כעבור שבוע: ביהמ"ש האריך זמן לפרקליטות כדי להשלים החקירה

בית המשפט האריך את זמנה של הפרקליטות להשלים את החקירה הפלילית בסוגיית הבחירות לרב העיר עד ה-18.9.

כפי שדווח ב'בחדרי חרדים' לפני שבועיים, ביקשה פרקליטות המדינה לדחות בשלושה חודשים, את הדיון בעתירות בסוגיית רב העיר לוד - בכדי לבחון עד תום את המידע המודיעיני שהגיע לידיה ובטענה כי ההליך המינהלי עלול להפריע להליך פלילי עתידי.

תחילת הסיפור בדיווח ב'בחדרי חרדים' לפני חמישה חודשים, סביב המירוץ לרבנות העיר עליו מתמודדים שני מועמדים מרכזיים הרב יצחק מוזגרשווילי, שנכון לאותה עת לא הסתירו בש"ס את תמיכתם בו. מול הרב שמעון מאיר ביטון, רב שכונת 'גני יער' בעיר, הנתמך בידי ראש העיר יאיר רביבו.

במסגרת דיווח על כך שסגן ראש העיר מטעם ש"ס הרב אליהו ממן פוטר, אחר שהצביע נגד עמדת ראש העיר ובעד החלפת 'הגוף הבוחר' - צעד לו התנגד ראש העיר, שטען כי מאחורי המהלך עומדים מניעים פסולים ואף התריע כי הוא יפנה ליועמ"ש ולמבקר המדינה - פירסמנו כי, "מקורות בעיר המקורבים לראש העיר טוענים כי הנגיד מיכו מיראלשווילי מעורב בעניין, ומעוניין כי רב דווקא מהקהילה הגרוזינית הוא זה שיקבל את התפקיד". חשוב לציין כי מקורבים לרב מוזגרשווילי מיהרו להכחיש את הטענה הזו, ועוד באותו ערב הבהירו כי לנגיד מיכו אין קשר לעניין.

שלושה חודשים לאחר מכן, דיווח אלי סניור ב-ynet במסגרת הדיווחים על חקירות השר דרעי ורעייתו כי חומרי מודיעין שנאספו במשטרה מצביעים על עומק הקשר בין המיליארדר מיכאל (מיכו) מירילשוילי ובנו יצחק לבין שר הפנים אריה דרעי. בין היתר הצביעה תשתית המודיעין על מעורבות חריגה של דרעי בהליך בחירת רב העיר לוד.

עוד דיווח סניור, כי בעיריית לוד טענו כי באמצעות אנשיו הפעיל דרעי מסע לחצים אדיר, בין היתר על נציגי ש"ס בעיר, על מנת למנות את הרב יצחק מוזגרשווילי לרב העיר. מסמכים המצביעים על הקשר לכאורה בין דרעי לבין מירילשוילי בעניין הועברו גם למבקר המדינה ולידי חוקרי להב 433, בכדי להראות כיצד לכאורה ביקש דרעי לעזור למירילשוילי.

לפני שנרחיב בהתפתחויות האחרונות, חשוב לציין כי בסביבתו של דרעי הכחישו אז את הדברים מכל וכל. הם מסרו ל-ynet את התגובה הבאה: "לעיר לוד לא נבחר עדיין רב עיר, ולכן הטענה כי השר אריה דרעי פעל לכאורה למען בחירת מועמד זה או אחר, שקרית ומשוללת כל יסוד. בנוסף, הנושא אינו נמצא כלל בסמכות שר הפנים אלא בסמכות הגוף הבוחר המורכב מנציגי הרשות המקומית, גבאי בתי הכנסת ונציגי המשרד לשרותי דת".

יצויין כי שבועיים אחר הדיווח, לפני כחודש וחצי, גורמים בש"ס תידרכו כי טרם התקבלה החלטה במי לתמוך, ונשקלת האפשרות לא להתערב שכן "שני המועמדים ראויים". זאת בעוד בפסח לפני שנה ושלושה חודשים דווח ב'בחדרי', כי ש"ס תומכת ברב מוזגורשווילי ונשיא מועצת החכמים ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, נפגש עמו ואיחלו לו "הצלחה רבה וזכיה ברבנות העיר. לוד זקוקה לרב כמוכם שיודע להלך כנגד כל אדם".

כאמור, לפני כשבוע וחצי אחר דחיות חוזרות, הגישה הפרקליטות עמדתה בעניין עתירות שונות שהוגשו לבג"צ על הליך הבחירות, וביקשה כי ההליך יידחה בשלושה חודשים. הם פירטו בהודעתם לבית משפט העליון כי במשרד המשפטים התקיימה בשבוע שעבר ישיבה מיוחדת בהשתתפות המשנה ליועמ"ש, המשנה לפרקליט המדינה, היועמ"שים של משרד הדתות והרבנות, יחד עם הפרקליט האמון להשיב לבג"צ. במסגרת זו, ביקשו לדחות את הדיון בעניין העתירות בשלושה חודשים.

"בשלב זה נקיטה בהליכים מינהליים לבירור החשדות שעלו, עשויה לפגוע בחקירה פלילית עתידית. נוכח האמור, סוכם כי על מנת לפתוח בבדיקה הנדרשת במישור הפלילי, בדבר החשדות שעלו מהמידע המודיעיני שהוצג לבית המשפט הנכבד, באופן שיאפשר 'לאחר מכן' גם בחינה של דרכי הפעולה במישור המינהלי, נדרש פרק זמן נוסף של שלושה חודשים". נכתב בהודעת הפרקליטות. הם מוסיפים ומציינים כי הם מודעים לחשיבות קיום הבחירות כמו גם להשלכה על כך שבשנה הלועזית הבאה, 2018 זהו מועד הבחירות לרשויות המקומיות. הפרקליטות מציעה כי עד לתום שלוש החודשים המבוקשים, היא תשוב ותעדכן את בית המשפט.

בשלב הנוכחי, חשוב לומר כי הפרקליטות לא הודיעה לציבור ולא פירטה מה 'המידע המודיעיני' שהיא מחזיקה. איזו בדיקה נדרשת במישור הפלילי, מהן החשדות ומדוע המשך קידום הליך הבחירות עלול להפריע ל"חקירה פלילית עתידית".

אם אכן מתכוונים בפרקליטות לחקירת השר דרעי בעניין, לא ברור מדוע הניסוח הוא על חקירה עתידית, ולא על חקירה המתנהלת בעת הזו. חשוב לציין כי עד עתה אף גורם רשמי לא אישר כי עמדת הפרקליטות היא בשל חקירת דרעי. גורמים שונים טוענים כי בהליך הועלו טענות בעניין הכושר של הרב ביטון ואפשר כי החקירה העתידית תעסוק בסוגיה זו.

מעיריית לוד נמסר בתגובה: "הפרקליטות ביקשה דחייה בשלושה חודשים, אך בדיון שנערך לפני שבועיים בג"צ סירב אפילו לחודש אחד, כך שנראה לא סביר שבקשתם תיענה. בג"צ פועל על פי אמות מידה דמוקרטיות, ולפיהן בחירות במועדן הן ערך מקודש והן לא נדחות אלא במקרים יוצאי דופן, ובוודאי שלא בשל בעיה שיש למועמד כזה או אחר.

בעוד שבועיים בעזרת השם ייערך דיון נוסף בבג"צ ונקווה שהעניין יוכרע והבחירות תתקיימנה".

בנוסף הם ציינו אז, כי "היום שוחח ראש העיר עם שר הדתות והם הסכימו שיש לפעול בדחיפות לשינוי החקיקה בעניין מינוי רבנים, שכן בעשור האחרון כל הליכי הבחירות, למעט מקרה אחד, הגיעו להכרעה בבג"צ וזה מצביע על כך שהשיטה הנוכחית לא עובדת".

כפי שדווח ב'בחדרי חרדים', בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, דן בשני בג"צים שהוגשו נגד ראש העירייה עו"ד יאיר רביבו, וקבע כי הבחירות לתפקיד רב העיר שהיו אמורות להתקיים בכ"ט תמוז - יידחו עד לקבלת החלטה בנושא. בדחייה לפני שבועיים נומקה ההחלטה בכך ש"לידי המשרד לשירותי דת הגיע מידע מודיעיני שיש לו השלכה על הליך הבחירות לרב העיר לוד".

תחילה, קבע בית המשפט עשרה ימים לבחינת החומרים אך הפרקליטות ביקשה להאריך את הזמן ביומיים נוספים - עד ל-25 ביולי.

פרשת הקרב על הגוף הבוחר לרבנות העיר לוד, שפורסמה לראשונה ב"בחדרי", הגיעה לשיאה, עם הדחת סגן ראש העיר מטעם ש"ס הרב ממן, דבר שגרר עתירה נוספת לבג"צ נגד ראש העיר, על ידי הסגן המודח.

כפי שדיווחנו, הרב אליהו ממן והרב יעקב גלויברמן, הגישו עתירה לבית משפט העליון בטענה להליך לא נקי ופגיעה בטוהר המידות וכן ביקשו מתן צו על תנאי, לפיו ראש עיריית לוד יאיר רביבו לא יוכל בשלב זה להמשיך ולקדם או לבצע כל פעולה במסגרת בחירת רב העיר, עד למתן הכרעה בעתירה. בעתירה ביקש עו"ד אשר דל בשם מגישי העתירה, לנמק מדוע לא תבוטל חברותם של ראש העיר רביבו ושירן ג'רבי בוועדת הבחירות לבחירת רב לעיר.

בעתירה טענו השניים כי ראש העיר יאיר רביבו אינו ראוי לקחת חלק פעיל בניהול ההליך כחבר בועדת הבחירות מאחר והוא פועל בצורה בלתי תקינה. בג"צ נוסף הוגש על ידי מספר תושבי העיר אף הם טענו בעתירתם לאי כשירותו של רביבו בשל נגיעה אישית להליך וכן לפסילתו של המועמד אותו מקדם רביבו".

כפי שדווח הבוקר ב'בחדרי חרדים', יו"ר ש"ס אריה דרעי ייחקר הבוקר, בפרשה זו.

כאמור, לפני יומיים, האריך בית המשפט העליון את הזמן לפרקליטות המדינה עד לתאריך 19.8, כדי שזו תוכל להשלים את החקירה בעניין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!