מיקי גנור חתם על הסכם עד מדינה בפרשת הצוללות

התפתחות בפרשת הצוללות: איש העסקים מיקי גנור, שעומד במרכז הפרשה ושימש כמתווך בעסקה בין מדינת ישראל לחברת תיסנקרופ הגרמנית, חתם אתמול (חמישי) עם הפרקליטות על הסכם עד מדינה בפרשה, שלפיו ירצה שנת מאסר בפועל וישלם קנס בסך עשרה מיליון שקלים.

היום הובא גנור בפעם החמישית לדיון בבית משפט השלום בפתח תקוה, שם הוארך אתמול מעצרו למשך 24 שעות על מנת לאפשר את השלמת העסקה. גנור נחשב לדמות המשמעותית בפרשה, וההסכם עמו צפוי לחשוף פרטים חדשים על עומק השחיתות בצבא ובמערכת הביטחון ברכישות ביטחוניות גדולות שביצעה ישראל בשנים האחרונות.

בהסכם שהוגש לבית המשפט נכתב על התנאים המגבילים שסוכמו עם גנור: "מעצר בית מלא במתקן משטרתי ובפיקוח משטרתי במשך 14 ימים, תוך ניתוק מוחלט מכל אמצעי תקשורת כגון מחשב, טלפון נייד וכדומה, למעט טלוויזיה, וכן למעט ביקורי משפחה ובאי כוחו, בתיאום ובאישור היחידה החוקרת". בנוסף, נאסר עליו לצאת מהארץ למשך 90 יום וכן נאסר עליו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה למשך 60 ימים. גנור התבקש להפקיד ערבות בסך חצי מליון שקל.

גנור שימש כנציג תיסנקרופ בישראל בעת שמספר עסקאות נחתמו בין ישראל לבין התאגיד הגרמני. הוא החליף בתפקיד זה את שייקה ברקת, ולפי דיווחים, מי שהיה מעורב בהחלפתו הוא מפקד חיל הים לשעבר, החשוד גם הוא בפרשה, האלוף (במיל') אלי (צ'ייני) מרום.

שורשי הפרשה בשנת 2012, אז נחתם ההסכם לרכישת הצוללת השישית לידי חיל הים בטקס רשמי בבית השגריר הישראלי בברלין בנוכחות שר הביטחון דאז, אהוד ברק, ומנכ"ל משרד הביטחון דאז, האלוף (במיל') אודי שני. במסגרת הסכם קודם שהיה לישראל עם גרמניה, יכלה המדינה לממש אפשרות לרכוש את הצוללת השישית, בתנאים שנקבעו מראש. אחרי דיונים שלוו בהתנגדויות מצד אנשי מערכת הביטחון - בהם הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, ואף מפקד חיל הים דאז מרום - הוחלט בסופו של יום לרכוש את הצוללת. לפי דיווחים בעבר, הסיבה להתנגדות אז הייתה נעוצה בתנאי המימון של אותה צוללת מתוך תקציב הביטחון.

לדברי מקור במערכת הביטחון, היתה זו העסקה הראשונה בה גנור היה מעורב. בתמונות של משרד הביטחון, נראה גנור נוכח בעת חתימת ההסכם של אספקתה של הצוללת השישית. המקור ציין כי גנור היה מעורב באותן שנים בעסקאות שנגעו לחיל הים בלבד. כפי שפורסם בערוץ 10, עורך דינו של גנור הוא דוד שמרון, המשמש גם כפרקליטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בחמש השנים האחרונות נרקמו עוד שתי עסקאות בין תיסנקרופ לחיל הים, ושתיהן במוקד החקירה המשטרתית בנושא. הראשונה, שהחוזה אליה נחתם בשנת 2014 עם תיסנקרופ, נוגע לבניית ארבע ספינות "סער 6" שאמורות לשמש להגנת אסדות קידוח הגז. ההסכם נחתם לאחר שמכרז בינלאומי בוטל, וחיל הים שינה את הדרישות המבצעיות שלו בנוגע לגודל הספינות המבוקשות. לפי ההסכם, ארבע הספינות יעלו 430 מיליון אירו, כאשר גרמניה תממן כשליש מעלותן. גם בעת החתימה על הסכם זה, נכח גנור במשרדי משרד הביטחון כאשר הוא אוחז בכתפיו של מנכ"ל המספנות הגרמניות.

העסקה השנייה נוגעת לרכישת שלוש צוללות חדשות מתיסנקרופ. תחילה, יזם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להגדיל את ארסנל הצוללות של ישראל כך שזה יעמוד על תשע במספר, במקום שש שתוכננו מראש. לבסוף, בשל התנגדויות מצד המערכת הביטחונית ובראשה שר הביטחון דאז, משה יעלון, הוחלט כי שלוש הצוללות החדשות יחליפו את הצוללות הוותיקות יותר שבידי חיל הים. ב"הארץ" דווח כי נתניהו גם יזם לרכוש שתי ספינות נגד צוללות במסגרת העסקה, אך גם יוזמה זו נדחתה. עסקה נוספת שניסה לקדם גנור, יחד עם פרקליטו שמרון היתה להעביר את אחזקתן של הצוללות מדי חיל הים אל המספנה הגרמנית. יוזמה זו לא קודמה בסופו של דבר. מאז שפורסמו דבר החשדות נגד גנור, השעתה תיסנקרופ את יחסיה עם גנור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!