מאבק בן חמישים שנה הגיע לסיומו המנחלים גורשו
רכז, לא לשים את שמי ככתב לידיעה זו, הכנסתי פרטים שידועים לי מהכרות ומעורבות בפרשייה לאורך השנים.
- ב' אייר התשע"א
לפני 30 שנה, הרי"מ אלטמן מוסר שיעור במבנה הקהילה
בשנים הראשונות להקמת בני ברק רכשה קהילת חוג חתם סופר את השטח ברחוב אדמורי אלכסנדר 18 [ אז רחוב העבודה ].
בחזית המגרש הקימה הקהילה את בניין בית הכנסת עליו הוקמה כעבור שנים בניין הישיבה אותה הקים רב הקהילה דאז הגרי"ש אונגר זצ"ל. בחלקו האחורי של המגרש שכנו ארבעה משפחות בדמי מפתח.
ראשיתה של המערכה עם פטירתו של אחד הדיירים המוגנים. לנפטר היו שני בנים יורשים אולם אף לא אחד מהם התגורר עימו בשנים שקדמו לפטירתו, עובדה שהותירה את הקרקע בבעלות הקהילה.
שני הבנים חילקו בינהם את הדירה ועברו להתגורר בה, הקהילה פנתה אל האחים ואחד מהם אכן פינה את הדירה אלא שאחיו שנותר בדירה איחד את חלקי הדירה ו'התתנחל' בה.
במשך שנים בצורה עקבית פעל האח ה'מתנחל' עם משפחתו ו'כבשו' מטר אחרי מטר בחצר האחורית שלא היתה גם ברשות הדייר המקורי - אבי המשפחה.
אולם בזאת לא תמה הסאגה, ברבות הימים לפני כ25 שנים נפטר דייר אחר מארבעת הדיירים המקוריים והשכן המתנחל שכבר הספיק לכבוש את החצר האחורית כולה, כנס לדירה שנותרה שוממה ועשה בה כשלו. או אז פנתה משלחת מבני הקהילה אל בני המשפחה ודרשה הם לפנות לכל הפחות את הדירה שנכבשה זה עתה. בתגובה בחר אחד מבני המשפחה לחבל באורח תדיר בגנרטור השבת [ לבקשת החזו"א מהגרי"ש אונגר, קיבלה על עצמה הקהילה שלא להשתמש בשבת בחשמל וכך גם עד היום ], בלש שנשכר ע,י אחד מבני הקהילה תיעד את פעילות החבלה המכוונת אולם הגרי"ש אונגר סירב להתיר פניה למשטרה בעניין. גם לא בעת שנעצרו קבוצת בחורים מהישיבה בשל תלונת שווא שהוגשה בכוונה תחילה בסמיכות לכניסת השבת.
כשדירה נוספת התפנתה מיושביה, דאגה הקהילה להרוס את הדירה ולהכשיר את השטח לשמש כסוכה לבית הכנסת. גם על כך הגיבה המשפחה הפולשת בשורה ש מעשי אלימות ואז פנתה הקהילה לביה"ד 'בני ברק' בראשות הגר"נ קרליץ בתביעה מהפולש לפנות את הדירה שלא היתה שייכת בשום קשר לאיי מי מבני המשפחה. תבעו וזכו, ביה"ד פסק והורה לבני המשפחה לפנות את הדירה הכבושה, עלאף שהמשפחה טענהכי הקימה בדירה בית כנסת שמניין מתקיים בו בכל שבת.
במשפחה הפולשת היה מי שקיבל החלטה אסטרטגית להרוויח זמן ופנה לבית המשפט לערער על החלטת בית הדין. לאחר שבית המשפט סמך את ידיו על החלטת בית הדין בטענה שלמשפחה מעולם לא היתה כל חזקה בדירה המדוברת מעבר לפלישה זדונית. אז פנתה המשפחה ערער בפני בית המשפט העליון וגם שם קבע בית המשפט כי אין לפולשים כל זיקה לדירה וכי עליהם לפנותה באופן מיידי.
גם לאחר כל האמור לעיל, סירבה המשפחה לפנות את הדירה המדוברת ואל הנהלת הקהילה הועברו מסרים ברורים: מי שיפעל לביצוע פסק הדין - יישא בתוצאות.
השבוע הגיע חלק זה של הסאגה אל סיומו, בחסות פקחים פינו בני הקהילה את הדירה והשטח הושב לבעליו.
בחזית המגרש הקימה הקהילה את בניין בית הכנסת עליו הוקמה כעבור שנים בניין הישיבה אותה הקים רב הקהילה דאז הגרי"ש אונגר זצ"ל. בחלקו האחורי של המגרש שכנו ארבעה משפחות בדמי מפתח.
ראשיתה של המערכה עם פטירתו של אחד הדיירים המוגנים. לנפטר היו שני בנים יורשים אולם אף לא אחד מהם התגורר עימו בשנים שקדמו לפטירתו, עובדה שהותירה את הקרקע בבעלות הקהילה.
שני הבנים חילקו בינהם את הדירה ועברו להתגורר בה, הקהילה פנתה אל האחים ואחד מהם אכן פינה את הדירה אלא שאחיו שנותר בדירה איחד את חלקי הדירה ו'התתנחל' בה.
במשך שנים בצורה עקבית פעל האח ה'מתנחל' עם משפחתו ו'כבשו' מטר אחרי מטר בחצר האחורית שלא היתה גם ברשות הדייר המקורי - אבי המשפחה.
אולם בזאת לא תמה הסאגה, ברבות הימים לפני כ25 שנים נפטר דייר אחר מארבעת הדיירים המקוריים והשכן המתנחל שכבר הספיק לכבוש את החצר האחורית כולה, כנס לדירה שנותרה שוממה ועשה בה כשלו. או אז פנתה משלחת מבני הקהילה אל בני המשפחה ודרשה הם לפנות לכל הפחות את הדירה שנכבשה זה עתה. בתגובה בחר אחד מבני המשפחה לחבל באורח תדיר בגנרטור השבת [ לבקשת החזו"א מהגרי"ש אונגר, קיבלה על עצמה הקהילה שלא להשתמש בשבת בחשמל וכך גם עד היום ], בלש שנשכר ע,י אחד מבני הקהילה תיעד את פעילות החבלה המכוונת אולם הגרי"ש אונגר סירב להתיר פניה למשטרה בעניין. גם לא בעת שנעצרו קבוצת בחורים מהישיבה בשל תלונת שווא שהוגשה בכוונה תחילה בסמיכות לכניסת השבת.
כשדירה נוספת התפנתה מיושביה, דאגה הקהילה להרוס את הדירה ולהכשיר את השטח לשמש כסוכה לבית הכנסת. גם על כך הגיבה המשפחה הפולשת בשורה ש מעשי אלימות ואז פנתה הקהילה לביה"ד 'בני ברק' בראשות הגר"נ קרליץ בתביעה מהפולש לפנות את הדירה שלא היתה שייכת בשום קשר לאיי מי מבני המשפחה. תבעו וזכו, ביה"ד פסק והורה לבני המשפחה לפנות את הדירה הכבושה, עלאף שהמשפחה טענהכי הקימה בדירה בית כנסת שמניין מתקיים בו בכל שבת.
במשפחה הפולשת היה מי שקיבל החלטה אסטרטגית להרוויח זמן ופנה לבית המשפט לערער על החלטת בית הדין. לאחר שבית המשפט סמך את ידיו על החלטת בית הדין בטענה שלמשפחה מעולם לא היתה כל חזקה בדירה המדוברת מעבר לפלישה זדונית. אז פנתה המשפחה ערער בפני בית המשפט העליון וגם שם קבע בית המשפט כי אין לפולשים כל זיקה לדירה וכי עליהם לפנותה באופן מיידי.
גם לאחר כל האמור לעיל, סירבה המשפחה לפנות את הדירה המדוברת ואל הנהלת הקהילה הועברו מסרים ברורים: מי שיפעל לביצוע פסק הדין - יישא בתוצאות.
השבוע הגיע חלק זה של הסאגה אל סיומו, בחסות פקחים פינו בני הקהילה את הדירה והשטח הושב לבעליו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות