מודל מינוי עורך אשכנזי לעיתון ספרדי - מיחזור

ארוכה הדרך

המשפט שהיה חביב על ראש הממשלה המנוח שרון "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" – משקף היטב את אירועי האקטואליה בשבועות האחרונים. ההבדל בין המלל של שופטי בית המשפט הצבאי בקריה לקריאות המפגינים ברחובות הסמוכים, מבטא היטב את הקרע בין הממסד להמונים. הלהט בכינוס הקמת העיתון הספרדי החדש לעומת הקרירות הציבורית שבאה לידי ביטוי בסקרים, מעיד יותר מאלף מאמרים על האדישות הציבורית. במודל מינוי עורך אשכנזי לעיתון הבית הספרדי – מוחזרת (ואולי ממוחזרת) עטרת שנות השמונים והתשעים ליושנה. בשביל היהדות החרדית הספרדית שזקפה השבוע קומה נותר רק לקוות שבסוף הדרך התוצאות תהיינה דומות, בבחירות ולא בחקירות.

אותן זוויות ראייה שונות בין מבט מבפנים לבין הנראות החיצונית, רלוונטיות גם לבית המחוקקים של שלהי הקיץ הנוכחי. הפער בין הכותרות המרוחות על חקירות נתניהו למול השקט הקואליציוני – משקף היטב את ההבדל בין עובדות למאוויים. את מושב הקיץ שהסתיים בשבוע האחרון, יכולים לסכם חברי הכנסת החרדים כמעט במינימום תלונות. אפילו המשבר שהתחולל בגין הסכמתם הראשונית למתווה הכותל, נפתר לבסוף בקול דממה דקה של ליברמן וכחלון.

מה שרלוונטי לסוגיות ההצהרתיות, בגינן פרצו בעבר מלחמות פוליטיות ומן הסתם גם תפרוצנה בעתיד ככל שיתקרב מועד הבחירות, נכון שבעתיים בנושאים המהותיים. התקציבים זורמים, ההטבות עוברות. שר האוצר שהתקוטט בראשית הקדנציה עם יו"ר ועדת הכספים – למד לעשות כבוד לחברים החרדים. גם ליברמן שזרק חזיזים, מאפשר ללקט בשקט את המוקשים שהותיר בוגי יעלון ברחבת משרד הביטחון. בניגוד לכל הכותרות וההפחדות, התחושה של השותפים הקואליציוניים היא, שככל שזה תלוי בהם – הממשלה הזאת תלך לעולמה בשיבה טובה, של שלוש שנים יציבות, לפחות.

מצטיינים בלי תואר

את הפגרה הקרובה, ינצלו הפוליטיקאים האשכנזים כדי להטעין מצברים, בעוד חבריהם הספרדים ינסו לקושש מנויים. "גם ככה את כל חופשות החגים הפכו אצלנו לימי עבודה עם מעמדי הקבלת פני רבו בחול המועד", התלונן השבוע בהומור שחור עסקן ספרדי, "והנה גם את הבין הזמנים היחיד בשנה שבו איננו צריכים לתזז בין חברות האוטובוסים, הפכו לנו למסלול אתגרים של החתמת מנויים".

עד שעיתון הבית היחיד של ש"ס (מול שלושה של יהדות התורה) יתפוס את מקומו הראוי בשוק התקשורת המפלגתית, ייאלצו הש"סניקים לקרוא על מעללי הח"כים מטעמם בשלושת ביטאוני האחות הקטנה האשכנזית (לא כל כך קטנה, אם להתחשב בסקרי דעת הקהל לאחרונה), שם הם מוזכרים באותיות הקטנות, או בעיתונות הבלתי תלויה, שם מוצגים מעללי כולם, עם הערת אזהרה.

כאשר באים להכתיר את הח"כ המצטיין של המושב, בלי מקדם מכירות ביטאוני, אי אפשר להעניק את התואר, כמובן מאליו, לראשי הסיעות הנוכחיים. דרעי אומנם עשה לא מעט בתחום התחבורה, ההנחות בחשמל, המענקים לרשויות החרדיות ולאחרונה נרשמת תזוזה, בינתיים, על הנייר (ולצערו של דרעי, לא על נייר העיתון), בתחום הבינוי, אבל כל זה לא בא לידי ביטוי בסקרים. המונח אולי לא מדויק הואיל וביטוי דווקא יש, אך לא במובן החיובי. המושב הקרוב יהווה עבורו הזדמנות אולי אחרונה, להפוך את הלך הרוח הציבורי לקראת הבחירות הקרובות, ודומה שלא יהיה די אם שינוי המגמה ייראה רק מעל דפי ביטאון הבית המתחדש.

יו"ר ועדת הכספים מוישה גפני ושר הבריאות יעקב ליצמן, לא יכולים להתלונן על אירועי העונה שעברה, אך בשני התחומים עליהם הופקדו – דומה שהשיא מאחוריהם, והוא נרשם בעונת החורף שעברה. ליצמן, המצולק מפרשת בית החולים הדסה, צריך להודות בכל יום ליו"ר העבודה הנבחר אבי גבאי, שהסיט את זרם תקציב הסקרים לכיוון מפלגת העבודה. גפני אומנם עמד על המשמר, אך 'הפיק' הגדול של הקדנציה הנוכחית מבחינתו, היה בתקופת החורף שבמהלכה החזיר את עטרת תקציבי הישיבות ליושנה.

בהיעדר בולטות אישית של אחד מהנציגים, שווה להפנות את הזרקור לבולטות של אחד מהאירועים, וכאן, ללא ספק, מדובר בתהליך שהסתיים בשבוע האחרון של המושב, עם אישור תקנות חוק הגיוס. המהלך הזה, שסוקר כאן בהרחבה מראשית הדרך, עוד מתקופת שר הביטחון לשעבר יעלון - שבמבחן החרדי קיבל מאה בדיבורים ואפס במעשים - תם ונשלם בהצלחה, אלא אם כן שופטי הבג"ץ יאמרו בקרוב את דברם.

בעניין הזה, צריך לומר מילה טובה דווקא לשניים שאינם מכהנים כחברי כנסת פעילים. האחד, סגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה, שפינה את מקומו לטובתו של ח"כ יעקב אשר. השני, אריאל אטיאס, שתלה את הנעליים ברחוב הקבלן – אך נאות לנעול מגפיים צבאיות ולבוסס בבוץ הטובעני של חוק הגיוס.

אם יש מודל פוליטי של עסקנות ציבורית לשם שמים – בציבוריות החרדית של ימינו, זהו חוק הגיוס, ממנו איש לא יכול לצאת עם פרחים לשבת בקנה. פרוש כבר חטף כשהשטריימל שלו הועף ברחובות הבירה. לאטיאס שבורח מראיונות תקשורתיים, כמו דרעי מ'יום ליום', הוויכוח הטרחני והמייגע סביב כל סעיף, ממש לא היה חסר. בראיון שערכתי עמו ביחד עם ידידי יעקב ריבלין (בתכניתנו 'פילפוליטיקה' ברדיו 'קול חי'), הוא הבהיר כי המעורבות שגילה בקיץ, אינה קדימון לחזרתו לקראת הסתיו הקרב ובא. את המלאכה הזו, הוא רואה כהשלמת משימה שהוטלה עליו אישית על ידי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובזה תם ונשלם. הוא אולי יעשה מנוי לעיתון החדש, אך ככל שזה תלוי בו, שמו לא ייכתב ופועלו לא יסוקר.

וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרם.

רב של שבת

בעיצומה של ההתמודדות על משרת רב העיר בית שמש, שעברה בשבוע האחרון עוד משוכה עם תום המועד להגשת מועמדות, נכתב כאן על הצורך, הכלל-ישראלי והמקומי, בבחירת רב שאינו שש אלי מחלוקות הקורעות את העם. רב תלמיד חכם, שיצליח לחבר בין העיר הישנה לחדשה, שיידע להלך בין הבריות, להנעים את דבר היהדות, להאהיב ולא להשניא. לתת פייט אמיתי לרבני 'צהר' ולהוכיח שאפשר לקרב בלי להיות דתי לייט, ליצור דו שיח בלי להתפשר על עיקרי הדת. לא רב מטעם, אלא רב עם טעם.

כדוגמה לרבני ערים מקרבים ולא מרחיקים, החסרים לכולנו בנוף המועמדים לכהונת רבני ערים, סופר כאן על הגר"ש הכהן קוק שהגיע להיכל הישיבה בה למדתי ברחובות וכינס את התלמידים לקבלת שבת מאולתרת מול בתי העינוגים שנפתחו בשבת. למעגל שירת 'עם מקדשי שביעי' הצטרף גם נוער חילוני, שראה את הרב החרדי, בעיניים דומעות, מסביר בעברית ישראלית מהי קדושת השבת. אהבת ישראל אי אפשר לזייף, וכשהזיק נדלק בעיניים והקול חדר ללבבות, הצטרפו לרוקדים, גם אלה שעשו את דרכם למקום כדי לחלל את השבת.

בשבוע שעבר, השלים לי אחד מבני המשפחה את חלקו השני של הסיפור, אותו שמע לאחרונה, במסגרת 'שיחת ועד מוסרית' מיוחדת במינה שעורך רבה של רחובות לבני המשפחה, אחת לתקופה. באווירה של שבת אחים, בנים, נכדים ונינים, נחשפים בני השבט הרבני של משפחת קוק, לא רק לפן ההלכתי של כהונה רבת שנים על כס הרבנות, אלא גם לזווית היהודית.

מסתבר שלאותו ריקוד מיוחד במינו של שירת 'עם מקדשי שביעי', אליו הצטרפו, יד ביד עם בני הישיבות, בני נוער חילוניים - היה המשך לא פחות מעניין. כמה מהרוקדים, שהגיעו למתחם הבילויים ונמנו על חניכי תנועת השומר הצעיר, נפעמו מהאהבה שהורעפה עליהם, ללא גבולות ודרישות נלוות, ופנו בשבוע שאחרי אל הרב הראשי של העיר, בבקשה שירצה בפני החניכים בנושאי יהדות. מני אז, במשך שנים, הפך רבה החרדי של רחובות, נשוא הפנים, למרצה קבוע לנוער בכנסי השומר הצעיר.

ללמדך, כי כשפועלים נכון ומשדרים אהבה במקום שנאה, אפשר ליצור חיבורים בין הקצוות הכי רחוקים, ולא רק בימים קשים. אין תובנה יפה מזו, בתום ימי האבל על הבית שחרב בגלל שנאת חינם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!