S&P העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לחיובי

החברה ציינה שאשרור הדירוג מגיע על רקע ציפיית האנליסטים לכך שכלכלת ישראל ומאזן התשלומים יוסיפו להראות ביצועים חזקים, בעוד הנהגת המדינה תשכיל להכיל את הסיכונים הביטחוניים מבלי להיכנס להסלמה, וכי קיים פוטנציאל לביצועים פיסקליים חזקים מהצפוי בשנתיים הקרובות.

נציגי חברת הדירוג מדגישים בהודעתם את חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, בהן: כלכלה מגוונת, מודרנית ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים, משמעת פיסקלית ומסגרת מוניטרית גמישה. לטענת האנליסטים, שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל החוב הגבוה - הנתון אמנם במגמת צמצום - וכן סיכונים גיאו-פוליטיים.

בהודעת החברה צוין גם כי התקדמות נוספת בהפחתת נטל החוב הציבורי כיחס מהתוצר עשויה להביא להעלאת דירוג. לחלופין, היחלשות של הביצועים התקציביים, של צמיחת הכלכלה או של ביצועי מאזן התשלומים, כמו גם עלייה משמעותית בסיכונים הביטחוניים, עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

בחברה מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של כ-3.2% בשנים 2020-2017, שיעור גבוה יחסית למדינות ייחוס בעלות רמת עושר דומה. הם צופים כי הצמיחה תנבע מצריכה פרטית, המשך פעילות השקעות של תאגידים וכן יצוא שירותים חזק הנתמך על ידי גמישות מוניטרית. בדו"ח מצוין כי הביצועים הכלכליים של ישראל מאז המשבר הפיננסי העולמי הינם ראויים לציון, עם תוצר הגבוה בכ-100 מיליארד דולר מאשר ב-2010. יתר על כן, החשבון השוטף נמצא בעודף ושיעור האבטלה הינו הנמוך משהיה בשנים האחרונות.

נציגי החברה מציינים כי מבנה הקואליציה נותר הטרוגני, מה שעשוי, לדעתם, להגביל את יכולתה של הממשלה לטפל בסוגיות מבניות ארוכות טווח של המשק והחברה, כגון פערי תשתיות, כישורים ירודים של קבוצות מסוימות בחברה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות), מחירי נדל"ן גבוהים וזמינות נמוכה של דיור.

בדו"ח מצוין עוד כי הכנסות גבוהות ממסים וירידה בהוצאות הריבית תמכו בביצועים הפיסקליים של הממשלה והביאו לירידה בגירעון. כמו כן, שיעור גבוה של צמיחת התוצר ואינפלציה נמוכה הקטינו את החוב הממשלתי נטו. נציגי החברה טוענים כי במידה שיתרחש גידול בהוצאות הממשלה על בריאות, חינוך ותשתיות, הגירעון הממשלתי צפוי להגיע ל-3% מהתוצר בשנים 2020-2017, והחוב הממשלתי נטו ייוותר קרוב לרמתו הנוכחית של כ-60% מהתוצר עד סוף 2020.

האנליסטים מציינים כי בנק ישראל מתערב יותר בשוק המט"ח, מעל ומעבר להתחייבותו לרכוש מט"ח בכדי לאזן את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי המקומי על מאזן התשלומים. למרות רמת שפל היסטורית של הריבית - 0.1%, השקל המשיך להתחזק מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל על רקע יסודות מבניים חזקים. התחזקות השקל מצוינת כאחד הגורמים למדד המחירים השלילי ב-2016 - זו השנה השנייה ברציפות - וקיימת ציפייה כי הייסוף המתון יימשך בשנים הקרובות, דבר המעצים את הצורך בהמשך חדשנות ובהורדת הלחצים הרגולטוריים לעסקים מקומיים - במטרה להבטיח שיישארו תחרותיים מול השווקים החיצוניים.

עוד מצוין בדו"ח כי ביצועי יצוא חזקים ופיתוח מתמשך של מאגרי הגז הטבעי בחופי ישראל תורמים למעמדה החיצוני של מדינת ישראל. קרוב ל-15 שנים של עודף בחשבון השוטף חיזקו את המאזן החיצוני של ישראל והביאו את המדינה לעמדה של מלווה נטו מול העולם.

לעומת זאת, מחירי הדיור מצוינים בדו"ח כאחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי. האנליסטים סבורים אומנם כי הממשלה יישמה עד כה מגוון של צעדים מקיפים בכדי להגדיל את היצע הדירות. עם זאת, בהתחשב במגבלות הקיבולת בענף הבנייה, בפריון הנמוך יחסית בענף ובהמשך הגידול בביקוש, הטיפול במחסור בהיצע עלול להימשך זמן מה.

שר האוצר, משה כחלון אמר בתגובה לפרסום הדו"ח כי "העלאת תחזית הדירוג האשראי של מדינת ישראל היא עדות נוספת לחוסנה של הכלכלה שלנו. האמון שמביעים הגופים הכלכליים החשובים בעולם בכלכלת ישראל פעם אחר פעם הוא הוכחה לכך שמדיניות של השקעה בזוגות הצעירים, צמצום הפערים החברתיים, חמלה כלפי החלש ורגישות חברתית הם הדרך הנכונה להצמיח את המשק והכלכלה. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות."

החשב הכללי, רוני חזקיהו, הדגיש כי "העלאת תחזית הדירוג משקפת את הביצועים הפיסקליים החזקים ומדגישה את החשיבות בהמשך מדיניות המעודדת צמיחה תוך הורדת יחס חוב תוצר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!