נציגי טיסנקרופ, יצרנית הצוללות, הגיעו לשימוע במשרד הכלכלה והתעשייה

נציגי תאגיד טיסנקרופ, שבין השאר בונה את הספינות והצוללות עבור חיל הים, הגיעו היום (ב') לשימוע במשרד הכלכלה והתעשייה. החברה, שנמצאת בלב חקירת המשטרה בנושא ההתקשרויות של משרד הביטחון וחיל הים - המכונה פרשת הצוללות - נדרשה לנמק מדוע אינה עומדת ביעדי רכש הגומלין להם התחייבה במסגרת ההתקשרות עם משרד הביטחון.

מדובר בדרישות בהן מחוייבות חברות הזוכות במכרזי ממשלה, לפיהן עליהן לרכוש חומרי גלם, ציוד ומוצרים בשיעור מסויים מהיקף החוזה שזכו בו מחברות ישראליות. בהתאם, טיסנקרופ התחייבה לבצע רכש גומלין בשווי כ-700 מיליון שקל, התחייבות שנטלה על עצמה במסגרת מכרז הצוללות הקודם שבו זכתה. במשרד הכלכלה והתעשייה הזהירו את החברה כי אם לא תעמוד ביעדי הרכש היא תיכנס לרשימה שחורה, ויימנע ממנה להשתתף במכרזי ממשלה בשנים הבאות.

כעת יבחנו במשרד הכלכלה והתעשייה את התשובות וההסברים שסיפקו היום נציגי החברה במסגרת השימוע, ויכריעו לגבי הכללתה ברשימה השחורה.

נציגי החברה, בהם נציגה בישראל, מיקי גנור, שהפך לעד מדינה בפרשת הצוללות, כבר נפגשו בשנתיים האחרונות עם ראשי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ''ת) במטרה ללבן את הסוגייה. לטענתם, הם לא מצאו חברות ישראליות המייצרות מוצרים רלוונטים לחברה, וחברות שנמצאו מתאימות לא הסכימו להתאים את עצמן לתקני החברה.

למרות זאת, לקראת החתימה על עסקת רכישת ארבע ספינות סיור מהחברה ב-1.8 מיליארד שקל, גיבשו בכירים במערכת הביטחון מתווה פריסת חובות של החברה על פני שנים, במסגרתו התחייבה תיסנקרופ לרכוש סחורה ישראלית בהיקפים מסויימים מידי שנה. במשרד הביטחון הסבירו כי בשונה מהמקובל, העסקה נחתמה לפני שנספח רכש הגומלין הושלם, במטרה למנוע עיכוב בתהליך המימון של העסקה ובמועד תחילת ייצור הספינות.

מנהלת הרשפ"ת, זיוה איגר, הבהירה בעבר כי היא מוכנה להכיר בהשקעה בהקמת מפעל ייצרני בישראל כחלק מרכש הגומלין. טיסנקרופ בחנה אפשרות להכרה במפעל האמוניה, שלגביו התנהל בעבר מכרז ממשלתי שנכשל. אלא שברשפ"ת השיבו כי השקעה שזוכה למימון ממשלתי מיוחד לא תוכל להיחשב כרכש גומלין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!