכים הוא מנסה להזהיר את שר האוצר, יובל שטייניץ, לבל ייגרר אחרי הפקידות במשרדו, ולבל יעלה על עץ ממנו יתקשה בסופו של יום לרדת.

אבל שטייניץ, מגובה בנתונים אותם הציגו בפניו אנשי משרדו, שוכנע כי חוק המשכנתאות עלול להפיל את שוק הנדל"ן. או כמו שהתבטא לא פעם: "ישפוך לו דלק למדורת הנדל"ן".

וכך הפך הדו-שיח בין שני השרים לדו-שיח בין חרשים. פעם, בשיחה רצינית שלי עם אחד מפקידי האוצר הבכירים, ניסיתי להבין: וכי אטיאס, בחור רציני המעמיק לנבור בנתונים, לא מבין את מה שאתם מבינים? הוא רוצה לחבל בנדל"ן ולירות לעצמו ברגל?!

תשובה ברורה לא קיבלתי, אבל נראה שלכל נתון יש כמה אפשרויות לפרשנות. למחירי שוק - לוח כפל משלהם.

שמים רגליים זה לזה



המאבק הזה גרר תתי-מאבקים רבים בין ש"ס לבין האוצר. הם שמו רגליים זה לזה כמעט בכל מה שיכלו. אפילו בוועדת שרים להפרטה היו נוהגים לסגור חשבונות ולהפיל לשר האוצר דברים היקרים לליבו.

הסכינים הללו הכשירו את השטח לקרב האמיתי - הקרב על החוק.

אפרופו קרב, בש"ס שררה בשבועות האחרונים תחושה די קשה. ההרגשה של רבים מהם הייתה שהעובדה שהחוק 'שלהם', החוק המכונה 'חוק ועקנין', נכרך בחוק של 'יהדות התורה', זה המכונה 'החוק של מוזס', היא זו שהפילה אותם.

"שטייניץ לא יוכל לבלוע גלולה מרה כל-כך", שבו ואמרו כמה מבכירי התנועה. אבל כל ניסיונותיהם להשתחרר מהחבל, שקשר אותם למפלגת האחות בנושא זה - לא צלחו.

אפילו את הרביזיה הסיר יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, משני החוקים י-ח-ד. אמרו אז שיו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שכנע אותו.

כך או כך, במבחן התוצאה, שני החוקים דוברו נכבדות כאחד.

החלטה: את מושב הקיץ פותחים אחרת

את המושב האחרון של הכנסת סיימה ש"ס בתחושה קשה של הפסד צורב.

תרגילים שונים גרמו לחוק החשוב להם כל-כך שלא לעלות להצבעה. הם הבטיחו לעצמם, לבוחריהם ולרבם, הגר"ע יוסף, שאת המושב הנוכחי הם פותחים אחרת.

רגע לפני שהם מעלים לו את החוק על אפו ועל חמתו, ניסה שר האוצר, יובל שטייניץ, לעשות מעשה אחרון, אולי נואש. הוא ביקש להיפגש עם נשיא מועצת החכמים, הגר"ע יוסף, מתוך כוונה לשכנעו בכנות טענות משרד האוצר.

האם השכנוע עזר, בסופו של יום, כדי להביא לפשרה המיוחלת?

יש מי שסבורים שכן. בש"ס עומדים בתוקף על כך ששום דבר לא השתנה, וכי מבחינתם הכול היה סגור בדיוק באופן זהה לפני יום שישי וגם לאחריו.

אז אם הכול כל-כך טוב והפשרה מוסכמת על דעת כולם, למה הסתובבו היום כמה וכמה ח"כים חרדיים ופניהם אבלים וחפויים?!

הפשרה: החמישיה הסתגרה לשעה ארוכה



בשעה 3 בצהרים נוהגת סיעת ש"ס לפתוח את ישיבתה השבועית.

תפילת מנחה, דבר-תורה מפי ח"כ יצחק ועקנין, וישיבת סיעה, אותה מנהל יו"ר התנועה, אלי ישי.

אבל אתמול (שני), במקום להגיע אל ישיבת הסיעה, עשו דרכם שני השרים, אלי ישי ואריאל אטיאס, היישר אל משרדו של שטייניץ. יחד איתם נכנס גם האיש והמספרים, ראש אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, וכמובן, איך לא, השושבין הנכבד, סגן השר איציק כהן.

החמישייה הסודית הסתגרה בחדר למעלה משעה. לא נספר מעשיות על קולות רמים שבקעו מהחדר, אבל הרחנו מתיחות וקרב של הרגע האחרון. כמו ברגע של לפני סגירת שידוך, כל צד מנסה למקסם רווחים ולמזער נזקים. האוצר ביקש לתת מה שפחות, ישי ואטיאס ביקשו להרוויח מה שיותר לטובת בוחריהם.

וכמובן, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, יש גם את עניין הקרדיט - 'המנוע' של נבחרי הציבור. (אם כי, שבמחשבה שנייה, הרי ממילא כל יומון משבץ את ה'ח"כ שלו" כבעל הקרדיט, אז מה כל-כך משנה כמה עשית ולמה?).

אטיאס מציג את ההישג

לאטיאס היה חשוב להגיע אל הבוחרים עם הישג משמעותי. מבחינתו, המספר 100 אלף הוא מספר מנצח. כל זוג צעיר שירכוש דירה בפריפריה יזכה במענק מרשים של 60 אלף שקל - ביד ומיד. עוד 40 אלף שקל יוענקו לקבלן עבור הפיתוח. בתנאי, אגב, שהוא יעמוד ביעדים וימכור דירות לזוגות צעירים חסרי דיור.

כשאטיאס מציג את ההישג, הוא נשמע מרשים בכל קנה מידה.

"מאה אלף שקל לדירות בפריפריה, פירושו לקבל בערך 20% מערך הדירה - וזה הרבה", הוא אומר. "ואנחנו מדברים על כמחצית מההון העצמי אותו נדרש הזוג הצעיר להביא מהבית".

אין ספק שעברה עליו תקופה לא קלה. הוא עבד קשה בשביל להגיע לרגעים הללו. הוא אכל הרבה חצץ ועבד נגד הזרם של האוצר, ובעצם גם של אנשי משרדו, ששבו ורטנו בפניו ש"זה לא יילך".

המריבות עם האוצר רק הקשו על העבודה היומיומית. אבל אטיאס נותר עקשן וסירב לוותר.

עכשיו, כשבידו מכתב חתום בחתימתם של שטייניץ ושלו, הוא יכול להיות רגוע. תשעה סעיפים עם החלטת ממשלה מסודרת והחלטה פתוחה ללא הגבלת זמן.

היום שאחרי: המנצחים והכועסים



לקרב הזה יש מנצחים, יש מפסידים, יש כועסים ויש מאושרים.

מי המנצחים? ובכן, תלוי את מי שואלים. במסדרונות האוצר מסתובבים הפקידים שמחים לגמרי. לדידם, המלחמה הזו הסתיימה עם מיעוט קורבנות בדמים ועם השלכות רוחביות איתן יוכלו להמשיך לחיות. נכון, שטייניץ שב והבהיר כי 'מתנה' כספית לרכישת דירה רק תגרום לעליית מחירי הדירות, אבל בסך הכול הפשרה שהושגה מדברת על הפריפריה, ועד כה עם ישראל לא נהג לנהור לשם בהמוניו.

שנית, אם אכן הדבר יגרום לנזקים משמעותיים, תמיד אפשר לבטל אותו. אטיאס לא מתרגש מהאפשרות הזו.

אטיאס עצמו מרגיש המנצח הגדול של היום הזה. הייתה לו עסקה ברורה עם יו"ר תנועת 'ישראל ביתנו' ולפיה הבטיח לו האחרון את כל אצבעות מפלגתו לתמיכה בחוק, אם וכאשר היה עולה. לא סתם חשש כל-כך שר האוצר. הוא ידע שמולו עומד כוח רציני.

המפסידה הגדולה היא סיעת 'יהדות התורה', שחבריה הסתובבו אתמול אבלים וחפויי-ראש. גפני העניק כבר ביום שישי האחרון ראיון ל'ידיעות', שם סיפר על תוכנית מהפכנית שהגה בנושא הדיור.

אטיאס לא אהב. הוא סבור שכל אחד צריך לעסוק בענייני תפקידו ולא לבחוש בקדירה של הזולת. גם הוא לא מתערב במצבם של בתי החולים בארץ.

ורק איציק כהן לא אמר מילה



וכך, בחדר אחד התארגנה לה מסיבת עיתונאים מאולתרת בה ישבו זה לצד זה - שטייניץ, ישי, אטיאס ואיציק כהן - גוזרים את הסרט בהתלהבות רבה.

"מה שעומד לנגד עינינו הם הזוגות הצעירים, זהו אינטרס לאומי שזוגות יבואו לפריפריה", פתח השר ישי ואמר.

אחר-כך, במסדרון, שאלתי את אטיאס אם הוא יודע להעריך את האופן שבו נשכב יו"ר סיעתו על הגדר כדי לתמוך בחוק שלו.

כן. בהחלט. הוא מעריך. אין ספק שישי מבין שהצלחה בתחום הדיור היא הצלחת ש"ס כולה, בסופו של יום ובעיקר בקלפי.

"ההטבה מורכבת ברובה ממענק מקום בגובה של 60 אלף ש"ח והיא אינה תלויה במספר ילדים או הכנסות בני הזוג. המרכיב השני בהטבה הינו סבסוד נוסף של התשתיות והפיתוח לבנייה רוויה בפריפריה בהיקף של עד 40 אלף ש"ח – צעד שיתרום להוזלת עלות הבנייה בפריפריה של דירות עבור הזוגות הצעירים", הסביר אטיאס אל מול המצלמות.

"הסבסוד הנוסף של הפיתוח לטובת הרוכשים יינתן לקבלן שיסיים את בניית הדירה בתוך 26 חודשים מיום תחילת הבנייה. הקבלנים שייבנו בנייה רוויה בישובים שנבחרו בפריפריה, ידווחו למשרד הבינוי והשיכון איזה נתח מהדירות נמכר למחוסרי דירה ולפי זה ייהנו מסבסוד נוסף".

"ההטבה תעודד הניתנת מעבר צעירים לפריפריה וחידוש הבנייה הרוויה עם דירות חדשות ומודרניות, ובכך תעודד את הרחבת ההיצע בפריפריה בהתאם למדיניות הממשלה".

כולם החמיאו לכולם - ישי לאטיאס, ישי ואטיאס לאיציק כהן. ושטייניץ - לכל השלושה.

ורק איציק כהן לא אמר מילה ונותר שקט, כדרכו.

מאחורי הקלעים, כמו בולדוזר המצויד עם משתיק קול, פעל רבות. יודעי דבר יודעים כי אילולי ה'שדכן' איציק, העסקה לא הייתה יוצאת אל הפועל.

והכול, אגב, הרחק מעיני התקשורת, שבהחלט נברה וחיטטה. עיין ערך המדליף מפגישת הרב ביום שישי, מדליף שזהותו טרם נחשפה, אך מניעיו ברורים.

לאיציק כהן, זה לא היה קורה, ומגיע לו צל"ש על כך.

יהדות התורה מנסחת תגובת נגד

בחדר השני ישבה סיעת יהדות התורה וניסחה תגובת נגד.

"מחירי הדיור לא יירדו וישארו מעל להישג ידם של חסרי דיור. ההטבה לא ניתנה לדירות ביד שניה בפריפריה ואין שום הקלה במשבר הדיור בכל רחבי הארץ. משבר הדיור לא ייפתר, על ידי מענק של 15 אלף דולר בשלושים ישובים ערבים, דרוזים ויהודים בגליל ובנגב", הייתה תגובתה הרשמית של יהדות התורה.

באופן לא רשמי נאמרו עוד דברים. ראשית, היו שסיפרו על שיחת טלפון כועסת של סגן שר הבריאות, השוהה בז'נבה לרגל אירוע הקשור בתחום משרדו. ליצמן, שקיווה לסייע לקהלו באמצעות סבסוד למגורים בערד ובחצור, גילה פתאום שדירות יד שנייה אינן נכללות. נו, פרויקטים חדשים הם לא הצד החזק של שתי הערים הגוראיות.

לאטיאס יש תחושה שהסיעה כועסת בגלל הקרדיט שניטל ממנה ובגלל ש'דילגו' על החוק 'שלה'. זה נכון, במובן מסוים, אבל לא מדויק לגמרי. הכעס נובע גם מסיבות אמיתיות: מנקודת המבט שלהם אם היו לוחצים את האוצר עוד קצת, אפשר היה לסחוט עוד לימון מהפרי. גם דירות יד שניה ואולי סכום כסף גדול יותר.

אטיאס בטוח שלא היה לזה סיכוי. באוצר היו נחושים. מאה אלף זה המקסימום שניתן היה להפיק מהאיום הנוכחי. ויש צעדים נוספים בקנה, המלחמה על הבית עוד לא הסתיימה. לא כל עוד הוא במשרד הבינוי והשיכון.

הסיעה המאוכזבת: הלימון לא נסחט כראוי



כאשר נכנסתי לחדר ישיבות הסיעה, מצאתי שם את הח"כים אייכלר ומקלב. הם היו נסערים, אבל הודו כי תחילה חייבים להודות לאטיאס על ההישג שהשיג.

"יהדות התורה מברכת על כל הישג, ולו הקטן ביותר", הדגישו.

היו להם גם הסתייגויות. "אנחנו מקווים שזה לא יהיה חלק מזריקות ההרדמה של האוצר". הם משוכנעים כי המנהל יעלה את מחירי הפיתוח באופן יזום, רק כדי 'להעניק' את ההנחה המובטחת, "כך שזו אחיזת עיניים".

פריפריה? הם לא מבינים למה ההתעקשות להיצמד למונח הזה.

"כשמנחם בגין עשה שיקום שכונות, הוא כלל גם את הפריפריה הכלכלית", הם נשמעו כועסים ביותר, והבטיחו להשאיר את החוק שלהם על שולחנה של הכנסת וגם להעלותו בהזדמנות הראשונה להצבעה.

אבל מה ששמעתי בחדר הסיעה היה כאין וכאפס לעומת דברי סגן השר אליעזר מנחם מוזס, שהסתובב במסדרונות הכנסת כארי בסוגר.

"לבטל בחקיקה את הערכת השמאי"

"תיחמנו אותם", שב ואמר מוזס.

אחר-כך, על בימת המליאה, הוסיף דברים. "ברצוני לומר: להתפשר על מענק של שישים אלף ש"ח במקום מאה וארבעים אלף ש"ח זה דבר שגוי. מדובר רק על מענק לרכישת 'דירה חדשה יד ראשונה' בפריפריה, והשאלה נשאלת: מדוע מי שרוכש 'דירה יד שנייה' בפריפריה אינו זכאי לקבלת המענק? הרי הרווח שיושג ע"י המענק לרוכשי דירה יד ראשונה ירד לטמיון בתשלום שכר דירה בתקופת ההמתנה לדירה יותר מגובה המענק, נמצא יצא שכרו בהפסדו.

"אלפי זוגות צעירים מתגוררים בדירות מרתף ללא אויר וללא תנאים. הם אלו המשלמים את מחיר אוזלת ידה של הממשלה שעסוקה בהצהרות ובדיבורים ולא במעשים. איפה הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל? היכן הרפורמה בתכנון ובנייה? היכן אלפי יחידות הדיור שהובטחו בהכרזות ראש הממשלה? אלו המתגוררים במחסנים אפלים לוקים בכפליים - גם במגורים ללא תנאים וגם באי זכאות להשתתפות בשכר דירה".

"הפתרון היחיד", הציע מוזס, "הוא לבטל בחקיקה את הערכת השמאי. כל זוג צעיר הרוכש דירה ראשונה יקבל מענק מקום על הקרקע או לחילופין קרקע חינם. ארבעה-עשר מיליארד ש"ח זה הסכום שהאוצר הכניס לקופתו השנה ממקרקעין על הגב השחוח של ההורים. נשאלת השאלה: האם אין מקום להטיב עם זוג צעיר שזה לו דירה ראשונה?!".

הקושיות: רק הזמן יתן מענה



אטיאס מעדיף להתעלם. פה ושם הוא משחרר אמירות מגומגמות, מנסה להסביר שלא כולם בקיאים במספרים כמוהו. הוא גם שב ומספר על ימי הקמת הממשלה, הימים בהם ניסתה יהדות התורה שלא להפקיד את מינהל מקרקעי ישראל בידיה של ש"ס, מחשש שלא תהיה לה עליהם די השפעה.

את הביקורת שלהם הוא מבטל במחי-יד. הוא מבין אותם, מצד אחד, שהרי 'לקחו' להם את חוק ה'בייבי' שלהם. מצד שני, הוא משוכנע שאילולי דבק בו גם החוק שלהם, היה לו הרבה יותר קל להתנהל מול האוצר בחודשים האחרונים והוא לא היה נאלץ לעבור את מסכת הייסורים אותה עבר. מבחינתו, הם הגזימו בדרישות, ולפעמים, כשמבקשים את כל היד, לא מקבלים גם אצבע.

אטיאס בטוח שהחברים מיהדות התורה לא ממש מבינים במספרים, לא מעריכים מספיק את ההישג שלו, ש"שנים לא היה כמוהו", ובעיקר חזקים בדיבורים.

הטונים בין הצדדים הולכים ומתגברים. לא ניכנס להתבטאויות השונות, אבל חבל שזה המצב. כמה ימים אחרי שהתבשרנו באחד מכלי התקשורת החרדיים על שלום ואחווה שהוכרזו בין שתי המפלגות, שוב מתנפצת לה האידיליה בקול רעש גדול.

לאטיאס לא הייתה ברירה: איש באוצר לא היה מעניק לו את מה שדרש החוק של מוזס, גם אם היה מאיים לפרק את הממשלה. הוא השיג את המקסימום שיכול היה להשיג, והוא עוד לא הולך הביתה הוא ימשיך לנסות ולעשות עוד.

האם צודקים החברים ביהדות התורה כשהם טוענים שמדובר בזריית חול בעיניים? האם צדק שטייניץ כשאמר שמענקים כספיים רק יגרמו לעליית מחירים? ובכן, יש דברים שרק הזמן יכול לשפוט את נכונותם. צריך לקחת אוויר לשנה-שנתיים ולבדוק איך עובדת שיטת המענקים החדשה.

ועד אז, חבל לריב. עדיף להסתער על המטרה הבאה, ועם 15 קולות מאוחדים זה יילך הרבה יותר טוב. באוצר, אגב, מאד אוהבים לקרוא על התככים הפנימיים הללו. כל עוד אנחנו עסוקים בלבטל זה את ההישג של זה, פקידי האוצר יכולים לחייך כל הדרך אל בנק ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!