פינת פאר: "רציתי להתחיל לחיות - כמעט הרסתי את המשפחה"

דני ודינה זוג מקסים בשנות השלושים. העצב וחוסר הרצון לעמוד זה לצד זו נראה עד למרחוק. הכל שם קפוא, ואפילו כמעט מת.

הוא מתחיל לספר על החיים היפים שהיו פעם, ועל חמישה ילדים שהמילה חמודים קטנה עליהם. ואז הסכר נפרץ: "זו אשתי דינה. אמא למופת ואישה מדהימה. החיים השתנו בשנה אחרונה", וכאן הוא ממש בוכה. "היא עשתה את הניתוח ההוא ופתאום היא מישהי אחרת - איני מכיר אותה.

מיום ליום אני מרגיש שהיא הולכת ונעלמת (תרתי משמע). אני כבר לא מכיר את האישה שגרה איתי - אנחנו כמו שותפים לדירה. איני מסוגל, איני יודע מה לעשות. זהו, קשה לי, אני גמור מהחיים". (המילים החריפות במקור).

ואז תורה לספר. "אנחנו נשואים עשר שנים. חמישה ילדים רצופים, החיים עמוסים, איבדנו זה את זו בדרך".

היא נושמת רגע נשימה עמוקה וממשיכה.

"בלידה האחרונה אמרה לי הרופאה: 'זהו, תתחילי לחיות'! מילה שזעזעה וטלטלה אותי. התחלתי לבכות כשהתינוקת אצלי ביד. חמש דקות אחרי הלידה ביקשתי לא לראות את התינוקת יותר. לא הייתי מעוניינת להניק, אפילו לא לנסות. הייתי בטרוף מהשנייה הראשונה. המילה 'תתחילי לחיות' - היתה היעד הבא והראשון אצלי לפני הכל. ביום השלישי ללידה קיבלתי את התינוקת, ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי שתינוק זה עוד "מטלה" שצריך לעבור עם עומס החיים.

הרגשתי שהמילה הזאת שלה הגיעה בדיוק בזמן (הרופאה הזאת גאון) אני חייבת לחיות.
וכאן, איכשהו, ממקום מאוד לא רציונאלי, איבדתי את החשק בלטפל ולתת מעצמי לבעלי ולילדים.

התחלתי דיאטה רצינית. פחות בעל - יותר חברות. ניסיתי "לחיות" את החיים... הניתוח היה התחנה הראשונה לשינוי הדרסטי בחיי. העצב בבית היה באוויר. הילדים לא הבינו איפה ה"צחוקים", הכיף שהיה בבית - הכל נעלם.

הקניות הפכו לחבריי הטובים וכרטיס האשראי לבן זוגי החדש... באחד מסופי השבוע, לפני כחודש ימים, שוב ראיתי את בעלי והילדים מנהלים את כל ההכנות לשבת בעצמם, וכן לוקחים את תפקוד הבית באופן יוצא מן הכלל – כולל בשבת. התעוררתי לי מעוד מעט פעילות ושמעתי את בעלי מסביר לבכורה שאמא תחזור לעצמה. הוא בטוח שהכל זמני ואמא שלנו הכי טובה בעולם גם כשהיא לא "איתנו". הבת שלי בכתה וסיפרה לבעלי שהיא מעדיפה להיות הבת של (פה נקבה בשם) או של...

הרגשתי שהם בוכים ביחד איתי, וכאן נשברתי. רציתי ללכת (לרוץ) לרופאה ולתת צעקה של אמא אבודה, והכל בגלל מילה אחת בזמן רגיש שהרסה חיים של משפחה שלמה.

התעוררתי לפני כחודש משנה של "לחיות מחדש". אני מבינה ומעריכה את בעלי. אני במקומו כבר הייתי הולכת ומתייאשת. הקשר האמיתי שבנינו פעם, בין אלפי טיטולים, הוא זה שהביא אותנו לכאן עם הרבה ייאוש ורק תקווה קטנה".

המילה תעזרי לנו "לחיות מחדש" - קיבלה משמעות אחרת.
הזוג המקסים חזר מזמן "לחיות". הידיעה שישנה בעיה, היא כבר חצי פתרון.
בואו ניתן במה ביחד לכוחה של מילה.

הערה חשובה:

בסיפור המתואר, דינה לקחה את מילתה של הרופאה ושעטה איתה קדימה בלי לראות ממטר אף אחד סביבה. ייתכן וזה נפל על מקום רגשי שהיה מתפרץ בצורה כזו או אחרת. בסיפור שלהם, המשפט של הרופאה היה משמעותי וחריג. לא בכל מקרה התוצאה היא זהה, ולא כל אישה לוקחת משפט אחד ומשנה בגללו את החיים. על פי רוב – אין זה המצב, ועל פי רוב יש משפטים שנותנים לנו איזו טלטלה שתעורר אותנו – אם כי כמובן לא בצורה כה קיצונית. חשוב במקרים שנראים קיצוניים, לבדוק כל מני כיוונים, בין היתר דיכאון אחרי לידה, וכד'.

הסיפור הנ"ל הובא על מנת לעורר גם מקרים חריגים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!