האם יש ערך בהדלקת נרות שבת של חילונים? • טקבקו

היום בכ"ד בניסן, שנת ב' תמ"ח, הגיעו בני ישראל למרה שם נצטוו מספר מצוות, ביניהן גם שמירת השבת.

זו הייתה השבת הראשונה עליה שמרו.

בשבת השנייה, כבר חלה נסיגה בשמירה. מקושש העצים שנלכד במלאכתו, היה זה שפרץ את חומת השבת, ומכאן ועד ימינו עדיין לא זכינו לשמירת שבת אבסולוטית אצל כל רובדי העם וכבר אמרו חז"ל, אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלין. בשבת הקרובה, גם נקרא בפרשה, 'ואת שבתותי תשמרו'.

בציבור הכללי, ישנם רבים שאומנם רחוקים מאוריינטציה דתית, אך מגדירים עצמם קרובים למסורת, ומשמרים אי אלו מוטיבים מן השבת, כמו הדלקת נרות בכניסתה, תפילות בבית כנסת ואף קידוש וכיוצא בזה.

לעומת זאת, אינם נמנעים מעשיית מלאכות אחרות, וישנם הנצפים אף כשהם מגיעים לבית הכנסת בשבת במכוניתם.

הנושא מעורר תהיה. האם ישנו ערך כלשהו בשמירת שבת חלקית, כאשר האדם במודע שומר על אי אלו סממנים ומוותר על אחרים ואולי אף רומס אותן בפרהסיה?

איש אינו חולק על העובדה כי יש שכר לכל פעולה ומצווה, ולמרות זאת, האם נושא שמירת השבת חשובה רק כשהיא ננצרת כמקשה אחת?

בעד • הרה"ג רבי יצחק בצרי, מראשי ישיבת השלום

הרה"ג רבי יצחק בצרי מראשי ישיבת השלום, תומך נלהב בשמירת השבת כמות שהיא, גם אם יש בה כחל ושרק.

"מספרים שהחזון איש זצ"ל אמר, שיהודי שמגיע רק פעם בשנה לבית הכנסת ביום הכיפורים יש לכבד אותו על כך. ואם על כך הוא ראוי לכבוד, אזי בוודאי שאדם ששומר מקצת מהשבת, למרות שהוא מוקף בניסיונות ובקשיים שנערמים בדרכו, הרי הוא ניצול מחבלי משיח ומייסורים כמאמר חז"ל.

"אין ספק שעל כל מה שהוא שומר, יקבל האדם שכר. שכן כפי שמקבל האדם שכר על שמירת חלק מהמצוות, יקבל על שמירת חלק מהשבת. לנו לא נותר לקוות, אלא שהמצווה תגרור מצוה ושמירת שבת חלקית תביא שמירה מעולה ומלאה.

"יתירה מזו: שמירת שבת היא המצווה היחידה שמורכבת מל"ט מלאכות שנאסרו. ולמה פיצלו את המלאכות? כדי לומר לנו שכל אב מלאכה, בפני עצמה, ושמירת כל אחת בנפרד, יש לה מעלה ויתרון רב, גם אם לא שמר האדם את כולן.

"רבים מגדולי ישראל, היו תמיד מחזקים את הנוטרים החלקיים הללו, גם אם למשל, לא מדובר יותר מאשר הדלקת נרות גרידא, ומעודדים אותם על החלק שהם משמרים ומקפידים, מתוך תקוה, כי המאור שבשבת יחזירם למוטב כולל ומושלם".

"ישנם אנשים שאינם מניחים תפילין, שכן הם אומרים לעצמם, כיצד יכול גוף שמסורבל בעברות, לשאת על ראשו תפילין קדושות?

"ולא היא. עליו להניח תפילין ויקבל על כך שכר, ללא קשר ליתר מעשיו ופעליו. כך גם, אף אם במודע, האדם מוותר על חלק משמירת השבת, ראוי להעלותו על נס, על החלקים החיוביים אותם מנציח בקפידה".

נגד • הרה"ג רבי נחום אייזנשטיין, רב שכונת מעלות דפנה

הרה"ג רבי נחום אייזנשטיין רבה של שכונת מעלות דפנה בירושלים, סבור כי היחס לאחד כזה הוא כלכל מחלל שבת מן השורה.

"אין ספק שיש ערך מסוים בשמירת שבת גם אם היא נעשית באורח חלקי, ועל זה נאמר כי זה יותר טוב מכלום. אולם המבט כלפיו היא בפרספקטיבה של מחלל שבת לכל דבר.

"אם הוא עושה מלאכות בפומבי, כמו נסיעה במכונית, לא יועילו לו תפילות בבית כנסת או קידוש בבית, והוא נחשב כנכרי לגבי נגיעתו ביין, שכידוע הופך זאת ליין נסך, וכך גם בנושא של עירובי חצרות, שאינו יכול להיחשב כאחד מבני העיר הנחשבת לחצר, מחמת זאת.

"לעומת זאת, אם הוא נמנע מלעשות את המלאכות בפרהסיה, אזי גם אם בביתו אינו נשמר כהלכה מפני חילולה, לפחות מצבו טוב יותר כדי שלא להימנות עם אלו שנדמו לנכרים.

"גם בנושא צירופו למנין, הדבר אינו כה פשוט, שכן למרות שעל פי דברי המשנה ברורה זה אולי מותר, יש בעניין פולמוס גדול.

"לפיכך על אותו חילוני המגדיר עצמו כמסורתי לדעת, שאין שבת למחצה: אם קשה לו לקבל עליו שמירת שבת כהלכתה בכל פרטיה ודקדוקיה, יעשה זאת בהדרגה, אולם שומה עליו להפנים, שעד שלא ינהג כדת וכדין, הריהו מחלל שבת. במילים אחרות, בזה שהוא 'מקדש בשביעי', עדיין לא יחשב בתור עם 'מקדשי שביעי'"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!