אבחון מוקדם של סרטן ריאות

המקרים הראשונים של המחלה תועדו רק במאה ה-19, לאחר שעישון הטבק הפך לאופנתי בכל רחבי העולם. על פי הסטטיסטיקה העולמית, יותר מ-90 אחוז של החולים בסרטן ראיות הינם מעשנים.

אולם, למרות שכיום המודעות לנזקי העישון הפכה לנחלת הכלל, המחלה ממשיכה "לככב" ברפואה המודרנית בתור אחד הסרטנים הנפוצים והקטלניים ביותר בעולם (עם כ-מיליון "מצטרפים חדשים" כל שנה). המחקר הרפואי בתחום זה אינו אופטימי, אך יש בו גם נקודת אור מעודדת: הסיכוי להחלמה עולה ככל שהגידול אובחן בשלב מוקדם יותר. יחד עם זאת, בדומה לסוגי סרטן נוספים, התסמינים של הגידול מופיעים לרוב בשלבים מאוחרים של המחלה, ועובדה זאת מקשה על אבחון מוקדם של סרטן ריאות. כדי להתגבר על המכשול, מעשנים כבדים בני 60 ומעלה או מעשנים צעירים יותר הנמצאים בקבוצת הסיכון, מופנים לעיתים לבדיקות סקר תקופתיות, במטרה "לתפוס" את המחלה מוקדם ככל הניתן.

אבחון מוקדם של סרטן ריאות: בדיקת סקר

כאמור, בדיקות סקר מתבצעות על מנת לאבחן את הגידול בשלבים המוקדמים, לפני הופעתם של סימנים קליניים, המרמזים על התפתחות הגידול. אולם, בשל הסכנות שבחשיפה לקרינה והאפשרות לאבחון שגוי או "אבחון יתר" (איתור גידולים איטיים שאינם מובילים להתפתחות הסרטן), כיום אין המלצה חד משמעית לביצוע בדיקות סקר לגילוי סרטן הראיות בקרב כלל אוכלוסיית המעשנים. לרוב, בדיקת סקר נעשית בעזרת צילום הדמיה CT, במטרה לאבחן מסות שונות באזור הראיות.

אבחון מוקדם של סרטן ריאות: כל הבדיקות

בדיקה ראשונית: ברוב המקרים (למעט המקרים בהם התקבלו תוצאות חיוביות בבדיקות סקר), המטופלים מופנים לבדיקות אבחון סרטן הראיות, כגון צילום רנטגן ולסריקות הדמיה, בעקבות ההופעה של תסמינים מחשידים, כגון שיעולים לחים מתמשכים, כאבים בחזה, דלקת ראיות "עיקשת", נפיחות בבלוטות הלימפה ועוד. מכוון שסימנים אלה אינם בהכרח מצביעים על הגידול ויכולים להעיד על מחלות נשימה רבות, ההפניה לאבחון הסרטן נעשית לאחר בדיקה גופנית ראשונית אצל רופא המטפל, בשילוב עם מספר שיקולים נוספים: גיל המטופל, היסטוריה רפואית משפחתית ופרטית, הרגלי העישון או ייתכנות חשיפה לקרצינוגנים (חומר הנמצא במוצרי עישון, באסבסט או בגזים רעילים מסוימים).

צילום רנטגן נעשה לרוב בתור בדיקה ראשונית, במטרה לאתר ממצאים חשודים באזור הראיות. בקבלת תוצאה חיובית, יישלח המטופל לבדיקות נוספות, אשר יקבעו האם הנגע הנמצא הינו מהסוג הממאיר. חשוב לציין שסוגים מסוימים של גידולים סרטניים אינם מופיעים בצילומי רנטגן.

בדיקת דגימת הרקמה (ביופסיה) נעשית על ידי הוצאת דגימה של רקמת הראיה ובחינתה תחת המיקרוסקופ. ניתן לבצע ביופסיה באמצעות הליכים רפואיים שונים, חלקם מצריכים פרוצדורות פולשניות וחלקם פשוטים יחסית (כך, במקרים מסוימים ניתן לבצע ביופסיה יעילה ופשוטה באמצאות בדיקת דגימה של כיח – ריר מהשיעול של המטופל).

בדיקת ביופסיה אינה רק מאשרת או מבטלת את החשד להימצאות הגידול, אלא גם קובעת את טיבו ואת מיקומו. כיום, בדיקות ביופסיה רבות נעשות בעזרת מכשור אולטרסאונד המסייע באיתור המיקום המדויק של הנגע החשוד.

בדיקת הדמיה, כגון CT, MRI, PET נעשות למטרות הבאות: זיהוי טיב הגידול (האם ממאיר או שפיר), איתור מיקום הגידול הראשוני, הערכה של שלב ורמת ההתפתחות של הגידול, אבחון הימצאות הגרורות ואיתור אזורים אליהם הגרורות נשלחו. כמו כן, בדיקות הדמיה מראים את סוג הסרטן בהתאם לחלוקה לסרטן תאים קטנים או לסרטן תאים לא קטנים, הקובעים במידה רבה את סוג הטיפול הנדרש.

אבחון מוקדם סרטן ריאה – מרכז מידע

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!