"מפליא שיש בני תורה שבאים לאדם שלא קרא ולא שנה"

תמונות גדולי תורה ורבנים לא מעטות מפארות את קירות לשכתו של הראשון לציון, הגאון רבי שלמה משה עמאר. אך הגדולה והבולטת ביותר היא זו הממוקמת מעל שולחנו - תמונתו של הגר"ע יוסף, לו הוא כפוף ואשר בלי לשמוע את דעתו אינו מכריע.

רק לאחרונה, בפרשת הגיור הצבאי, התבלטה נקודה זו ביתר שאת, עת העביר הרב את כובד המשקל אל הגר"ע, שהכריע את הפסק הסופי.

נסיקתו במעלה תפקידיו של הראשל"צ נעשתה במהירות רבה. בהיותו ילד כבן 14 שנים, בערב חג השבועות, החליט ללמוד ברציפות במשך שלושה ימים ושלושה לילות. רק בערב השלישי, הוא ליל חג השבועת, קרס. בהיותו בן 19, כאשר נאלץ רבה של נהריה, הרב מסעוד רווח ז"ל, להיעדר מהארץ לתקופה ממושכת, הטילו על הגר"ש למלא את מקומו. ולא בכדי.

מאז ועד היום פרסם הרב שמונה ספרים, המהווים יחד שתי סדרות שו"ת, ועוד חיבורים רבים. באמתחתו כתבים רבים נוספים, שטרם ראו אור.

בשנת 2003 נבחר ברוב גדול לתפקיד הרב הראשי הספרדי, כשהוא גובר על הרב שמואל אליהו, שזכה בתמיכת המפד"ל, והפך ל"ראשון לציון". מאז חלפו שמונה שנים, והאהדה כלפיו ואל פסיקותיו רק צוברת תאוצה. אין זה סוד כי מדובר ברב, שהצליח להתחבב על כל שכבות הציבור, וגם חילונים רוכשים לו כבוד רב.

לאחרונה הגיש ח"כ אלי אפללו, מגובה בחברי כנסת חילוניים נוספים, הצעת חוק להארכת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל. בכל הנוגע לגר"ש עמאר, התמיכה בחוק גורפת וחוצה מגזרים, מפלגות ועדות.

בערבו של חג הפסח התקבלנו לשיחת-חג בלשכתו. בכוונה תחילה בחרנו שלא להיכנס אל התחום הפוליטי, והתרכזנו בחלקים היותר חגיגיים.

"יש פנים חדשות לבתי הדין"

• אנחנו נמצאים בערב חג הפסח. ננסה באווירת חג לסכם, במה הרב רואה את גולת הכותרת של הפעילות שלו כרב?

"תמיד קשה לשים את האצבע על נקודה אחת. אבל בכל אופן, יש שתי נקודות לפחות. יש בתי הדין, ויש את הרבנות.

"בדיינות - היות והייתי דיין בצעירותי, ואני מכיר את המלאכה מבפנים, ובתי הדין היו נתונים לשמצה, שמתי לי למטרה לשפר ולעדן. אני חושב שבחסדי ה' יש שיפור גדול, שאפילו עורכי דין ועורכות דין שאינם דתיים מודים בו.

"דיינים מגיעים בזמן, פסקי דינים ניתנים בזמן, אף אחד לא יוצא לפני הזמן, המתדיינים מקבלים את מלוא תשומת הלב הראויה, במלוא הסבלנות.

"אי-אפשר לתאר מה שנעשה היום בבתי הדין. חל שיפור, לפי עניות דעתי. וזה כמובן עם מינויים: מינינו 19 ועוד 12, סך הכל 31, וזה יותר משליש שהתחדש, וזה חידש את פני הדיינות. אני חושב שיש פנים חדשות לבתי הדין".

"להוריד התנגדויות לדת שאינן מוצדקות"

"ברבנות - אני נמצא בקשר יומיומי כמעט עם כל ישוב בארץ, לא רק עם כל עיר. ממש בתמידות, כל יום, אני יוצא לסייר בערים שונות: אתמול הייתי בחיספין, בהיקף גדול, שלשום הייתי במירון, צפת, חיפה, שלומי.

"בסוף שבוע שעבר היינו בשישה מקומות בנגב, ערים שונות, יישובים שונים. מקום שהתחילו עכשיו ליישב שם את תושבי כפר דרום, נתיבות, כפר מימון, שדרות, אשדוד ועוד - הכול בערב אחד מהצהרים.

"ככה אנחנו עובדים כמעט יום-יום, כשאין הכרח בדברים אחרים.

"כך גם בחו"ל, כשאני נוסע, אני יוצא לעשרות ביקורים - בכולם בתי כנסת, בתי מדרש, ישיבות, כוללים, בתי ספר, גנים - בלא הפסקה. התוכנית מתוכננת מראש להגיע לכל מה שאפשר. אני חושב שזה חשוב לכל רב, ובפרט למי שקיבל את התפקיד הזה, הציבור אוהב לשמוע.

"יש גם קשרים מאוד פעילים כמעט עם כל ראשי הערים בארץ ועם שרים, כדי לקרב וכדי להוריד התנגדויות לדת שאינן מוצדקות, להסביר ענייני דת, יש הרבה התקדמות גם בתחום הזה".

"אף אחד לא האמין שאצליח"

"גם בכשרות - בחסדי ה' קדמנו דברים מאוד-מאוד חשובים. אולי גולת הכותרת שהצלחנו אחרי מאבק של שנים, ואת זה התחלתי כבר כשהייתי רב בתל-אביב: בחסדי ה' חוקקנו חוק שיחול על כל בתי המטבחים, גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ, שהבשר לא יוצא לפני שהוא מוכשר.

"זה היה חלום, אף אחד לא האמין שאצליח. כשאמרתי את זה בתל-אביב ביום הראשון או השני שנכנסתי, הסתכלו עלי כמו על משוגע. זה היה ערב פסח, אמרתי שעד ראש השנה נתחיל את זה. זה כלל מאבקים עם הרבנים, עם הקצבים, עם השירות הווטרינרי, עם אנשי עירייה, עם אנשי המקום. אבל בחסדי ה', עם הרבה עקביות והרבה הסברה, הצלחנו.

"גם בנושא פסח יש לנו התקדמות יפה. בשנים האחרונות התחילו לייצר הכול כשר, לחמניות, ופלים, אפילו מקרוני, עוגיות... כשר. אמרתי, רוצים לעשות, שיעשו בצורה שונה, מיוחדת. ישבתי עם ראשי הנהלת אוסם, בסופו של דבר קיבלו, עשו צורה מיוחדת גם לשקדי מרק, שעשו אותם כמו טבעות, ואחר כך סיפרו שהצליחו בזה מאוד ושמחו שקיבלו את ההצעה. כך היו לנו מאבקים עם עלית ועם כל המפעלים. יש לאוסם לחמניות, עשינו לזה צורה מיוחדת שאינה מקובלת. גם על השקיות, המון שינויים.

"אחד הדברים שעשינו זה שבסופרמרקטים מורידים את כל ה'ברקוד'ים של כל מוצרי החמץ. כי התברר שמוכרים את זה בפסח, בלי כוונה. מה שקרה הוא שאנשים היו קונים בטעות, וזה היה עובר בקופה. כינסנו את כל ראשי הצרכניות והקניונים והגענו איתם להסכמה".

"העולם היום לא יודע להכשיר"

• לפני שהגעתי לכאן שוחחתי עם דוד שלי, שמבין בכשרות ובשחיטה. הוא שוחט ידוע-שם, שהגר"ח קניבסקי אוכל מהשחיטה שלו, וכך גם גדולי הרבנים - הרב מרדכי גלאי (הראשל"צ מחייך, מהנהן בראשו). אני תמיד שומעת ממנו שבחים על הרב. שאלתי אותו: מהי גולת הכותרת שאותה היה מציין בשבחו של הרב. הוא ציין את הנושא הזה של ניקור ומליחה - שלא להוציא בשר בלי ניקור ומליחה. "אין לך מושג בכמה מאמצים זה היה כרוך, בכמה מאבקים". ובאמת חשוב שהרב יסביר, למה זה כל-כך חשוב?

"אני חייב לומר שכמעט רדפתי את כולם, גם אותו... עם כל האהבה והידידות שיש בינינו, ואם אחרי כל זה הוא משבח את זה, זה מראה שהוא ירא-שמים. כי הוא נרדף על זה! במקום שבו הוא מנהל, בית המטבחים בחולון, שם אני מיניתי אותו לרב, שם התעקשו מאוד. והוא עמד במצב לא קל. ואם בכל זאת הוא שיבח את זה, זה מראה שהוא ירא ה' אמיתי.

"העולם היום לא יודע להכשיר. אפילו בנות ונשים דתיות לא יודעות להכשיר. כי רגילים לקנות חלק ומוכשר. החילוניות שאוכלות כשר, רואות 'כשר', שוטפות בברז וזורקות לסיר. ואז אוכלים בשר לא מוכשר.

"הניקור - יש חלב שאסור מן התורה. עד עכשיו הביאו בשר עם החלב, מחלקים לבתי מטבחים, ומביאים לשם את המנקר. מה הוא מנקר? כל פעם קצת, מה שהוא צריך למכור.

"הייתי אברך צעיר ומינו אותי לנהל מחלקת כשרות. הלכתי ביוזמתי לקצבים ושאלתי איך הם עובדים, קיבלתי את כל המידע. אמרתי: פה מוכרים חלב. הפעלתי שיטה פשוטה, אז לא היה צילום, עשו הכול בסטנציל, הדפסתי שני סוגי מכתבים ונתתי למשגיחים. באחד היה צריך לכתוב כמה ניקרו, תאריך והכול. התברר, שרוב הבשר נמכר לא מנוקר. היו מקבלים רבעים, נותנים לקצבים חלק, המנקר לא יודע, ומנקר מה שנתנו לו. המשגיח לא מבין מה זה ניקור, כי לא לכל אחד יש בקיאות בזה, ומוכר את הכול".

"רבותי, עיניכם הרואות, אני לא צריך יותר להראות"

"כשהגעתי לתל אביב, שאלתי כמה קצבים יש? כמה מנקרים? אמרתי: רבותי מוכרים פה חלב. היו רבנים שנפגעו. אמרתי: אני מתנצל, חוזר בי, אבל אחרי פסח נרד לשוק.

"יום אחרי פסח, ירדנו לשוק הכרמל, נכנסנו לחנות פתחתי את הפריז'ידר, הוצאתי את הבשר וקראתי לקצב. 'בוא, בבקשה, מה שלומך? איך אתה מרגיש? תגיד לי, יש פה חלב בחלק הזה? והראיתי לו (אני גם קצת מבין בזה, כי אני שוחט). שאלתי: למה לא ניקרו? אמר שאם אנקר זה משחיר קצת. ברגע שאני הולך למכור, אז אני מנקר. דיברתי איתו בצד, אני בקי במלאכת החקירה בצורה שקטה, כי הייתי דיין בעבר...

"אמרתי לו: 'תראה, אתה בטח יודע שזו עבירה חמורה'. אמר לי: 'ודאי'. אמרתי לו: 'אם קורה לך שאישה או איש רוצים חלק מסוים, והמנקר לא יכול לבוא כרגע, אומר לך 'עוד רבע שעה' - מה אתה עושה? אמר לי: 'אין בעיה, אני מנקר לבד'. אמרתי לרבנים: 'הנה תראו, אדם מחלל שבת והוא מנקר. עליו לסמוך?'

"נכנסנו לעוד קצב, מצאתי אותו שהוא שם בשר בשקית שוקל ונותן ללקוחה ביד. והיא עומדת ללכת. אמרתי לה: 'גברת, שניה, אני רוצה ברשותך לבדוק'. אני מוציא, ורואה חלב. התחיל לצעוק: 'אתה חושב שאני אשם? המנקר אשם! כמה קראתי לו'. אמרתי להם: 'רבותי, עיניכם הרואות, אני לא צריך יותר להראות'".

"התפלאתי שאפילו המנקרים התנגדו"

"אמרתי: אין דבר כזה. אנשים יאכלו חלב? אנחנו כל-כך נזהרים בכל-כך הרבה חומרות שאין בהם ממש. נותנים הכשר בפסח לאבקת כביסה ומשחת שיניים, ואוכלים חלב? דאוריתא? מי לא יזדעזע.

"אבל היה קשה. לקצבים נוח יותר, לבעלי בתי-המטבחים נוח, לווטרינרים נוח, לכולם יותר נוח. ואז התנגדו. התפלאתי שאפילו המנקרים התנגדו.

"אמרתי: מה אני עושה לכם? הרי במקום לעבור בשוק, וצועקים עליכם, תעמדו בבית המטבחים, אף אחד לא יצעק עליכם, אתם לבד, אין קצב על הראש, מנקרים, נותנים חותמת והולכים הביתה. עד שביררתי את העומק, לצערי. ולא הלך כאן, ועדיין יש מאבקים.

"לכן אמרתי כל הכבוד לרב מרדכי גלאי, שה' יתן לו בריאות ונחת מילדיו. הוא צדיק, אם הוא משבח... חשבתי אולי יש בליבו, כי הוא סבל מזה. בעל בית המטבחים התנגד. הוא סבל מזה כי להשיג את הדברים האלו לא קל. הוא צדיק".

• הוא הוסיף שמאז שהוקמה הרבנות הראשית, לפני 90 שנה, לא היה דבר כזה...

"לא היה ולא חשבו שזה אפשרי. צריך קצת עזות פנים וכנראה לצערי הייתי עז".

"אם מתגלה שחיתות בבתי הדין, נאבקים בזה בשצף קצף"

• יש נושא שני שהרב דיבר עליו, ובו - כך נראה - צריך עוד שיפור גדול. נושא בתי הדין הרבניים. שומעים מאנשים רבים, חילוניים אבל למרבה הצער גם חרדים, שנאלצים ללכת לבתי משפט, כי יש תחושה שבבתי הדין הרבניים יש מעשי שחיתות, בירוקרטיה מיותרת. יכול להיות שיש שיפור, ובכל זאת...

"לצערי, יש עורכי דין שיש להם נטייה להטות אנשים לבתי משפט ולפעמים יש מחשבה שכאילו בית דין לא נותן את זכויות האישה. הדברים הללו כבר בוטלו. יש לנשים את מלוא הזכויות ואני יכול לומר פה במלוא האחריות: אין שחיתות, אין קרבה, ואם מתגלה חשש, אנחנו נאבקים בזה בשצף קצף, לא מרחמים על אף אחד.

"יש אחד מגדולי עורכי הדין שהוא לא דתי ואשתו שופטת חשובה. והוא כתב כתבה גדולה בעיתון 'הפרקליט', שמי שרוצה להגיע לחקר הדין ולהוציא דין לאמיתו - זה רק בבתי הדין הרבניים. כשיש בעיה או תלונה היא נבדקת, גם על ידי, בלי משוא פנים, יש היום גם נציב תלונות של הציבור על דיינים ושופטים, והם נוהגים בחומרה גדולה, גם עם השופטים וגם עם הדיינים. שם לא מפלים.

"יש היום הקפדה, יש גם לחץ אדיר ולצערנו היה שופט שהתאבד, כך שאין דיין או שופט שיכול להתעלם מכך".

"כשבאים על דברים צודקים, אני שומע"

"גם אנחנו לבד התחלנו בבדיקות, עוד לפני שקם המושג של נציבות. התחלנו לבדוק את הנוכחות של הדיינים, מי יוצא ומי בא ועשינו שימועים.

"פה עשו שימועים למי שאיחרו או הקדימו לצאת. היו לעיתים דיינים גדולים ממני בגיל ובחכמה, אבל נאלצתי למצות איתם את הדין. יש עדיין נשים שחושבות כך, יש ארגוני נשים שלצערי נלחמות בזה. הם ממומנים, בכל אופן מקבלים דחיפה, ממקורות שלא רוצים שיהיו בתי דין, לא רוצים שיתנו גט. הם פועלים לא בצדק, כי כשהם באים על דברים צודקים, אני שומע.

"גם בנושא העגונות, כל הזמן מפרסמים עגונות-עגונות, יש רק מספר מועט של כמה יחידות, אולי עשר או עשרים.

"אבל יש אנשים ונשים שמתעקשים על רכוש וחלוקה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. מתווכחים עד שמגיעים. זה ויכוח על מי צודק ומי לא צודק, בסוף זה נפתר, זה לא עגונה. יש מקרים שבהם הבעל מתעקש לא לתת גט, לעיתים אנחנו מכניסים לבית סוהר. יש אולי שניים או שלושה, לא יותר, שעדיין יושבים בבית סוהר ומתעקשים כשהבעיה היא לפעמים גם נפשית.

"רק שבוע שעבר היה אצלי השר לביטחון פנים כדי להוסיף סוג של סנקציות לבעלים. היו התנגדויות ממקומות שונים, אבל הסכים איתי. הנושא נמצא בשינוי גדול לטובה".

"גם בימי הנביאים היו נביאי הבעל"

• מה אומר הרב על תופעת ניר בן ארצי, שגם חרדים רבים נוהרים אחריו?

"התופעה הזו, שבה בן אדם בא ומעמיד פנים - אני לא אומר שזה הוא, כי אני באמת לא מכיר - אבל התופעה הזו הייתה מאז ומתמיד.

"אפילו בימי הנביאים, שהנבואה הייתה בעם ישראל וראו פלאות, היו נביאי הבעל והצליחו להטעות רבים וטובים. זה פשוט לא ייאמן. בדרך כלל הולכים לזה אנשים שיש להם אומנות הלשון, הם יודעים קצת להפנט, אם לומר כך, את האדם שעומד מולם בכל מיני סיפורים. הם גם יודעים להוציא ממנו מה הוא רוצה, ואז הם מגלים לו מה שהם שמעו ממנו, על פי רוב, והוכחתי את זה לאנשים.

"אם באמת היו יודעים מה שאומרים, היו גדולים מכל הנביאים, כי כל הנביאים לא ידעו את כל מה שקורה, אלא רק על מה שהתנבאו. אבל אלה, הם יודעים על כל בן אדם שבא אליהם מה מספר הילדים, מה מספר הנעלים, לא היה דבר כזה מעולם.

"המפליא הוא שיש גם בני תורה שהולכים לאנשים כאלו. מה מביא אותם להגיע לאדם שלא קרא ולא שנה? אלא שלצערנו הצרות התרבו, התלאות רבות, והטובע שרואה קש נתלה בו. הוא יודע שזה לא יעזור, אבל אין לו משהו אחר".

"ללכת רק לגדולי תורה אמיתיים"

"אני קורא לכל עם ישראל שצריכים ברכה ועצה, שילכו לתלמידי חכמים אמיתיים, שעמלים בתורה, שממתים עצמם באוהלה של תורה, שהם יראי-שמים אמיתיים, ואם הם לא יודעים מי אלו, שישאלו את הרבנים שלהם - ורק מהם יטלו עצה. וגם הם, רבנים הכי גדולים, אין להם נבואה ואין להם רוח הקודש, אבל יש להם סיעתא דשמיא לתת עצה טובה. ובגלל התורה שלהם, דבריהם מתקיימים והרבה פעמים יש אצלם ישועות.

"אבל יבוא אדם שלא קרא ולא שנה - וסיפרתי שהגיעו אצלי לבית הדין רבים שהיו מתחזים.

"התחילו בתאוות הכסף, אחר-כך עלו מדרגה והייתה בהם תאוות הכבוד, אבל לא עזבו את הכסף, רק הוסיפו את הכבוד. ואחרי שכבר טבעו בשני אלו, הגיעה התאווה השפלה והמלוכלכת ביותר - וגם בזה נפלו. והיו נפילות עם ביזיונות לא רגילים.

"לכן, אני מרשה לעצמי להזהיר הציבור, ובפרט ציבור הנשים, שלעיתים מרוב הצער הולכים אליהם, ולא פעם נפלו בזה.

"וגם הגברים, גם בני התורה, וגם כל העם, לא ילכו אלא רק לגדולי תורה אמיתיים. ואם לא מצאו - לא ילכו. יישאו עיניהם אל ה', יתפללו, וקרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו לו באמת. כשאדם קורא לה' באמת, תפילתו נענית. ואם מכיר תלמיד חכם אמיתי, של תורה, של קדושה, ירא השם אמיתי, ילך.

"קשה לאדם מהשורה לדעת, אבל ישאל רבנים וידריכו אותו. וה' יצילנו במהרה מן המטעים ומן השוטים האלו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!