מי מחנך כשאתם נופשים בחו"ל / משה ויסברג

גם מבלי להיכנס לעומקו של הדיון האם ראוי לצאת לחוץ לארץ לצורך טיול או נופש, את הדבר הזה על כל אחד להציע בפני רבו המובהק. בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהתופעה שפורחת ומשגשגת לה בשנים האחרונות – נופשי הקיץ בחוץ לארץ.

מאז ומעולם הכרנו את תופעת הטיסות לחג הפסח סביב הגלובוס, תופעה שהתרחבה בשנים האחרונות ומהווה לכאורה פתרון למשפחות שראשיהן עובדים ממש עד ערב החג והיציאה אכן מקלה עליהם מלערוך את החג בבית. לא כך באותם שנופשים בחוץ לארץ בקיץ שלאחרונה התרבו כפטריות אחר הגשם. ראוי לשים לב לכך שיש בזה טעם לפגם בכל מה שקשור לחינוך הילדים.

מודעות הפרסום נמרחות מזה חודשיים במדורי הקיט והנופש בעיתונות החרדית היומית ואף גם בזו השבועית ואתר האינטרנט שאותו אתם קוראים כרגע. המדורים מלאים ועמוסים בחוויות עוצרות נשימה מקרואטיה ועד סלובניה והדובדבן שבקצפת: ההרים שבשוויץ. אז נכון, המחירים אטרקטיביים וקורצים אבל בואו נודה על האמת: בתוך כל המתוק הזה יש גם טעם מר. שלא לדבר על חינוך ילדים שמתרגלים כבר מקטנות לטוס ולפעמים גם מתגאים בעיני חבריהם על כך, ומאן דכר שמיה אלו שיוצאים בתשעת ימי האבל, ובשעה שעם ישראל מתאבל על חורבן בית מקדשנו מתענגים הללו באכילת דגים מעשי ידי שף המלון.

אנחנו, בני הדור המתבגר ידענו כל השנים שמגיע הקיץ כולם נוסעים לדאצ'ה בארץ. הצימרים בצפון פרחו ויהודים טובים התפרנסו אלו מאלו. ובכל אותם השנים הנופשים בחוץ לארץ על כל מגרעותיהם נשארו מחוץ לגדר. התופעה שבה בני תורה מרשים לעצמם לנפוש בחוץ לארץ ולשכות משרדי הפנים והעסקנים הופכים בימות הקיץ לנקודות הנפקת דרכונים עבור בני המגזר – היא תמוהה.

גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א התריעו ומתריעים תדיר בפני בחורי הישיבות לבל יעזו להסתובב במקומות מפוקפקים בצפון הארץ במקומות שאינם בפיקוח, ראשי ישיבות הנהיגו את הקעמפים הישיבתיים בכדי שהבחורים יהיו לכל הפחות מספר ימים במסגרת מפוקחת. אך בה בעת, צריך לתת את הדעת על מקומות הנופש בחו"ל.

השבוע השתתפתי ב"שיעור היומי" ובסיומו עלה דיון לגבי נסיעות אדמו"רים ומשמשיהם בחודשי הקיץ לפוש כמנהג אבותיהם בעיירות אירופה הקסומות.

אנוכי הקטן לא הבנתי כלל כיצד נכנסתי לדיון מן הסוג הזה שכן האדמו"רים המרשים לעצמם פעם בשנה לצאת הוא בלתי ניתן לתיאור - החלפת האווירה של האדמו"רים היושבים מידי יום ביומו במשך כל ימות השנה לקריאת קווויטלא'ך קשים ביותר, קשובים לצרות עם ישראל, וגם כשהם כבר נוסעים להחליף אווירה הרי שהם ועוזריהם ממשיכים להעניק אוזן קשבת לכל חסיד וחסיד.

בחצרות החסידים יפיצו מספרי טלפון של הגבאים העונים עשרים וארבע שעות ביממה לכל חסיד. גם כשצריך ברכה כשהאישה בחדר לידה במזל טוב הרבי יענה ויעניק את ברכתו ואף יורה כיצד לקרוא לרך הנולד. וכי לזה נקרא חופשה?...

כך או כך אינני בא לתת מוסר לאחרים, גם לעצמי אנוכי כותב זאת: מוטב שלא להשוות בין הנופשים של האדמו"רים לאותם נופשי הראווה בחוץ לארץ.

אין כוונת הדברים להטות את הקוראים לבחינת אשרי יושבי ביתך שכן שלושת השבועות בהם יוצאים לבין הזמנים הם הזמן הטוב ביותר להחליף אווירה. וגם אם קשה להחליף דירות בין ירוחם לקרית ספר – בשביל הילדים, בשביל החינוך, תישארו בארץ.

נופש בריא לכולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!