עושים חושבים: לאן פניו של עולם החזנות • טור

הקהל הביט בחזן בעיני עגל. כביכול אומרים לו: "מה לנו ולצרה הזאת". בזווית עינו ראה החזן אחד האומר לחברו: "וואי! כמה אני רעב!", ותחושת חמיצות פשטה בלב החזן. או: הקהל הביט בחזן בצפייה דרוכה, מחכה לקלוט כל צליל וסלסול. בזווית עינו ראה החזן אחד האומר לחברו: "אה, אני מחכה כבר לשמוע את 'כתר' של החזן, איזו מתיקות!"

אין צורך להסביר יתר על המידה מה מרגיש החזן בכל אחת מהסיטואציות, ואיך זה משפיע על ביצועיו. כמו שלא תתכן שבת חזנות ללא חזן, כך לא תתכן שבת חזנות ללא קהל. החזן והקהל הם שני הגורמים העיקריים, ולמעשה, לא רק בשבתות חזנות.

לא רק יכולותיו ומקצועיותו של החזן נותנים את הטון, אלא גם, ויש האומרים בעיקר, הקהל, והאווירה שהוא משרה. קהל אוהב ואכפתי, שנותן לחזן אהבה, החזן מרגיש זאת וביצועיו יהיו טובים יותר ואיכותיים, מאשר קהל אדיש ולא אכפתי. זה גם עובד הפוך: חזן אדיש ולא אכפתי, הקהל יעזוב אותו מהר מאוד, וביצועיו יהיו לקויים.

גישת החזן לעמוד התפילה, גם משפיעה רבות על האוירה. יש חזן שבא בגישה שהוא נותן שירות מוזיקלי לקהל, ותו לא. יש חזן שבא בגישה שהוא שליח ציבור, כלומר, סוג של מתווך, המעביר את תפילת הקהל לבורא עולם או אף מעורר את הקהל לתפילה עמוקה ומקרבם לבורא. ויש חזן שבא בגישה שאינו רק שליח ציבור, אלא הוא אמור לתת לקהל ערך מוסף, רוחני. שכשהקהל הולך הביתה, הוא יקח איתו משהו רוחני שקודם לא היה לו.

חזנים ואנשי מקצוע מצביעים על מספר סוגי קהל, הנפוצים כיום: ישנם רבים מאנשי המקצוע המתאימים עצמם לסוג הקהל. אנשי מקצוע אלה, באים בעיקר מהסגנון המודרני בחזנות. ישנם אנשי מקצוע, שהקהל מתאים עצמו אליהם. אנשי מקצוע אלה, ברובם משתייכים לסגנון השמרני בחזנות.

סוגי הקהל הנפוצים: קהל דתי לאומי מבוגר. קהל זה עדיין צורך, בעיקר, את החזנות מהסגנון השמרני. קהל זה בדרך כלל יותר מאופק וממלכתי, ופחות משתתף עם החזן. הם באים בעיקר לשמוע. לקהל זה הרבה מאנשי המקצוע מבצעים חזנות שמרנית מסורתית או ליברלית. קהל כזה שבא בעיקר לשמוע, נותן לחזן במה רחבה יותר לביצועים וירטואוזיים. יש לציין שקהל זה הינו הקהל שהכי מזמין חזנים ואף משלם.

סוג הקהל השני הוא הקהל הצעיר. קהל זה הוא בעיקר קהל חרדי, רובו חרדי מודרני, או ליטאי, ומיעוטו חסידי. קהל זה נראה יותר בשבתות שבאיזורים חרדים או הקרובים לריכוזים חרדים. רובו המוחץ של קהל זה הוא אשכנזי, ויש מיעוט קטן מבני עדות המזרח. לקהל זה יבצעו יותר את הסגנון המודרני, מלבד מקומות שבמוצהר שייכים לסגנון השמרני, כבית כנסת הגדול בירושלים. את סוג הקהל הזה אפשר להגדיר 'החוזרים לחזנות'. ובעשור האחרון הוא גדל והולך. קהל זה גם אוהב להיות חלק מתפילה והחזנות, מה שמשפיע מאוד שיבצעו לו את הסגנון המודרני.

למעשה, בשנים האחרונות, בעיקר באירועים פרטיים, אפשר לראות גם קהל מסורתי ואף חילוני. לקהל זה מבצעים בעיקר את הסגנון המודרני.

אין כיום הרבה מקומות, ערים ובתי כנסת, המזמינים חזנים ואף משלמים. נתון זה משפיע כמובן, על איכות החזנות המבוצעת. אין ראי שבת, שבעלי המקצוע מקבלים תשלום הוגן וראוי כראי שבת שלא משלמים לבעלי המקצוע או משלמים מעט.

כאן יש לציין את העיר פתח תקווה. לא לחינם עיר זאת זכתה לתואר 'בירת החזנות'. ראש העיר הקודם היה חובב חזנות, והוא הפנה תקציב משמעותי מתקציב התרבות לחזנות. גם ראש המועצה הדתית משקיע רבות בתחום. והתוצאות ניכרות. כמות שבתות החזנות המקצועיות,ומגוון הסגנונות, שיש בפתח תקווה עולה על כל עיר אחרת.

וכאן אי אפשר שלא לגעת בבעיה הפוגעת מאוד בהתפתחותה של החזנות ככלל. מצד אחד, ישנם חזנים רבים מוכשרים. אך מצד שני, יש פחות כסף. ולא רק פחות כסף, הגמרא בשבת 'מאי חנוכה?' מקבלת אצל החזנים משמעות אחרת וקשה: בחודש מאי נקבל את הכסף על חנוכה. לא כאן המקום להיכנס לעומק נקודה זו, אך זו בעיה שיש לתת עליה את הדעת.

לסיכום: עולם החזנות כיום נמצא במקום מעניין ומאתגר, הן מצד היוצרים, המנצחים, החזנים והקהל. החזנות השמרנית, קיימת ויש לה מקום, ואני מעריך שהיא גם תישאר לעוד הרבה מאוד זמן. מצד שני, מתפתחים סגנונות מודרניים מרתקים, לא רק בשילוב שירים מוכרים וכדומה, אלא אף ביצירות חזנות עצמם. סגנונות כמו ג'אז ואף אלקטרוני נכנסים, ויוצרים פסיפס תרבותי מוזיקלי מרתק (כאן כדאי לציין שני אלבומים מרתקים בפני עצמם, 'שמע ישראל' של אבא רודיך, ו-'נשמה' של יהורם גאון). הקהל הצורך חזנות, גם הוא מגוון כיום, ומהווה פסיפס תרבותי חברתי מעניין.

להיכן צועדות פניה של החזנות? רק בעוד כמה עשרות שנים נוכל לבחון לאחור ולדעת. כיום יש לתת לאנשי המקצוע את מרחב הפעולה ולתמוך בהם כמו שראוי ובכבוד, ולתת להם את הבמה, במיוחד לצעירים מוכשרים, כך נרוויח מזה כולנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!