תוך חודשיים; שש עתירות נגד ועדת ההקצאות בבני ברק

בתקופה האחרונה הוגשו לבתי המשפט מספר עתירות נגד עיריית בני ברק במסגרת הקצאות קרקעות ומבנים לטובת מבני ציבור. חלק מהעתירות הפכו לכאורה ללא רלוונטיות, לאחר שהעירייה הציעה פתרון עוד בטרם דן בית המשפט בעתירה. נראה, כי זו השיטה בה עמותות זוכות להקצאות. הן לוחצות את הרשות באמצעות עתירות - וזו נכנעת מקצה ומגיבה בידיים נקיות לבית המשפט.

בסוף שבוע האחרון הוגשה עוד עתירה. זו השישית במספר. עמותת "חניכי הישיבות שכון ה' נאות יוסף בני ברק" הגישה עתירה לבית המשפט, נגד ועדת ההקצאות, עיריית ב"ב משרד הפנים וארבע עמותות נוספות. בעתירה המנהלית מבקשים הם להורות לעירייה לבטל את הליך ההקצאה שקיימו בעיר בשנתיים האחרונות ולערוך אותו מחדש, "לאחר תיקון הפגמים הרבים והמהותיים שנפלו בו".

עם הגשת העתירה באמצעות משרד עו"ד זינגר דנה ושות', ביקשו העותרים לתת צו ביניים לעיריית בני ברק להימנע מעשיית כל פעולה להקצאת קרקעות או מבנים לארבעת העמותות; 'מוסדות תורה וחסד נתיבות שלמה', 'נחלת הירדן', 'בית יוסף וחנה בני ברק' ו'שבות יעקב וגבריאל' - עד לסיום ההליכים בעתירה.

בעתירה טוענים עורכי הדין מטעם העמותה, כי הם מפעילים בית כנסת מזה כ-15 שנים והגישו בקשה להקצאת קרקע עבורם, אולם הבקשה נדחתה וכך גם ההתנגדות לדחייה נדחתה, למרות ההקצאות לארבעת העמותות שהוזכרו לעיל "שצרכיהן פחותות בהרבה". בעתירה נטען כי "בהליכים אלו נפלו פגמים מנהליים חמורים, המחייבים את ביטולו". עוד הוסיפו, כי "על העירייה להקצות קרקע לא רק למי שנדרש לקרקע, אלא למי שהקרקע נדרשת לו ביותר", וכי השוואה בין צרכי 'נאות יוסף' לעמותות האחרות, "מעלה באופן ברור וחד משמעי כי הצורך של העותרת עולה כמה מונים על צרכיהן של העמותות האחרות".

כפי שסוקר בהרחבה ב'בחדרי חרדים', לפני כחודשיים הוגשה עתירה על ידי קהילת בני הישיבות בראשות הרב שמשון אלטמן מקרית הרצוג בבני ברק, בה הם דרשו לבטל את ההחלטה להקצות שטח של 350 מטרים מתוך 700, לעמותה אחרת. כשבוע לאחר מכן, מנהלי העמותה הגיעו להסכמות עם העירייה לפיהן השטח בו העמותה משתמשת כיום - 500 מטרים - יישאר ברשותם והם משכו את העתירה.

במקביל, הוגשה עתירה דומה גם על ידי ישיבת שער התלמוד של הרב יצחק ברוורמן, שביקשו למנוע את פינוי הישיבה לאחר שוועדת ההקצאות חילקה את השטח בה נמצאת הישיבה למוסדות אחרים. לאחר סאגה לא קצרה - הצדדים הגיעו להבנות במסגרתם ראשי הישיבה התנצלו על התנהלותם מול ראש העיר חנוך זייברט והודיעו על התפטרות. כך גם סוכם כי הישיבה תקבל הקצאה בשטח המריבה.

עתירה נוספת הוגשה על ידי 28 שכנים נגד עיריית בני ברק, על רקע הקצאת קרקע ברחוב צייטלין 8 בעיר לעמותת 'נחלת הירדן'. "למרות הייעוד המקורי לגן ילדים, החליטו בעירייה להקצות את הקרקע לטובת הקמת בית הכנסת, ללא בחינת צרכי תושבי השכונה" טענו. השופטת צילה צפת קיבלה את הבקשה ונתנה צו ביניים להקפאת המצב עד להחלטה בעתירה.

בשבוע שעבר דווח ב'בחדרי חרדים', כי שלושה שבועות לאחר הגשת העתירה על ידי מוסדות חיי עולם בנשיאות הרב עוזיהו אלכורת ובניהולו של הרב יעקב אלרואי, נגד ההקצאות בעיריית בני ברק, והטענות לאלפייתם בשל היותם בעלי תשובה, העירייה הגישה בשלישי שעבר את תגובתה לבית משפט המחוזי בתל אביב. במסגרת התשובה, הגיבה העירייה כי "חרף התנהלות המבקשות, החליטה (הוועדה) להקצות למבקשות קרקע בגודל דונם, עליה תוכלנה המבקשות ללא ספק להקים את מוסדותיהן". כך שמסתמן כי גם עתירה זו תתייתר.

עתירה נוספת הוגשה על ידי מוסדות אור דוד בראשות הרב דניאל זר נגד עיריית בני ברק המגוללת חשד למעשי שחיתות חמורים ביותר הקשורים בהליך של הקצאות מבני ציבור ומקרקעין ציבוריים לגופים שונים בבני ברק. אולם מעבר לכך, מוסדות אור דוד מציינים בעתירתם שורה ארוכה מאוד של פגמים שלכאורה נפלו במהלך הקצאות העירייה במישור המנהלי. ביום חמישי האחרון דווח ב'בחדרי' כי השופטת צילה צפת מביהמ"ש המחוזי בת"א קיבלה את בקשת מוסדות 'אור דוד', ונתנה צו מניעה על הקצאות עיריית בני ברק, עד לקיום דיון בעתירה המלאה.

כאמור, ביום חמישי האחרון הוגשה עתירה נוספת, שישית במספר נגד עיריית בני ברק, על ידי עמותת חניכי הישיבות - נאות יוסף משיכון ה' בבני ברק, ובימים אלה התיק נבחן על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. אם כן לסיכום, מתוך שש עתירות רק שלושה נותרו פעילות, שכן אחת נמשכה ושתיים אחרות מושהות.

מקורות בבני ברק אמרו ל'בחדרי חרדים' כי נראה שמאחורי כל העתירות עומדת יד מכוונת אחת, שמטרתה 'למשוך זמן' באמצעות העתירות וכך לתקוע את הביצוע בפועל של ההליך, עד הבחירות הקרובות. או אז צפויה להשתנות מצבת השליטה בעיר, לפי הסכמי הרוטציה השונים.

בעקבות חששות אלה, עורך הדין דוד דרור, המייצג ב-2 עתירות נגד העירייה שאחת מהן כבר נמשכה, אומר ל'בחדרי חרדים' כי "אין שום גורם פוליטי מאחורי העתירות. נהפוך הוא, הפוליטיקאים שכביכול מזוהים עם העותרים - רק מנסים להפריע, מתוך פחד מזייברט".

עו"ד דרור מתייחס ללקוחות שלו ואומר כי הרב דניאל זר עתר נגד ש"ס המקומית, "אין לו שום גיבוי פוליטי בעירייה". כך גם לגבי קהילת בני הישיבות, "הם לא קיבלו כלום מהנציגים הליטאים, רק הפריעו להם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!