בנעליים של השני / הרב מרדכי רוט

אנחנו פוגשים במשך החיים את האנשים הקרובים לנו או סתם אנשים ואנחנו דנים וחורצים גורלות. אבל מתי היינו בנעליים של השני?

מובא במשנה במסכת אבות פרק א' משנה ו, רבי יהושע בן פרחיה אומר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", וכן כתוב (פרקי אבות, ב). אמר הלל הזקן "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

מה ההבדל בין והוי דן את כל האדם לכף זכות, לבין אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו?

ההסבר הוא כאשר אתה דן ומאשים אדם אחר על ההתנהגות שלו ,תנסה למצוא צדדים חיובים למה האדם התנהג ועשה מה שעשה. ומה שאמר הלל הזקן אל תדון את חברך, ההסבר הוא שאין לך זכות בכלל לחשוב האם השני עשה טוב או רע אתה לא יכול בכלל לשופט. ואין לך יכולת כלל לשפוט, אתה פשוט לא יכול אלא אם היית בנעליו של השני, עם תוכנות האופי שלו, ובמצב שלו בדיוק.
ומאחר ואין סיכוי שאדם יהיה בדיוק במקומו של השני כי במקומו של השני זה כולל עשרות אם לא מאות של מצבים נפשיים, רגשיים וסביבתיים.

אני נתקל בחדר הטיפולים במאות מצבים שונים ומגוונים ,ותמיד מגיע לאותה מסקנה בדיוק-,כל התנהגות של כל אדם נובעת מסיבות מסוימות שקרו בעבר בהווה,

אחרי שאתה רואה ושומע את כל העבר של השני כל חלקי הפאזל נראים לך שונים ופשוט מתחברים.
זה מה שאמר הלל אמר הלל הזקן "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

כי כאשר אתה תגיע למקומו, אתה לא תדון בכלל את השני אלא אתה תתנהג בדיוק כמו השני ואולי אפילו הרבה יותר גרוע ,ולכן אין לך בכלל אפשרות לדון להתעסק ולחשוב על האדם האחר למה הוא התנהג כך וכך.

אנחנו פוגשים במשך החיים את האנשים הקרובים לנו או סתם אנשים, ואנחנו דנים וחורצים גורלות. אנחנו אומרים משפטים כגון: איך הוא מתנהג כך איזה חוצפה ! מאיפה זה מגיע לו הרעיון בכלל? מה אין לו לב?

בואו לא נדון את השני עד שנגיע למקומו כי לעולם לא נוכל להיות במקומו של השני.

ישב אצלי בקליניקה אדם בשנות השלושים לחייו. על פניו נראה שהוא שבור ומדוכדך מאוד. הוא פנה לטענתו לעשרות יועצי זוגיות שונים ואף אחד לא הצליח לעזור לו. אשתו לטענתו אישה טובה,אך היא מוציאה אותו מאיזון רגשי. הארונות שנמצאים בבית לבגדים נמצאים בשביל יופי, רוב הבגדים על הרצפה, המטבח מלוכלך ועוד.

שאלתי אותו למה הוא לא עוזר לאשתו, והוא טען שהוא חוזר כל יום הביתה מהעבודה בתשע בלילה בעוד שהוא יוצא לעבודה בשבע בבוקר.

כל יועצי הזוגיות לא הצליחו לעזור. אני מנסה להסביר לו שאני לא יועץ זוגי. והוא אומר לי מה עושים למה היא מתנהגת כך?

שאלתי אותו אם היית מבין מאיפה נובע ההתנהגות הזו הייתי מרגיש אחרת כלפי אשתך? הוא ענה ישר "כן. אני פשוט לא יכול להבין איך אישה מתנהגת ככה".
.
אמרתי לו: "תשבו השבוע לשיחה ותנסה לדבר איתה בעדינות איך היה אצלה בבית בתור ילדה. תנסה להקשיב מה עבר עליה בילדות שלה, יש סיבה לכזו התנהגות".

הוא פנה לדרכו וקבענו פגישה לעוד שבועיים. לאחר שבועיים הוא הגיע אלי לפגישה נוספת. הסתכלתי לתוך עיניו והן נראו עם הרבה יותר חמלה הבנה רכות.

הוא התחיל לספר: "אחרי השיחה שלי עם אשתי, התחלתי לא רק להקשיב לעצמי אלא לנסות להקשיב לשני. להבין את השני. לא האמנתי שאני נשוי זה ארבע שנים ולא הכרתי את סיפור חייה. היא סיפרה שעד גיל 11 אביה היה מרוויח היטב. לא היה חסר דבר. אלא שאז אביה הפך למובטל והם ידעו מחסור. בבת אחת מילדה שהייתה משחקת עם החברות היא הייתה לאם קטנה. ביום אחד אין חברות, לא טיולים. היא נהייתה השפחה של הבית. היום, היא אמרה לי בכאב אני לא יכולה לסובב את הכפתור של מכונת הכביסה. בבת אחת השתנה היחס שלי כלפיה. מחוסר הבנה להבנה ,מחוסר חמלה לחמלה, מחוסר התחשבות להתחשבות".

מאותו יום הוא הפסיק להעיר לאשתו על כך. ניסה להבין להכיל להתחשב. זה לקח זמן ותהליך ארוך אך לאחר תקופה, הוא דיבר איתי שברוך השם הדברים מתחילים להסתדר, הארון חזר להיות ארון בגדים. כן כמובן לא מושלם ואפילו לא מתקרב להיות מושלם, אך הדברים לא היו כמו פעם.


"והכי חשוב", הוא אומר לי, "הבנתי שאם אני הייתי עובר את כל זה, לא חושב שהייתי מתנהג אחרת.

אל תדונו את חברכם עד שתגיע למקומם, כי לעולם לא תוכלו להיות בנעליו של השני.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!