קיסר הליקרים והשטריימל האחרון של חב"ד

א.

חסידות חב"ד היא החסידות היחידה בעולם בה החסידים אינם חובשים כובע פרווה (שטריימל, ספודיק, קופליק) בשבתות וחגים.

הרבי מליובאויטש בעצמו מעולם לא חבש שטריימל לראשו, אלא אך ורק כובע לבד שחור עם 'קנייטש' בחזיתו, אך מסתבר כי הוא האדמו"ר היחיד מבין שושלת שבעת נשיאי חב"ד שלא חבש כובע פרווה וכי שמועות וסיפורים נקשרו בהנהגה מיוחדת זו.

אדמו"ר הזקן-בעל התניא ושולחן ערוך הרב, ייחס חשיבות לחבישת כובע הפרווה, במניין הגדול והמפורסם של בעל התניא, היה המנהג על פי פקודת אדמו"ר הזקן, שכל מי שנקרא לעלות לתורה, היה צריך לחבוש כובע שעיר עגול הנקרא שטריימל, ומי שאין לו משל עצמו, היה חובש כובע מיוחד זה שהיה נמצא לשם כך בידי השמש. וארע פעם אחת שאיש אחד נקרא לתורה ולא היה בידי השמש שטריימל לתת לו, לקח השמש את כובעו של אדמו"ר הזקן ונתנו להאיש ולאחר קריאת התורה החזירו למקומו. אחר התפילה כשרצה האדמו"ר לחבוש את כובעו, נטלו בידיו הסתכל בו בעין חודרת והרגיש שמשהו לא כתיקונו כאן, קרא להשמש ושאלו, האם מישהו חבש את הכובע? סח לו השמש את המאורע. מיד ציוה הרבי לקרוא את הכובעני שבעיר, וכשבא אמר לו הרבי קח את הכובע לביתך תפרום את כל התפרים באופן שהכובע יתפרק לגמרי, ותחזור ותתפרנו מחדש ותביאנו לי. הכובעני עשה כאשר ניצטווה פירק ותפר מחדש, וקודם שכילה מלאכתו שם את הכובע לתוך תנור חם לייבשו, כנהוג באומנות הכובענות, אך בינתיים שכח את כל הדבר ובבוקר ראה שהכובע נשרף כולו, לא ידע לשית עצות בנפשו, הרי הרבי בעצמו מסר לו הכובע לתיקון. לבסוף הלך בפיק ברכיים לרבי להודיעו על "האסון", הוא בא אל בית הרבי פתח את דלת החדר הקדוש ועמד במר נפשו מבלי לדבר דבר. מה יש? שאל הרבי, ודאי נשרף הכובע? כן רבי, ענה הכובען. אין דבר, ענה הרבי, לך לשלום...

על חשיבות אותו השטריימל ניתן גם ללמוד מהתקנות שנקשרו בו, ברשימותיו של האדמו"ר הקודם - הריי"צ נכתב, כי נשיאי חב"ד החלו לחבוש את השטריימל ביום חתונתם אך הקפידו לא ללבוש את השטריימל אלא כשהיו בעיירת ליובאוויטש וזאת על פי הוראת סבו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (האדמו"ר רבי שמואל) בעת שנסע לחתונתו באוורוטש, שתיקן לא ללבוש את השטריימל מחוץ לליובאוויטש.
גם למעלה בקודש, יש עדויות שהאדמו"רים כולם חבשו שטריימל, או מה שמכונה כיום כ'קולפיק', הנפוץ בעיקר אצל בני האדמו"רים מגזע טשערנוביל וכן בחסידויות שמקורן בגליציה. אז מהו אם כן סוד הנתק, בין חב"ד לכובע השטריימל וממתי החל?

ב.

מהשטריימל נפרדה חסידות חב"ד עם עלייתו של הרבי מליובאויטש על כס הנשיאות (י' שבט תשי"א). יש אומרים, משום מעשה שהיה כך היה: כידוע, עם פטירתו של חותנו הרבי הריי"צ (י' שבט תש"י), לא ראה הרבי את עצמו כמי שראוי למלא את מקום חותנו.

בחודשים הראשונים לאחר ההסתלקות, מעידים בני התקופה ההיא, ניכר היה שהרבי אינו מעלה על דעתו כי הוא ראוי למלא את מקומו של הרבי שנותר מיותם והצביע על החתן המבוגר יותר ממנו. כביטוי קל לאותה תחושה, שיש שראו בה את התגלמות הכתוב 'אם קטון אתה בעינך ראש שבטי ישראל אתה', אפשר למצוא בסירובו לחבוש את השטריימל. "שטריימל הוא לבוש אדמו"רי", התבטא אז, וסירב ללבוש את השטריימל של חותנו הרבי, כפי שהתרחק מכל גינוני המלכות. הגאון רבי אפרים יאלעס, מחשובי רבני ארצות-הברית, הפציר בו כי יעטה 'לבוש מלכות' על ראשו, אך לשווא.

הרבנית נחמה דינה אשת האדמו"ר הקודם החזיקה ברשותה את "השטריימל האחרון" ששימש את האדמו"ר הקודם והיה אמור להיות מיועד לחתן שימלא את מקום חמיו, ובאותה תקופה עדיין לא הוחלט איזה חתן ימלא את מקומו. אך גם כשעלה הרבי על כס ההנהגה והציבור הגדול כולו היה קשור אחריו בתעצומות נפש ובעבותות אהבה והיה כמה למוצא פיו, לא חבש הרבי את השטריימל, שאותו חבשו לראשם כל שושלת נשיאי חסידות חב"ד. השטריימל הפך להיסטוריה והרבי נותר עם הלבוש שאותו סיגל לעצמו עוד מהיותו בצרפת: כובע לבד פשוט המשתפל בקדמת הראש. כובע שהפך עד מהרה לסימן ההיכר המובהק של כל חסיד חב"ד באשר הוא. וזאת מדוע? היו כאלה שטענו כי לרבי יש הנהגה מיוחדת, כל דבר שהיתה עליו עליו 'שאלה', היה הרבי נמנע מלהשתמש בו וזו גם הסיבה שלא השתמש באותו השטריימל... אותו השטריימל הפך להיות השטריימל האחרון של חב"ד והוא מוצב אחר כבוד, בספריית הרבי יחד עם אלפי חפצי קודש של גדולי החסידות בכל הזמנים.

ג.

את ההנהגה הטהורה והמיוחדת הזו, לא להשתמש בדבר רק מפאת העובדה שהיה מישהו ששאל עליו שאלה, וזאת על אף שהתברר כי הוא כשר ללא פקפוק, ניתן לראות שוב ושוב אצל הרבי מליובאויטש.

כך למשל היה עם הליקר הצרפתי המפורסם הנקרא 'בנדיקטין', ה'בנדיקטין', המכונה גם "קיסר הליקרים". היה נמזג בשולחן הטהור של התועדויות אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, במסורת רבת שנים, בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי נהג היה הרבי לחלק ממנו בהתוועדויות לחסידים, בהמשך לאותה המסורת.

בהזדמנות אחת העיר אחד החסידים לרבי שלכאורה יש חשש יין נסך במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת, הודיע הרבי כי למרות המסורת, לעת עתה יפסיק להשתמש במשקה זה, ומאז החל הרבי לחלק 'משקה' אחר.

שנים רבות לאחר מכן, החליט הרב משה גוטניק ממלבורן שבאוסטרליה לברר את הסוגיה: האם ליקר זה כשר הוא ללא כל חשש, או שמא יש דבר-מה בערעור שיצא עליו. במכתב ששלח לחברה, סיפר הרב גוטניק כי הוא אלרגי לענבים ומוצריהם, ומעוניין לדעת האם הבנדיקטין מכיל יין או משקה אלכוהולי מבוסס יין. התשובה שקיבל היתה חד-משמעית: "אנו יכולים לאשר לך כי 'בנדיקטין דום' אינו מכיל יין או כל רכיבים המגיעים מענבים. איחולים חמים, צוות בנדיקטין." בעקבות התשובה הגיע גוטניק למסקנה כי הבנדיקטין כשר למהדרין. אבל מסתבר שלרבה של בני ברק הגאון הרב משה לנדא שליט"א זה לא הספיק, לפני כמה שנים נכנס למערכת הכשרות של הרב לנדא, הרב מרדכי הסופר כראש אגף חומרי גלם. "בקשה מיוחדת לי אליך", אמר לו הרב לנדא מיד עם היכנסו לתפקיד. "ברר נא לי את כשרותו של הבנדיקטין. על אף שלי אישית נראה כי המשקה כשר, לא אוכל לאשרו לעסקים שבהשגחתי, עד שתברר את כשרותו בבירור יסודי וודאי, כפי שאתה מברר על שאר חומרי הגלם הנכנסים למפעלים שתחת השגחתי". ואכן, לאחר עבודה ובדיקה מדוקדקת של הרב הסופר, הוברר מעל לכל ספק כי הליקר בנדיקטין כשר הוא למהדרין מן המהדרין. מסתבר כי הבנדיקטין מכיל 27 עשבים שונים, המרכיבים תערובת סודית, ביניהם אזוב, זרעי כוסברה, זעפרן, וניל, קינמון ועוד. אבל הבנדקטין כבר לא חזר לשולחן ההתועדות של הרבי.

כך גם היה באחד השנים בעת סעודת ליל הסדר בקומה השניה של מרכז חב"ד העולמי 770, על השולחן הועמדה קערת מרק מכסף, קערה זו היתה על שולחן הסדר הטהור של אדמו"ר הזקן ועברה מדור לדור. הטבחית חמדה לצון ואמרה למשב"ק (המשמש בקודש) המגיש את צלחות המרק, כי בתוך המרק יש 'קניידלאך' מצויינים (שרויה בפסח..), וזה מיהר ללחוש באוזן הרבי את ששמע, לא עזרו אחר כך הבהרותיו בפני הרבי כי טעה וכי הטבחית חמדה לצון. הרבי הרים את כף המרק עד קו הפה מבלי שהכף תיגע בפיו, וכששם לב הרבי שהנוכחים שחיכו לו, החלו לאכול, הוריד את הכף לצלחת המרק ולא נגע בה יותר.

ד. הכובע, כמו גם העניבה, נחשבו לחריגים בנוף האדמו"רי שמתאפיין בשטריימלים או בכובעי קטיפה, אך הרבי הוכיח כי רבי אינו זקוק לכובע אדמו"רי כדי לעשות את המוטל עליו... מספרים, שבתקופה הראשונה להנהגתו הגיע לבקרו אדמו"ר ידוע שהתגורר בארצות-הברית. לכשיצא האורח והוא אחוז התפעלות מהמפגש עם הרבי, אמר לחסידים שניצבו בחוץ מילים ספורות, שמבטאות את ההערכה הרבה אותה רחשו לרבי זי"ע גדולי עולם: "אני מרמה את ה'עולם' שלי בשטריימל שעל ראשי, ואילו הליובאוויטשער מרמה את ה'עולם' שלו בכובע הפשוט שהוא חובש..."

מאז הפך הכובע לסמל החב"די האותנטי, כשרבים אינם מעלים על דעתם, כי לא היה חסר הרבה בכדי שחסידי חב"ד יחבשו אף הם שטריימלים, בדיוק כפי שנהוג ביתר החסידויות.

אחד מחשובי רבני ירושלים בדור האחרון סיפר כי נכנס פעם אל הרבי, הרבי קיבלו בחמימות ובין השאר אמר הרב לרבי: אילו היה הרבי חובש שטריימל היו 'נדבקים' לחב"ד אברכים חסידיים רבים מחסידויות שונות, הרבי הגיב ושאל: "מחצרות אלו ואלו (כשהוא מפרט ומונה כמה חסידויות)?", הפסיק רגע קט והמשיך: "האם מה'שומר הצעיר' יתקרבו – בגלל השטריימל – יותר יהודים? אם לא – אין צורך בכך"...

הרב אריאל למברג מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!