קריסת הגשר בכביש 4: תאונה "מטורפת" או ליקוי הנדסי בעשרות גשרים?

רשלנות נהג שהביאה לתאונה נדירה, ליקוי תכנוני בן 40 שנה, או ביקורת הנדסית כושלת — אלה שלושת התרחישים האפשריים שהובילו לאירוע הקשה שאירע אתמול בערב בכביש 4. בתאונה נהרג נהג משאית מנוף, לאחר שנמחץ תחת קורת גשר הולכי רגל שנפלה על משאיתו.

לאיתור הסיבה לתאונה עשוי להיות חשיבות לא רק בהיבט הפלילי והביטוחי הנקודתי – אלא גם במישור הבטיחותי הנרחב יותר. הסיבה לכך היא שברחבי ישראל פזורים עוד עשרות גשרים ישנים, הבנויים באותה שיטה הנדסית בעייתית שאבד עליה הכלח, אף שהחלפה של כולם אינה נשקלת כלל בידי אנשי המקצוע, עקב עלויותיה הגבוהות.

גשר רמת אלחנן הוא גשר מקטעים (סיגמנטים) טרומי, שהוקם ב–1975, בהנדסה פשוטה יחסית שאינה מיושמת עוד. הוא בנוי כך ששתי קורות בטון כבדות משקל (35 טונות) מונחות על גבי שלושה ניצבים, ללא קשירה. קצוות הקורות מחוברים לניצבים באמצעות יציקת בטון — ואלה מונחים על גבי תושבת בעלת זיזים (סטופרים), שאמורה למנוע מהקורות להחליק מטה.

לפי תחקור ראשוני שביצעה חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), האמונה על תחזוקת 1,200 הגשרים בכבישים הבין־עירוניים, עולה כי נהג המשאית שנסע בכביש 4 לכיוון צפון, עבר תחת הגשר כשהמנוף מאחוריו פתוח למחצה, ונישא לגובה של יותר מחמישה מטרים — ככל הנראה כתוצאה מטעות אנוש או מתקלה טכנית.

בנתיבי ישראל טוענים כי העובדה שהמנוף היה פתוח והזדקר קדימה באופן אלכסוני, הביאה לכך שהוא פגע בתחתית הגשר ולא בחזיתו. לפי החברה, כתוצאה מעוצמת הפגיעה, הנובעת מהמהירות שבה נסעה המשאית, הרים המנוף את הגשר מעבר לתושבת (שנשברה), כך שקורת הבטון התגלגלה קדימה ונפלה כיחידה אחת על הכביש ועל תא הנהג שנמחץ תחתיה.

כוחות ההצלה, בפיקוחם של מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך ומנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, עמלו במהלך הלילה כדי לנתק את המנוף מקורת הבטון, כך שיתאפשר לגרור אותה מהמשאית ולפנותה עוד לפני אור ראשון. עם זאת, בבוקר שלמחרת התאונה, כבר השמיעו כמה אנשי מקצוע תהיות באשר לתרחיש התיאורטי "המטורף", כלשון אחד מהם, שהוצג על ידי נתיבי ישראל.

"אם ניכנס לפאניקה — לא יהיה גבול"

התמיהות עלו למראה המנוף הדק שנותר שלם יחסית ליציקות הבטון, שכאילו נקרעו מניצבי הגשר והסטופרים שנשברו. כמה מהדסים תהו כיצד הצליחה משאית בינונית בגודלה לדחוף מקטע גשר כבד כל כך, בעוד עיגוני מלט בצדי הקורות ("דריכות"), או יציקות בטון בקצוות — אינם עומדים בעוצמת ההרמה ואינם סופגים את המכה.

"זאת משאית מנוף קטנה, לא סמיטריילר. כשהמנוף נותר חצי פתוח, ולא התפרק אחרי התאונה — ברור שזאת לא היתה אמורה להיות התוצאה של התנגשות", אמר מהנדס בכיר בענף התשתיות. "ייתכן שהמשאית פגעה בנקודה רגישה במיוחד בגשר, שאמנם לא תוכנן לספוג פגיעות קשות — אבל הוא היה אמור לעמוד בעומס כזה. השאלה שצריכה להיבדק היא אם הבדיקה התקופתית שנעשתה בגשר לא גילתה סימני בלאי או סדקים בבטון".

פרץ אמר היום לכלי התקשורת כי את הבדיקה האחרונה בגשר ערכה החברה הממשלתית עצמה במארס האחרון, וזו הסתיימה לדבריו בתוצאות "מצוינות", שהעידו על "אפס סדקים".

עוד הוסיף פרץ כי בעקבות התנגשות שאירעה בצדו המערבי של הגשר ב–2014, בוצעו אז עבודות לשדרוג הגשר, שכללו את חיזוק הניצבים ועיבוי יציקות הבטון, בהתאם לתקן האירופי החדש. מנגד, העיר קבלן בכיר בענף כי יציקת בטון היתה אמורה להתמודד עם התנגשות כמו זאת שהתרחשה, וכי ייתכן שהתגלגלות הקורה כמקשה אחת מעידה על יציקת חסר.

אחד ממנהלי הפרויקטים שעובדים עבור נתיבי ישראל טען כי זאת תאונה בלתי־נמנעת נוכח התכנון ההנדסי של הגשר. לדבריו, "כשמתכננים גשר, אף אחד לא מדמיין שייסעו תחתיו עם מנוף פתוח, ואם משאית שמשקלה שלושה טונות, נוסעת ב–100 קמ"ש — אז זו כבר מכה בסדרי גודל של מאות טונות".

מנהל פרויקט אחר במגזר הפרטי הצטרף לדברים: "לא מתכננים גשר למכה מעין זאת. זה לא נדרש בתקן, ואפשר לשנות את התקן אם רוצים — אבל אם תתחיל לחשוב על כל אירוע שיכול לקרות אצל נהג רשלן, אז זה לא ייעצר בכך, וגם לא ייעצר בגשרים".

לטענת המנהל, "אין פה אירוע הנדסי, ואם משאית היתה מתנגשת עם מנוף פתוח בגשר של כלי רכב — היא היתה מתרסקת ושום דבר לא היה קורה לגשר. בסך הכל זה גשר הולכי רגל פשוט, שאין עליו עומסים, והוא לא צריך להיות יותר מזה. אם כולם יתחילו להיכנס לפאניקה — לא יהיה לזה גבול".

הנזק: 7–8 מיליון שקל

נפילת קורת הגשר באה דווקא לאחר הגדלת תקציב התחזוקה של נתיבי ישראל בשנה האחרונה, לרבות השקעה ייעודית של 100 מיליון שקל בתחזוקת גשרים. עם זאת, עדיין מדובר בסכום מזערי ביחס להשקעה הנדרשת בשדרוג כלל הגשרים, שעליה הצביע דו"ח מבקר המדינה ב–2010.

בשלב זה נסגר הגשר למעבר, מאחר שרק חציו עומד על תילו. בנתיבי ישראל חוששים כי הדבר יביא לחצייה מסוכנת של הולכי רגל את כביש 4, בין גבעת שמואל לבני ברק, ומתכוונים לקבל החלטה מהירה באשר להמשך הטיפול בנושא.

לפי שעה, מונחות בפני החברה שלוש חלופות עיקריות: הצבה מהירה של פלטפורמת ברזל משלימה לחצי הגשר הקיים; בניית חציו השני של הגשר כבר עתה; או הריסת שאריות הגשר, לצורך בנייתו מחדש בגובה רב יותר (5.8 מטרים לעומת 5.2 מטרים כיום).

חלופות אלה ייבחנו בשבועות הקרובים לפי שיקולי עלות, זמן ובטיחות. בתוך כך, נערכים בנתיבי ישראל להגשת תביעה נגד חברת המשאית וחברת הביטוח שלה, בגין נזקי התאונה שהסתכמו עד כה, לפי הערכות, ב–7–8 מיליון שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!