נותנים להם את הקנס והשיירה עוברת דעה

ישנם כמה ערוצי טלוויזיה במדינה. והאג'נדה שלהם - היא מסחרית. כלומר, להרוויח כסף. וכפועל יוצא, הם לא יבחלו בשום קונספט כדי להרוויח כמה שיותר. מה שבכל זאת ינחה את גבולות התוכניות, זה האם התוכן המשודר הוא במסגרת החוק, או שמא חורג ממנו.

ובתוך כל הערוצים המסחריים האלו, משדר גם ערוץ קצת פחות מסחרי, ועם אג'נדה יותר ערכית ויהודית. ערוץ 20. כן, ברור שגם שם יושבים טובי-המוחות כדי לייצר תוכן מעניין, שיגדיל את הרייטינג, וירחיב את הכנסותיו. אבל יחד עם זאת, אפשר להבחין בבירור שערכי היהדות, טובת היהודים והמדינה, חשובה בעיניו לא פחות.

ומכיוון שכך, הניסיונות החוזרים ונשנים של "אחד הזרמים ביהדות" לדחוף את אפם ומשנתם המגוחכת אל תוך הערוץ – נתקלות ב'כתף קרה'. לא נותנים להם ביטוי, לרפורמים והקונסרבטיבים. הכי הגיוני בעולם. ערוץ שנועד לשדר תכנים הנוגעים למורשת-ישראל, לא אמור לאפשר לתנועות רפורמיות, להציג את משנתם בערוץ.

ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, לא חושבת כך. או יותר נכון, לא מטרידות אותה במיוחד התנועות הרפורמיות, והניסיונות שלהם לקעקע את היהדות האותנטית. אשר-על-כן, הטילה הגברת קנס כספי בסך 100,800 שקלים על ערוץ 20 בשל מה שהיא מכנה "הדרה מתמשכת של קבוצות ביהדות משידוריו, וזאת בניגוד להוראות רישיונו".

לדיווחים באמצעי התקשורת על הקנס שקיבל, בחר ערוץ 20 שלא להגיב. וכנראה שהוא נוקט באסטרטגיית "הכלבים נובחים, נושכים, נותנים להם את הקנס המתבקש, והשיירה עוברת". נקווה שהאסטרטגיה הזאת תחזיק להם מעמד לאורך זמן.

מוזר: חייל צה"ל הרג מחבל

אלאור אזריה נכנס לכלא כי הוא הרג מחבל. נכון, זו דמגוגיה, אבל השורה הזאת מצחיקה את העולם: "חייל צה"ל נכנס לכלא כי הוא הרג מחבל". יותר מכך, הניסיון האובססיבי של ישראל לשווק את הצבא שלה כ'הצבא הכי מוסרי בעולם' – גם הוא מגוחך בעיני העמים. אגב, ראשי-התיבות של צה"ל הוא 'צבא הגנה לישראל', וזה הייעוד שלו, ולייעוד הבלעדי הזה הוא אמור לחתור.

וכשחשבתי קצת על הסיפור הזה של אלאור, והטענה העיקרית כלפיו, נזכרתי שבעצם צה"ל עצמו מתנהג בדיוק כמוהו בנוהל. על 'סיכולים ממוקדים' שמעתם? ברור. ונכון שצה"ל מכחיש את הקשר הישיר שלו לסיכולים אלו, אבל בכל זאת הוא עושה אותם. ולפעמים גם אינו מכחיש. 'סיכול ממוקד' הוא הרג של פעילי טרור, וזאת, בזמן שהם אינם עסוקים בפעילות טרור, ואינם במצב של "הקם להרגך".

ובכל זאת, מרשים לעצמם ראשי הצבא, וטוב מאוד שכך, לבצע פעולות אלו. ואין בהם שמץ של נקיפות-מצפון שמא אינם נוהגים על פי אמות המידה המוסריות. ומה שעשה אלאור, לכאורה, הוא 'סיכול-ממוקד'. הוא הרג אדם שאם היה נשאר בחיים, היה מנסה שוב לרצוח.
נראה לכם שישחררו אותו בעקבות הטיעון הזה שלי?

לנוח אחרי הנופש?

בואו נתרענן קצת ונדבר על טיולים ונופש.

החיים שלי בנושא הזה מתחלקים לשניים: לפני שטעמתי את טעמו של הטיול והנופש, ואחרי.
בחלק הזה שלפני, הנופש שלי הסתכם בכך שהייתי מעלעל בחוברות האלו הצבעוניות, המלאות בהמלצות של אתרים ואטרקציות. רגע אחד הייתי באמסטרדם, ורגע אחר כך נוחת בקפריסין. ומה שטוב, זה היה קורה במהירות, כי אני באמת לא אוהב את השעות הרבות של הטיסה בין המדינות. גם אטרקציות היו בשפע. כל דפדוף הפתיע אותי מחדש. יכולתי למצוא את עצמי לפתע על גלגל ענק, ודף אחר כך שט להנאתי בסירה באגם מרהיב מלא-ברבורים.

ובתוך ליבי, הייתי מלגלג על אלו היוצאים לטיול ולנופש, שלאחריו צריכים לצאת לנופש כדי לנוח מהנופש. בכל זאת, הייתי צריך קצת לנחם את עצמי.

אך בשלב מסוים בחיי התחלתי לצאת. לא קובי פינקלר, הלוואי. אבל קצת פה ושם, משהו מינורי. יצאתי ונפגעתי. ומאז שטעמתי את טעמו של הנופש, הבנתי עד כמה הוא חשוב לנשמה לנפש ולגוף.
הילדים שיהיו בריאים, יזכרו כל פרט מהצימר ההוא מלפני שנתיים, מהמסלול המאתגר מלפני שנה, ומקפיצת הבנג'י ממגדל אייפל. טוב, הבנג'י זה בצחוק. התחושות הטובות נשארות לאורך זמן, אם לא לתמיד.

כדאי מאוד גם ללמד את הילדים ואת עצמכם ליהנות מכל רגע במהלך הטיול. קרי, מהכניסה לרכב, מהנסיעה עצמה, מהנופים שבדרך ומהישיבה המשותפת. לא מומלץ שהנסיעה תיתפס כאמצעי בלבד, כדי להגיע מהמוצא אל היעד. כי אז היא באמת תהיה מפרכת ולא מהנה.

בקיצור, אם אתם מאלו המסתפקים בדפדוף בחוברת האטרקציות, כדאי שתחשבו על זה שוב. אגב, אני עדיין מעלעל בחוברות אלו, אבל זה כדי לדעת לאן לצאת.

חופשה נעימה, ושבת שלום!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!