לצאת לאירופה ולפגוש את כל הישראלים • משעשע

תובנות מהחופש.

החופש בעיצומו. הבילויים גם הם. אם בשנות ה-70 הסתפקו אבותינו בתערוכות של רכבי אספנות, והילדים הלכו ללונה פארק וקינחו בכוס ברד, הקיץ של שנות ה-2000 כבר נראה אחרת, ולא התכוונתי לספות המזמינות של איקאה.

תעשיית הצימרים מול נופי הצפון פורחת. לא מזמן נסענו לצימר, וכמו איש טוב והגון חיפשתי בתמונות את הצימר הכי יפה. בסופו של דבר נפל הפור על צימר שלפי התמונות נראה כמו נקטף ממגזין יוקרה: על שפת בריכה המחוממת ניצבה עמדה של פירות מבריקים, שמפניה ושני כוסות רגל צרי גזרה, מגבות מקופלות בקריצה, לצד ג'קוזי מקציף ושאר ירקות. מהתמונות ניתן להבין שהחופשה תהיה עם ניחוח חלומי. סגרנו ויצאנו נרגשים.

הגענו לצימר, ומהר מאוד הבנתי שהחלומי היחיד זה הסלט חלומי שהבאנו ברכב (ארזו לנו אחרי הטיפ): הבריכה שניצבה תחת כיפת השמים איכלסה חרקים צפים. יהי זכרם. הפירות המבריקים מהתמונות נצבו בגאון אצל הירקן בכניסה ליישוב. המזגן טפטף מעט, וחיכינו למים חמים 40 דקות. המקרר היה חם. התקשרנו לבעל הצימר הוא אמר "חברו אותו לחשמל הוא יקרר יופי". מה אתה אומר? לחבר ת'מקרר לחשמל? מדליה בהנדסת חשמל! רציתי לומר לבעל הצימר שייתן לי 1000 ש"ח ויגיע לסדר לי דברים בבית. נס שלא ביקש לעשות לו צבע שפריץ מאחורי הצימר.

אבל צימרים מיועדים לפשוטי העם. בשנים האחרונות טסים לנפוש בחו"ל. כיף לזרוק באקראי לחברים: "שלישי הקרוב לא מסתדר, אנחנו בפריז". החברים מצ'פחים ועושים "פששששש", ואתה כזה עם פרצוף מתמם כאילו "כולה עברתי לאכול טונה במים במקום בשמן".

הנהירה ההמונית של החבר'ה לחופש הנכסף גורמות לאתרי הדילים לפרוח. החבר הקבוע בקבוצה יעלה אחת ליומיים צילום מסך בהול: "למהירי החלטה: פראג ל-4 ימים, ב 249$ כולל טיסות אוכל מסאג', מלון 5 כוכבים ו-5 מגבות במזוודה לבית". אבל כל תינוק יודע שמה שעולה זול - שווה זול. לא מיודענו, זוג וזוגתו ישראלים. אחרי פנייה לחברת תיירות הבן אדם מוציא 14 אלף ש"ח טבין ותקילין על 8 ימים באוסטריה. לא נורא על המינוס, תמיד הרי מסתדרים, פלוס מינוס.

ברגע שתאריך הטיסה והדיל סגורים, מתגנב לו לבטן דגיג קטן. מפרפר מהתרגשות. הנרגש בוחר את הכובע שמש הכי שווה, שהתיירים בחו"ל יראו שלישראלים יש סטייל. כדי לא להרגיש רחוקים מהבית, אורז הבן אדם במבה, ביסלי, שוקולד עלית ושאר טוב הארץ. זאת אפילו שפעם אחרונה שהוא נגע בבמבה-ביסלי הייתה ביומולדת של הקטנה, לפני 7 חודשים.

וכאן מגיעה נקודה ראויה לדיון: עוד לא ראיתי ישראלי שבוחר בגד בקפידה לפני נסיעה ברכבת לבנימינה. כולה תחבורה. עולים, יושבים, מגיעים ליעד יורדים. לא? משום מה כשישראלי טס לחופשה הוא בוחר את החולצה הכי שווה ומשקיע שעה בהופעה. למה? יש למישהו הסבר? ברגע שהכרוז בנתב"ג מכריז: "כאן גיל חובב, אסור לשאת נשק" הזוג משנה פאזה. יש באוויר ריח של מרכך שיער, והאווירה משתנית.

הם מתחילים לפסוע מעדנות לקראת דלפק הצ'ק אין. שכונה אאוט, אירופה אין. מדדים רשמית לטרמינל, ומצפים למצוא בתור תיירים שוודים/גרמנים, אבל לפניהם עמד זוג ישראלים בכפכפים בלי גרביים ושוחח בקולניות. "הם בטח לטיסה אחרת", לוחש מבועת לאשתו. בכניסה לדיוטי פרי הסוכר בדם עולה. המזרקה המוארת, ניחוח הקפה העז והכרזות לטיסה נתנו בהם זריקת עידוד. משאירים מאחור את נהגי המוניות המקטרים ואת הצפרדעים העשנים של בני ברק.

רק המחשבה שהשכן יילך עם הילדים לבלות במושב חמד והם באוסטריה, עושה להם טוב. העלייה למטוס לוותה בצביטות התרגשות. המראה. זהו זה, חו"ל חו"ל. לא סתם. ישר בנחיתה הם עברו למצב תייר, תודה מנומסת ביציאה מהמטוס. המסטיק בפה נלעס בפה סגור, כיאה לתיירים אלגננטים כשלעיניהם משקפי שמש שהספיקו לרכוש בדיוטי.

הדרך למלון נעשתה במרצדס שחורה. תענוג. כשירדו לחדר אוכל קיבל הבעל טפיחה ידידותית. הוא הסתובב בבהלה כדי לגלות שטוביה בן גילו שכן של אבא שלו גם כאן. "מהההה נשמע" קולני. הבעל ניסה להשתיק אותו "צדיק, אתה באירופה", אבל טוביה צחק "מה אירופה? 40 אחוז ישראלים פה, הנה היימן מהמכולת גם פה". הם הבחינו שאף אחד לא מתסכל בפליאה על טוביה. קלטו שהם לא הפיקחים היחידים שעזבו את המדינה. מעניין. ארוחת הערב עברה עליהם בשתיקה. מה שווה?

גם כשיצאו לזלצבורג לטייל, אווירת ה"לבד" מאנה לדבוק בהם. במעלית למבצר, בבית מוצארט, ובכל מקום העברית נתזה. השיא היה כשאחד מבני המשפחה שלח תמונה שלהם עצמם "עוקבים אחריכם" עם סמיילי. הם חזרו לישראל. נכנסו למונית, ידית ההילוכים מלופפת בדבק נייר ותמונה של הבאבא סאלי התנודדה מתחת לראי. אחרי שנהג המונית ערך חקירה צולבת היכן הם ביקרו וכמה עלה, הבטיחו לעצמם: שנה הבאה נופשים בזימבבואה.

המסקנה? אל תנסו לברוח. בכל מקום תמצאו ישראלים. אתם עכשיו מנסים לחשב איפה לא נמצאים ישראלים. חבל על המאמץ. דבר אחד לא מובן: אם כולם בחו"ל ובחופשות, איך זה שהכבישים עמוסים כאילו כל המדינה התחפשה לרחוב רבי עקיבא בערב פסח?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!