האם בית הכנסת הוא מקום מתאים לשוק מסחרי?

המולה שוררת במבואות בתי הכנסת בערבי החגים.

המוני מתפללים מתגודדים בחוץ, משוחחים על דא ועל הא ומנצלים את פסק הזמן שבין מנחה לערבית, לשיחת רעים או לעישון סיגריה בניחותא.

אולם לא רק הם קולותיהם של אלו שבאו להתפלל, מתערבבים בבליל הקולות של רוכלים ובעלי דוכנים המוצבים בפרוזדורי בית הכנסת ומבואותיו.

התופעה נפוצה גם בערבי שבתות, גם בימות השנה, אולם מתעצמת בתקופת החגים.

בערב פסח למשל, זאטוט אחד יציב שולחן שעליו ערכות לבדיקת חמץ ב'שמונה שקלים בלבד', רעהו, יציע שלל מפות לפסח במחירים אטרקטיביים, האחד יעמיד מעמד גדול שעליו מחזורים והגדות לפסח ו'על הדרך' ימכור גם סידורי תפילה, ספרי קודש וכהנה וכהנה, והאחרון יציע חסה מיוחדת לליל הסדר.

האם ראוי להפוך את בית הכנסת למרכז מסחרי ואתר רוכלות?

האם כל אברך היוצא מביתו לתפילת שחרית עליו להצטייד בשקלים לבזבוזים בשוק השכונתי המתקיים בטבורו של בית התפילה?

ואולי אין כל פסול בכך שיהודים מתפרנסים, בבחינת 'צאו והתפרנסו זה מזה' - ולא חשוב המיקום.

בעד • הר"ר דוד פרידמן, גבאי בית הכנסת 'באר אברהם', ביתר עילית

הר"ר דוד פרידמן גבאי בית הכנסת 'באר אברהם' ביתר עילית, סבור שאין בכך כל דופי, בפרט אם בית הכנסת יוצא נשכר מכך.

"אם זה במינון סביר, אין בכך כל בעיה. אך ברור שלא ניתן להפוך את המקום ליריד. למשל בערב סוכות אין להציב דוכני ארבעה מינים זולת אלו שבעליהם הגיעו להבנות עם הנהלת בית הכנסת על כך.

"אתן לך דוגמא אקטואלית. אצלנו בבית הכנסת, מוכרים היום גורמים פרטיים ערכות למכירת חמץ. לכך אין לנו התנגדות. מדובר בצרכי החג ובמוצר ראוי.

"לעומת זאת, כאשר מישהו הגיע וביקש להציע למכירה מגהצים, והאחר ביקש למכור כאן פירות וירקות, דחינו אותם על הסף.

"מוצרים חסרי זיקה ברורה לחלק הרוחני של החג, אינם ברי מכירה במחוזותינו. אי אפשר לנצל את המקום לטובת גריפת הון.

"אולם כל מקרה נידון לגופו. המוכרים פונים להנהלה ומבקשים את אישורה המוקדם, לאחר בחינת מהות המכירה אנו שוקלים אם להיענות לו או לאו.

"יתירה מזו: המפתח להיתר שרב בית הכנסת מעניק למכירות, הוא שהמוכר יפריש מהכנסותיו לטובת בית הכנסת.

"כלומר, לנגד עינינו עומדת בראש ובראשונה טובת המקום, ורק לאחר מכאן טובת המוכרים. אלמלא הרצון למלא את קופת בית הכנסת, כדי לממן את המאור ויתר צרכי הבית, ברור שלא היינו מעניקים כל אישור לכך".

נגד • הר"ר יעקב מלאכי, גבאי בית הכנסת 'זכרון משה', ירושלים,

הר"ר יעקב מלאכי, גבאי בית הכנסת 'זכרון משה' ירושלים, יוצא חוצץ נגד התופעה.

"בשום פנים ואופן לא ניתן בעד חופן מצלצלים, להפוך את בית הכנסת לביזנס. מי שמחפש פרנסה יקום ויחפש אותה במקום אחר.

"התופעה הזו, מבישה, לא ראויה ואין לאפשר אותה.

"לא ייתכן שאנו נאפשר לרוכלים לבזות את קדושת המקום. אנשים מגיעים לבית הכנסת על מנת להתפלל, ולמכולת או לשוק על מנת לרכוש מוצרים. אסור להפוך את היוצרות.

"אנו נוהגים באופן אישי, לסלק כל אדם שמעז להיכנס לתחומי בית הכנסת ולעסוק כאן במסחר. זה לא משנה אם זה ימות החול, ערבי שבתות או ערבי חגים, וזה גם לא משנה מה הוא מציע למכירה.

"הדבר היחידי שאנו מאפשרים למכור זה ספרי קודש. זאת בעקבות אדם מבוגר, שקנה חזקה ושנים ארוכות תפס לעצמו פינה קטנה ובה מכר את ספריו.

"פנינו אז לרב בית הכנסת, ראב"ד בד"ץ העדה החרדית, הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל ושאלנו את דעתו בסוגיה.

"הרב פישר הסביר, כי מכיוון שמדובר בספרי קודש, נניח לו ולא נפגע בפרנסתו. בד בבד, הורה הרב, כי כל מרכולת אחרת, דינה סילוק מיידי וכך אנו עושים בנחישות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!