תעלומה: לאן נעלם השייח המסית ראאד סאלח

השייח ראא'ד סאלח. מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית נעלם! לא מתבטא, לא מתראיין, ממילא לא מסית ולא משלהב. מה קרה? התפכח? נהיה ציוני? אין חשש.

החופשה הכפויה שלו מאחורי הסורגים, מהצד הפנימי שלהם, לימדה אותו את מאמר חז״ל: ״סייג לחוכמה שתיקה״. ואידך, זיל והבן.

ראא'ד סלאח לא היחיד ולא האחרון, ש״הבין״ מהר כשהסבירו לו לאט, אך בבהירות ובהחלטיות. סגנו כאמל ח'טיב הוזהר, נעצר, אך לא נכלא לפרק זמן משמעותי. לכן הוא קורא ללשונו דרור. מנוחה משמעותית בתא מסורג, על מזרון שב״ס תקני, תלמד אותו ״שמירת הלשון״.

בעידן האינטרנטי, כשאנו מחוברים בכל רגע נתון, בכל מקום ובכל זמן, המדיה, התקשורת, הינם ״שדה-קרב״ לכל דבר. כל שלהוב, הסתה, הדחה, הינם ״כלי-נשק״ אסור. המחייבים סיכול מוקדם ומלחמה סיזיפית, מתמידה, יומיומית לסיכול ומניעה.

חייב לבוא שינוי חקיקתי, מוקדם ככל האפשר, שייתן כלים לכוחות הביטחון למנוע כל בדל של הסתה, או מה שמשתמע כשלהוב יצרים וקריאה לנטילת החוק בידיים, וודאי לעשות דין בידיים.

כיום החוק פרווה לחלוטין. בתי המשפט מוגבלים בהוצאת צווי מעצר, על אחת כמה וכמה בהטלת פסקי דין שיחייבו מאסר משמעותי. יכול כל ח״כ לעומתי, איש-דת האמון על שלום ואחווה, פעיל עירוני, או סתם מחבל בפוטנציה, לעמוד בפנים חשופות וזהות גלויה ולהמריד. לקרוא בגלוי להתעמת עם כוחות הבטחון, לעלות על ירושלים, לפרוץ את מחסומי המשטרה בהר הבית.

חופש-הביטוי, הפך לחופש השיסוי, שמאיים על חיים ונפש במזה״ת היצרי והמשוסע. המסיתים והפוליטיקאים, לא היו מעיזים להתבטא כך נגד אף ריבון אחר במזה״ת, או בתורכיה אהובתם. חלקם ממומנים ומקבלים משכורתם מאיתנו.

ידע כל שייח, קאדי, מופתי, ידע כל משלהב, יבין כל פוליטיקאי מסית. הסתה - והדרך לקלבוש, לעונש מרתיע, קצרה ומהירה. כשזה יתחיל לפגוע בהם אישית ומעשית, זה יירגע מהר. כשהם ישלמו את המחיר, זה ייפסק. הם גיבורים על אחרים, לשלוח נערים וילדים מוסתים ומשולהבים לזרוק אבנים ולהיפגע. הגיבורים בפיהם, עומדים מאחור.

כשח״כ טיבי עומד ומשלהב בהפגנה בירושלים, ירושלים בסכנה, לוקחים לנו את הר הבית, שקרים שהוא אינו מאמין בהם, אך מסית איתם ואפי׳ לא מוזמן לחקירה, זה גורם למחבל לקחת סכין ולחסל משפחה הסועדת את סעודת השבת. כשאחמד טיבי יידע, שהקריירה והמשכורת בסכנה, הוא יחשוב לפני שיסית.

ח״כ זועבי, גדולת המסיתות בכנסת ישראל, עומדת מול אנשי מג״ב, מתגרה, מאיימת, מצלמת, ודואגת להצטלם כשהיא קוראת קריאות מסיתות הגורמות לשלהוב יצרים וסכנת חיים, וידי השוטרים כבולות במגבלות חוק מיושן ולא מעודכן. כמה לילות של אנינת הנפש זועבי, בפנסיון נווה-תרצה, הכרה מקרוב של ארוחות הגורמה ומזרוני הכלא, ילמדו אותה לקח לכל החיים.

דמוקרטיה חייבת לשמור על עצמה ועל חיי אזרחיה. זו חובתה וחובת מחוקקיה. מוכח בעליל שמהקריאות וההסתות הפומביות בעזרת המדיה התקשורתית, שהיום עוברות ללא תגובה חוקית ראויה, מוסת צעיר בן 19 ליטול סכין ולרצוח, זו ״דמוקרטיה במירעה״. דמוקרטיה שלא יודעת להתגונן, תעלם.

יידע כל לוקח מיקרופון או מגפון לידיו, שהאח הגדול מאזין, מקליט, מצלם ובוחן. כשהדברים-דיבורים חורגים מנורמה שתקבע, הוא ייענש ובחומרה מקסימלית. מגבלות חופש השיסוי, חייבות להקבע ובזריזות.

הרשתות החברתיות הפכו לבמת הסתה, המרדה וקריאות לרצח ופגיעה בחיי אזרחים, כשהמחוקק המאובן והלא מעודכן, לא נותן את דעתו לכך. אנשים מזוהים ומזדהים ללא חשש, מסיתים, ללא שום פחד מהתוצאה, או מגורמי החוק שידיהם כבולות בחקיקה ארכאית, היסטורית לא תואמת מציאות עכשווית.

המגנומטרים בהר-הבית זה לא האישיו ולא העניין. העניין מי הריבון, מי השליט, מי בעל הכוח. רוצחים היו לפני המגנומטרים, הסרתם לא תמנע את הרצח הבא. הם רוצחים כשהם יכולים. זו דרך חיים.

במקום שבו בחרנו לחיות, בהתנהגות המערבית שאנו מנסים לנהוג עם עצמנו ועם שכנינו למרחב, אנו נתפשים כחלשים, לא כמוסריים או נאורים. ״ברומא תתנהג כרומאי״. במזרח התיכון מדברים עם נבוט, ככל שהוא יותר גדול, דבריו נשמעים יותר טוב וברור.

דם הנרצחים ז״ל, על ידי המסיתים. מילים הורגות. אנו שלא משנים את כללי המשחק, עכשיו ומייד, לא נוכל לומר ״ידינו לא שפכו את הדם הזה״. הגיע הזמן לשינוי חקיקתי מהיר ויעיל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!