הרופאה שבדרך שרה: כך נראית השבת שלי

זהר מאירי, רופאה במקצועה, חיה בדגניה ב' שעל שפת הכינרת. מאירי, שבילתה את כל העשור הקודם בהתרוצצויות בין איכילוב לבילינסון לשאר בתי החולים במרכז במסגרת לימודי הרפואה באונ' ת"א, החליטה רגע אחרי הסטאז' לעצור הכול ולחשב מסלול מחדש, כשהבינה שהמוסיקה היא חלק בלתי-נפרד מחייה. לפני למעלה משנה, הרחק מכל הרעש וההמולה של גוש דן, מצאה זהר את השקט, המיקוד, ואת אלון אוחנה, מי שיהפוך למעבד והמפיק המוסיקלי של כל שירי האלבום שבדרך.

"השעות הקטנות שלפני כניסת השבת הן אולי הגדולות ביותר..." מספרת זהר על השיר. "מתח דק עומד באוויר, ריח התבשילים שעולה מהסירים מתערבב בריח התבשילים שעולה מהסירים של השכנים, נחיל האנשים שהולכים לבית הכנסת צובע את האספלט בלבן, ומעל לכל עומדת התחושה שהכול מתכנס לתוך רגע אחד.



אני אמנם אדם חילוני, אבל גם החילוני ביותר לא יכול להתחמק מקדושתו של היום הזה, ולו בזכות היותו פסק זמן הכרחי בתוך מרוץ החיים המטורף והזדמנות להתכנס בחזרה לתוך עצמך ולחיק המשפחה, וכן, גם לאדם החילוני ביותר יש טקסים קטנים שמקדימים ומלווים את היום הזה, קדושים לא פחות".

את השיר כתבה זהר לפני למעלה מעשור, עוד כשהייתה חיילת, בהשראת הוריה והאווירה שספגה בבית שבו גדלה במושב אחיטוב. שם, מול הפסנתר שבחדרה, חוברו המילים והלחן ל"שיר שבת" כמעט בנשימה אחת, בתוך דקות, כאילו נכתב השיר מעצמו. מאז ועד היום לא שונו כלל הטקסט או הלחן. הסינגל הראשון מתוך האלבום הראשון שבדרך מייצג היטב את אווירת האלבום כולו.

"עוד מעט ניטול זוג ידיים
שעמלו ששה ימים בחול כדרכן בקודש,
לשולחן נסבה בשניים
כי עת לשים הכול בצד ולשמוח..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!