מיליוני דולרים, רבבות נתמכים ומאות גבירים • האדמו"ר רבי יאשיהו • הצצה
50 מיליון דולר - מחולקים על ידי מוסדות 'שובה ישראל' מידי שנה, עשרות אלפי סלי מזון מוענקים לעניים ורבבות חסידים - ביניהם הצמרת העסקית והפוליטית של מדינת ישראל - משחרים לפתחו • הצצה נדירה לשגרת יומו של מי שעומד בראש האימפריה - האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו • צפו
- יוסי כץ • צילום: יעקב נחומי
- י"ז ניסן התשע"א
- 27 תגובות
האדמו''ר רבי יאשיהו פינטו, ערב חג הפסח. צילום: יעקב נחומי
ימים ולילות עשינו במעונו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, בכדי לעמוד אחר סוד כוחו. ביתו אינו מסתכם בארבעת הקירות המקיפות את דירתו שבאשדוד ובמנהטן, הבית רב המידות התחום בקירות רוחניים מעניק אור לרבבות משפחות בארץ ובעולם.
בסיור המיוחד שערך 'בחדרי חרדים' במוסדותיו של הרב התוודענו לחסד בהיקפים בלתי מוכרים. מאות משפחות סועדות על שולחנו של הרב מידי יום, ומספר גדול בהרבה נהנה מידו הפתוחה והרחבה בימות הפסח.
שולחן הסדר של האדמו"ר נערך באין ספור בתים ברחבי הארץ. מעל השולחנות כולם מרחפת דמותו המחויכת של האדמו"ר. בכולם נשמע באלם קול - ציוויו: "שמחו ילדים, שמחו. חג היום לה'". ובצלחות המזון הבוהקות ממלאת אם המשפחה כפות גדושות של אהבת ישראל ללא גבולות. אהבת ישראל של האדמו"ר. אהבת ישראל של חסידיו.
צילום: הרב פינטו בחלוקת מצרכים לחסידיו. צילום: יעקב נחומי
היקפים לא מוכרים
את הפעילות הפילנטרופית העצומה מנהלים למעלה מ-80 גבאים.
מוסדות "שובה ישראל" פעילים ב־12 קהילות יהודיות ברחבי העולם. מכספי התרומות מחלקים אנשי הרב, בין היתר, 13 אלף חבילות מזון לנזקקים בראש השנה ובפסח; כ־10 אלף ילקוטים לתלמידים; קצבאות חודשיות נדיבות ליותר ממאה אלמנות, וארוחות ליותר מ־3,000 משפחות המגיעות מדי יום לבית התמחוי של "שובה ישראל" באשדוד.
צילום: הראש ישיבה ציווה: צא מדלת אמותיך. צילום: יעקב נחומי
תחושה של ברוכים הבאים
בכדי להבין מי עומד מאחורי מפעל הענק הזה, אתם מוזמנים להתלוות אלינו לאשמורתו השנייה של לילה אביבי קר-מזג, שעה שאחרוני מבקשי הברכה צבאו על סלון בית-התלפיות שברחוב הר ציון 1, בעיר אשדוד.
בתוך סלון הבית מתהלך הצדיק, הלוך ושוב. ידו אחוזה בידו של אחד ממשחרי פניו, וכל מראהו אומר יראת רוממות. הוא אוחז בחוזקה בידו של בר-המזל, מאזין להמייתו ומעניק לו ברכה ועצה. דיבורו חרישי, אך את הטון המתחטא שבקולו ניתן לשמוע אף מרחוק.
גם אם אין שלט 'ברוכים הבאים' בפתח הבית, זוהי בדיוק התחושה המוענקת לכל מי שבא בשערי הבית הזה. התור אומנם ארוך, והיו אנשים אשר המתנתם עלתה על שבע שעות. הגבאים משדרים קשיחות-מה כשצריך, אחרת לא ניתן היה להתגבר על לחץ ההמונים ולהשליט סדר. אולם מאור הפנים זועק מכל פינה.
זהו ביתו הפרטי של הרב, ולמרות זאת, הכל חשים בו כבתוך שלהם. מי שיצמא למים, ייגש אל המקרר אשר במטבח ויוציא לעצמו פחית של שתייה. אם שומר דיאטה האיש, הוא ימצא לעצמו פחית של שתייה המיועדת לשומרי משקל באחד ממדפי המקרר. הכל סדור על מקומו, והכל מוכן ומזומן לציבור הבאים.
לפי אומדן מהיר שעשינו, בשעות בהן שהינו בין כותלי הבית, עברו בו שבע מאות איש לכל הפחות, ואולי אף יותר.
בנהר דינור
טילי הגראד שהרעידו את שלוותם של דרי העיר, טרם הגיעו לבית אפוף הקדושה. בבית פנימה, ביתו של כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו-יוסף פינטו - לילה כיום יאיר, כחשכה כאורה.
מי שלא ראה את ההמונים שצבאו על פתחי הבית, לא ראה פסיפס אנושי כה מגוון מימיו. תלמידי ישיבות עטורי זקנים חלקו מרצפת אחת עם אנשי עסקים אשר להם עסקים חובקי קרקעות באירופה ובמזרח הרחוק.
מגולחי זקן אשר זה לראשונה הם עומדים בפני רב בישראל, ראו לראשונה דמויות של חסידים עבדקנים, מסולסלי פאות וטהורי מבע. יהודים של צורה הצטופפו יחד עם יהודים אשר צורתם טעונה שיפור למראית עין, והכל חשו כבנים על שולחן אביהם. וכבר אמרנו כי מי שלא ראה את המחזה במו עיניו, לעולם לא יבין זאת.
בין האולם והמזבח
שלושה חברי כנסת, שר אחד בכיר, אנשי עסקים רבים, ועשרות בני תורה, מצטופפים יחדיו בחדר ההמתנה. היה מדהים לראות כיצד מאבטחו של השר מנסה להגן על האישיות המאובטחת מפני לחץ ההמונים. אך כאן כולם שווים, כקטן כגדול. בפני מי שנשמת היהודי הבא לפניו היא היעד אליו הוא חותר - אין פרוטקציות ואין מעמדות. כך הסקנו לאחר שעות של מעקב אחר תופעות הפלא הלזו.
"הכלל הוא, כי אנשים הבאים להתייעץ בקשר לבעיות רפואיות, אצלם או אצל אחד מבני משפחתם, נכנסים ראשונה ועוקפים את כולם, יהא זה שר או איש עסקים חשוב ככל שיהיה", מסביר לנו אחד מבאי הבית הקבועים. מרבית האנשים, מסתבר לנו, חדשים מקרוב באו, וזו להם הפגישה הראשונה עם הרב. חלקם הקטן יותר, מוחזקים לקבועים.
האדמו"ר עומד על עומדו, במעין נישה שבין האולם והמטבח, והצובאים על פתחו עוברים לפניו כבני מרון. בר-מזל יזכה לדקה במחיצת פני הקודש. כל היתר יסתפקו בשניות בודדות, אך ייצאו קורנים מאושר.
צילום: דיבורו בלחש, מברך את אחד מתלמידיו
כל דבריך בנחת
כשהאדמו"ר רבי יאשיהו מדבר, בלחש הוא מדבר. לפעמים מתגבה קולו מעט, אך חוזר לנמיכותו בבת אחת. דיבורו משתפך ומתנגן, כובש כל נימה ונימה שבנפש המדבר עמו. בין כאשר עוז וחדווה במקומו ובין כאשר תתעגם עליו נפשו בשומעו על צרת הכלל והפרט, תמיד ידבר בטון דיבור נמוך, כמעט בלחישה.
צורת משאו ומתנו עם הבריות, תורה שלמה היא. כשהוא שח עם הבאים במחיצתו, הוא עושה שימוש בגוף שלישי, הן כלפי עצמו והן כלפי הבא לשאול עצה וברכה. "יש לנו נחת רוח גדולה", יאמר בעתים של קורת רוח, ו"יברך אותו הקב"ה בכל מילי דמיטב", כאשר הוא מברך את היהודי הבא לפניו.
קולות עמומים
כך עברו לפניו מאות איש, בעודו עומד על רגליו, בין המטבח והסלון. בשלב מסוים ביקש האדמו"ר לפרוש מעט לחדרו. חשבנו כי מנוחה הוא מבקש, אלא שמהר מאוד הבנו כי מוקד קבלת הקהל עובר עתה אל חדרו הפרטי.
אל החדר מתלווים עמו מספר מקורבים, בראשם ר' יוסף עמוס ממושב גמזו ומשה עזיזה - שני אנשי ביתו של הרב. הם האנשים אשר על הבית שלא ימושו מתוך אוהל רבם. המקורבים אוחזים בידי רבם, ומלווים אותו עד מפתן החדר, לשם מוכנסים מי שנותרו עתה בבית.
במחצית השעה האחרונה לקבלת הקהל, שוב יצא האדמו"ר החוצה, כאשר ידו אוחזת בחוזקה את ידו של אחד הבאים אשר שפר גורלו. הוא מסתובב אתו אנה ואנה, נעצר לעתים סמוך לארון הספרים ומרעיף חיבה אינסופית.
רק כאשר מחוגי השעון התקרבו אל השעה השלישית לאחר חצות, אזלו האנשים מן הבית. הבית התרוקן, והדלת סבה על צירה, בפעם האלף ומי יודע כמה, אך האחרונה לאותו היום.
מכאן יוצאת ברכה לישראל
מהבית הגדול הזה, של מסירות הנפש יוצא ברכה לעם ישראל. הטייקונים הממלאים את הבית דרך קבע, אינם נתבעים – אך נותנים. מיליוני דולרים (הפעילות של המוסדות מסתכמת ב-50 מיליון דולר בשנה, המגיעים כולם מתרומות של חסידי הרב) עוברים דרך הרב לנזקקים ולחלכאים.
את כל מה שיש לו, הוא מעניק לטובת המקרים המגיעים לשולחנו. מירב כוחותיו מושקעים בנתינה לזולת. מוסדות הצדקה והחסד שהוקמו תחת נשיאותו בעיר אשדוד, הפכו מזמן לשם דבר.
זוהי הייתה הצצה חטופה לביתו ולמפעלותיו של האדמו"ר שהפך מזמן לתופעה ייחודית שאין שני לה.
אתם מוזמנים להתרווח על הכסא, ולצפות במעט מזעיר ממפעלי החסד אותם ביקרנו, תיעדנו והתרגשנו.