כך תשמרו על האוזן • יום השמיעה

לקראת יום השמיעה הארצי שיחול ביום שלישי, 24 במאי 2011, המוסד לבטיחות ולגיהות, המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל, מפרסם מידע ועצות בנושא רעש במקומות עבודה. בנוסף, המוסד לבטיחות ולגיהות יקיים באותו תאריך את הכנס הארצי ה-15 לבטיחות לגיהות ולבריאות בתעסוקה, שיעסוק בהרחבה גם בנושא זה של רעש במקומות עבודה.

המונח רעש במקומות עבודה מוגדר בתקנות הבטיחות בעבודה על פי שני פרמטרים: מפלס הרעש ומשך החשיפה אליו. לדוגמא, חשיפה למפלס רעש של 85 דציבלים מותרת למשך 8 שעות בלבד - ביום עבודה, חשיפה למפלס רעש של 88 דציבלים מותרת רק ל-4 שעות ביום עבודה, וכך הלאה.

חשיפה לרעש מזיק גורמת לפגיעה מצטברת בשמיעה עד כדי חירשות. מחלות מקצוע הנגרמות מנזקי הרעש הן מהמובילות בשכיחות בין כלל מחלות המקצוע. החוק מגן על שמיעתו של העובד על פי ערכים ניתנים למדידה. במקומות שבהם העובד מוגדר כ"עובד ברעש מזיק", מחויב המעסיק לנקוט בשורה של אמצעים על מנת להפחית את החשיפה לרעש.

בני אדם מגיבים לרעש מטריד, גם במפלסים נמוכים יחסית, בעצבנות, עלייה בלחץ הדם, האצה בדופק ועוד. אלה תגובות של הגוף המאפיינות גם מצבי לחץ, ועלולות, לאורך זמן, להביא לפגיעה בריאותית. לעומת זאת ישנם עובדים שמצבי שקט מוחלטים הם אלה המכניסים אותם ללחץ. פגיעה נוספת כתוצאה מרעש מטריד היא השפעה על פריון העבודה בעקבות פגיעה בריכוז, בקצב ביצוע המטלות ועוד.

כדי לדעת האם העובד נמצא בסיכון, עליו לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

האם הרעש הסביבתי נשמע לו מעומעם (כמו רחוב סואן, או שואב אבק פועל) במהלך רוב יום העבודה?

האם עליו להגביר את קולו במהלך שיחה רגילה, בהיותו במרחק של כשני מטר משותפו לשיחה?
האם הוא עובד בתעשייה רועשת, כמו בניין, נגרות או טקסטיל?

האם שמיעתו מעומעמת בסוף יום העבודה ומשתפרת בבוקר שלמחרת?

מי שעונה ב'כן' על אחת, או יותר, מהשאלות הבאות, עלול להימצא בסיכון.

מה עושים כדי למזער את הרעש? מלכתחילה, יש לבחור בציוד רועש פחות, אם יש מכונות רועשות - להציב אותן בחדר מבודד ורחוק מהעובדים. במידה ורעש סביבתי הוא זה שמפריע, נחוץ פתרון אקוסטי - כך גם ב"אופן ספייס". יש לבצע תחזוקה נאותה למכונות – לאזן גלגלים ולהשתמש בשמני סיכה כשאפשר. יש לצמצם את משך השהייה במפלס רעש גבוה (באמצעות רוטציה של עובדים). יש להשתמש בציוד מגן אישי, כפתרון זמני.

בדיקות סביבתיות

בתקנות הבטיחות בנושא הרעש המזיק במקומות עבודה, מפורטות מספר דרישות – רובן מהמעסיק. הדרישות העיקריות בהתאם לתקנות:

עריכת בדיקות סביבתיות – בתקנות מוזכר הצורך בביצוע בדיקות רעש בסביבת העבודה.

הדרכת עובדים לגבי הנזקים לבריאות – המעביד ידריך את העובדים, בכתב ובעל פה, אחת לשנה לפחות, לגבי הנזק הבריאותי והאמצעים שיש לנקוט להגנה מפני רעש מזיק.

טיפול באמצעים הנדסיים – המעביד יפחית את מפלסי הרעש באמצעים טכניים והנדסיים שונים. זהו הטיפול המועדף והמומלץ למניעת המפגע.

טיפול באמצעים מנהליים – המעביד חייב להפחית את משך השהייה של עובד בסביבת רעש מזיק, אל מתחת לזמן החשיפה המרבי המותר על-פי החוק.

על פי דרישת תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), יש לבצע את הבדיקות הבאות:

בדיקות שטח (מיפוי) לצורך סימון ציוד רועש.

בדיקות אישיות (באמצעות מד-רעש או דוזימטר) לקביעת מידת חשיפת העובד לרעש.

אספקת אמצעי הגנה לעובדים והשימוש בהם – במקום עבודה, או בתהליך עבודה, שבהם נמצאו מפלסי רעש גבוהים מרמת החשיפה המרבית המותרת, חייב המעביד לספק לכל העובדים ברעש מזיק מגני אוזניים מתאימים ותקינים. העובדים חייבים להשתמש במגנים שקיבלו ולשמור על שלמותם וניקיונם.

הדרישות מהעובד – העובד נדרש, בחוק, להשתמש באמצעי המיגון שסיפק לו המעביד ולשמור על שלמותם. כמו כן, עליו להגיע במועד לבדיקות הרפואיות שנקבעו.

השימוש במגני אוזניים נדרש כל עוד לא הופחתו מפלסי הרעש הגבוהים באמצעים טכניים-הנדסיים, עד לרמה נמוכה מרמת החשיפה המרבית המותרת. השימוש במגני אוזניים איננו תחליף לטיפול באמצעים הנדסיים, אלא אם מפקח העבודה האזורי קבע אחרת.

עריכת בדיקות רפואיות תקופתיות.

בדיקת קבלה לעבודה – בדיקות שמיעה לפני תחילת העובדה.

בדיקה חוזרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!