חשד לשחיתות נוספת במעצ: עשרות מיליוני שקלים שולמו לקבלן על עבודות שלא ביצע

שנה לאחר שהוגשו המלצות המשטרה בפרשת השוחד בחברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) — מתאמת החשש כי ביעור השחיתות בחברה עדיין לא מוצה והסתעפויות החקירה מוסיפות להתברר.

ל–TheMarker נודע כי בבדיקה פנימית שנערכה בחודשים האחרונים בחברה הממשלתית עלה חשד למקרה שחיתות נוסף, שבו מעורבים גורמים שלא נחקרו עד כה במשטרה. מדובר בפרויקט שבסופו שילמה נתיבי ישראל לקבלן עבודות מאות מיליוני שקלים, לרבות סכומי עתק שחרגו מהתקציב המאושר לה.

הקבלן לא הסתפק בכך, וכמו קבלנים נוספים שעבדו מול נתיבי ישראל, דרש מהחברה עשרות מיליוני שקלים נוספים עבור עבודות אחרות שנדרש לבצע מעבר להזמנת העבודה המקורית.

ביקורת פנימית שהזמינה ההנהלה הנוכחית של נתיבי ישראל העלתה חשד כי מנהלי הפרויקט ששכרה החברה הממשלתית לליווי עבודות הקבלן — אישרו לו תשלומים עבור עבודות שדווחו כמבוצעות, אף שאלה לא בוצעו בפועל. כך, לפי החשד, זכה הקבלן לתשלומים עודפים בסך עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור, אף שלא ביצע את המוטל עליו. זאת באופן שעשוי היה לסכן חיי אדם, היות שהסלילה בפרויקט בוצעה לכאורה באופן לקוי.

בביקורת עלה חשד נוסף שלפיו העבירה התאפשרה הודות לשיתוף פעולה שנרקם בין הקבלן לבין מנהל פרויקט חיצוני שהופקד על הפיקוח מטעם נתיבי ישראל, אך בחר "לעצום עין" — ואישר בחתימתו כי העבודות בוצעו כנדרש. גורמים מקצועיים שהעירו על התנהלות הקבלן הורחקו מהפרויקט בהוראת הנהלת החברה הממשלתית, והוחלפו באחרים.

בעקבות הממצאים הגישה הנהלת נתיבי ישראל תלונה בלהב 433 כבר לפני כמה חודשים. ככל הידוע, חקירת המשטרה בנושא, אם בכלל נפתחה, עדיין לא נהפכה גלויה, ומשכך נזהרים גורמים מעורבים להתבטא בנושא.

עם זאת, סימני השאלה שריחפו מעל הפרויקט, כמו גם התמיהות שעלו באשר להתנהלות אנשי נתיבי ישראל מול קבלן העבודות, נחשפו כבר בתחקיר שפירסם TheMarker לפני כשנתיים.

דפוס פעולה שכיח

במסגרת פרשת השוחד בנתיבי ישראל (פרשה 618), שהתפוצצה לפני כמעט שנתיים, נחקרו כמה מקרים בעלי דפוס פעולה דומה. במקרים אלה העניקו קבלנים טובות הנאה למפקחי עבודות חיצוניים שהעסיקה החברה הממשלתית במיקור חוץ, בתמורה לאישור תשלומים כנגד עבודה שלא בוצעה כנדרש.


לעתים כללה פעילות השוחד גם בכירים במעצ עצמה, שדאגו מראש לשיבוץ מנהלי פרויקטים "קואופרטיביים", או כאלה ששילמו לבכירים שוחד במטרה לזכות בעבודות.

מנגנון פרוץ זה של התקשרויות התאפשר בזכות בניית מאגר סגור של מנהלי פרויקטים המקורבים לצמרת החברה הממשלתית. זאת, תוך הפרטה מוחלטת של הליכי הבקרה על העבודות בשטח — במקביל לריסוק מכוון של אגף הבטחת האיכות, שאמור היה לוודא כי הפרצה הארגונית לא תיהפך להפקרות.

פרצות אלה נסתמו באופן חלקי בשנה האחרונה, בין היתר לאחר כינון מאגר פתוח של קבלני משנה על בסיס קריטריונים אובייקטיביים גלויים, ולאחר חיזוק הבקרה על העבודות בשטח וחיוב רוטציה בין מנהלי פרויקטים.

נחשד בשוחד - וחזר לעבוד מול החברה

בתוך כך נודע כי אחד ממנהלי הפרויקטים החיצוניים שנעצר לפני שנתיים בפרשת נתיבי ישראל בחשד לקבלת שוחד ולמרמה — שב באחרונה לעבוד עבור החברה הממשלתית. מדובר במהנדס נתן פרוידנברגר, שמונה אז ללא מכרז על ידי ממלא מקום מנכ"ל החברה, מיכה קופילובסקי, כדי שינהל את הפרויקט התקוע לטיפול במוקדי סיכון בכבישים. הפרויקט החשוב הופקד תחילה בידי חברת ניהול שהסתירה ניגוד עניינים חמור, ולקחה לקופתה כ–14 מיליון שקל — בלי שקידמה את שדרוג הכבישים המסוכנים בקצב הנדרש.

בחקירתו טען קופילובסקי כי גייס את פרוידנברגר בדחיפות כדי לחלץ את הטיפול הכושל בכבישים המסוכנים, בהתאם להוראות אגף התנועה במשטרה — וזאת לאחר שהדיח מניהולו את החשודים האחרים בפרשה, שלא ביצעו את תפקידם. ואולם חוקרי להב 433 חשדו בשעתו כי קופילובסקי התנה את העסקת פרוידנברגר בכך שזה ישכור בפרויקטים שלו את שירותי חברת הייעוץ של חבר הכנסת דאז מטעם הליכוד מיכאל גורלובסקי, שנעצר במסגרת הפרשה בחשד למתן שוחד ולסחיטה באיומים, לאחר שגרף דרך מעצ 33.3 מיליון שקל.

כך או אחרת, כעת מתברר כי פרוידנברגר מועסק בימים אלה בתור קבלן משנה, תחת מנהל פרויקט אחר, בפרויקט של נתיבי ישראל בצומת סגולה. בחברה הממשלתית טענו בסוף השבוע כי משטרת ישראל הורתה באחרונה לחברה להפשיר את "חשבונו" של פרוידנברגר ולשחרר כספים שמגיעים לו. משכך, נטען, אין לכאורה מניעה להעסיקו, אך הוסיפו כי "הנושא ייבחן".

חוקרי להב 433 העבירו לפרקליטות את ממצאי החקירה כבר בסוף אוגוסט שעבר, לצד המלצה להאשים בעבירות על טוהר המידות יותר מ–40 חשודים ו–11 חברות. למרות הזמן הרב יחסית שחלף מאז, פרקליטות המדינה עדיין לא הודיעה נגד מי בכוונתה להגיש כתבי אישום, כשבחלק מהמקרים יידרש עוד הליך שימוע.

מציאות זאת יצרה מצב אבסורדי שבמסגרתו חשודים בפלילים מכהנים עדיין בשירות הציבורי — מבלי שזהותם פורסמה ומבלי שפעילותם הוגבלה. מצד שני, הסחבת מקשה על החשודים הרבים בפרשה לחזור לשגרת עבודה, אף שייתכן כי חלקם לא יועמד לבסוף לדין.

בפרקליטות נמנעו מלהגיב. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של פרוידנברגר לדברים.