הכה בחרדים והצל את ליברמן • פרשנות

זמן קצר חלף מאז קיבל שר החוץ, אביגדור ליברמן, את הודעתו הגורלית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על החלטתו להעמידו לדין בחשד למרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע, והנה הוא כבר ניצב בוועידת מפלגתו 'ישראל ביתנו', שהתכנסה בבניני האומה בירושלים, מיישיר מבט אל מול מצלמות כלי התקשורת, ומגיב בתקיפות ובאומץ.

ליברמן רמז בדבריו שישנם ארגונים וגורמים שונים, שרדיפתם אותו הביאה להחלטה שקיבל הערב היועץ המשפטי לממשלה. ליברמן הזכיר כי סיעתו הייתה זו שתמכה בחוק שבאמצעותו ניתן יהיה לחשוף ארגונים מהסוג הנ"ל, קרי: ארגוני שמאל.

ליברמן אף מדבר בגלוי על כוונתו להשלים עד סוף הקדנציה של הממשלה את החוק לגיור חיילי צה"ל, ומאשש בכך, אולי יותר מכל, את הפרשנויות המדברות על אפשרות, לפיה ימצא סולם לרדת מהעץ של חברות בקואליציה הימנית בה הוא נמצא כיום.

אם לשפוט לפי העבר, יש רבים האומרים, חבירה למפלגת שמאל תיטיב עמו בהליך המשפטי הצפוי לו בחודשים הקרובים. מה גם שבחירות בתקופה הקרובה טובות עבורו. צריך לזכור כי בתקופת מעבר ההליכים המשפטיים מוקפאים, והוא יכול ללכת לבחירות ולקצור את פירות המנדטים אותם צופים לו סקרים שונים.

וכמו שאומרים, ניפגש אחרי הבחירות. אין ספק כי כשהוא יעמוד בראשה של מפלגה המתקרבת ל-20 מנדטים, יכולת התמרון שלו תהיה טובה הרבה יותר משהיא היום.

אולי זה מה שעומד מאחורי תגובתו האוהדת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאיחל הערב לשר החוץ שלו "שיוכיח את חפותו". נתניהו גם לא שכח להזכיר שהוא "עובד עם ליברמן זמן רב", וכי הוא "חבר מרכזי בממשלה, ואני מקווה שימשיך לתרום את תרומתו הציבורית".

חוץ מחיבוק חם ותחנונים של "תישאר איתנו", היתה שם כל ההזדהות שבעולם.

הזדמנות, אחרי 15 שנים

החוק אינו אוסר על מי שהוגש נגדו כתב אישום לעמוד בראשות מפלגה, או לכהן כח"כ. יכהן מי שיכהן כשר החוץ (או כל שר אחר), כל עוד ליברמן הוא זה הניצב בראש מפלגת 'ישראל ביתנו', ברור לכל מיהו הבוס האמיתי.

"כששואלים אותי אם גיור חיילי צה"ל הוא על פי ההלכה, או לא", המשיך ליברמן בהתפלפלות העלולה להכעיס מאוד את המפלגות החרדיות, אבל הרי אין לו הרבה מה להפסיד, "אני נזכר בסיפורו של רחבעם זאבי, גנדי, סיפורו של הגשש הבדואי".

הסיפור הוא סיפורו של גשש בשם עמוס ירקוני, שנקרא להקים את היחידה שהצליחה למנוע הסתננויות מחבלים מחברון ומאזורים נוספים. במהלך פעולתו נפצע לא פעם, גופו היה מחורר ככברה.

כשנפטר, ממחלה קשה, נקבר בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, אבל לצידו לא רצו לקבור חיילים יהודים. גנדי, בהחלטה נועזת, החליט שהוא זה שייקבר בחלקה הסמוכה לירקוני.

"פסק ההלכה של האיש הגדול הזה, גנדי, הוא זה שמנחה אותי", סיים ליברמן.

והיה בדבריו הרבה יותר מרמז לכך שבמושב הבא לא פסקיו של הגר"ע יוסף ולא פסקיו של הגר"ש עמאר הם אלו שיעמדו מול עיניו. מבחינתו, פסקיו של גנדי יהיו נר לרגליו.

ליברמן, הערב, בהחלט אינו מודיע על התפטרותו. "אני מניח ששמעתם את ההודעה שפרסמה הפרקליטות. אני יודע ואתם יודעים שתמיד פעלתי לפי החוק ואין לי סיבה לדאגה. אחרי 15 שנים תינתן לי הזדמנות להוכיח שתמיד נהגתי לפי החוק. אצלי מילה זה מילה", סיים את דבריו לקול מחיאות הכפיים של חברי מפלגתו.

אבל אם תרצו, היה בדבריו יותר מרמז כי הממשלה לא עתידה לרוות ממנו נחת במהלך מושב הקיץ הקרוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!