לקהילה האתיופית בירושלים לא מגיע בית כנסת
מאות איש מהקהילה האתיופית בירושלים זקוקים לבית כנסת • העירייה מתעלמת ואנשי הקהילה נאלצים להצטופף במקלט צר ומחניק • המתפללים: "ברקת הבטיח ולא קיים"
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- כ"ט אדר ב' התשע"א
- 5 תגובות
עליית יהודי אתיופיה (ארכיון)
במשך שנתיים נאלצים בני העדה האתיופית בירושלים להתפלל בבית כנסת קטן שהקימו במקלט קטן ומחניק בשכונת קטמונים בעיר.
מדובר ב- 250 בתי אב אך העירייה בוחרת להתעלם מצורכיהם.
בישיבת המועצה הועלה הנושא על ידי חברי האופוזיציה שזעמו על שהעירייה לא הקצתה להם מבנה מסודר ובמקום זאת נאלצים בני העדה להסתפק במקלט קטן שאין בו די לכולם.
לדברי המתפללים בחורף הם סובלים מקור ובקיץ מחום.
האפשרות להקים עזרת נשים כלל לא קיימת שכן מדובר במקום קטן שמספיק ל-50 בני אדם ואילו השאר נאלצים להישאר בחוץ.
עוד הם טוענים כי לפני הבחירות לעיריית ירושלים הבטיח להם ניר ברקת כי יסייע להם במאבק לקבל מבנה חדש ועל סמך כך הצביעו למענו.
העזרה מגיעה דווקא מיו"ר האופוזיציה, פפה אללו שפנה בישיבת המועצה לעירייה לתטפל בנושא במהירות האפשרית.
בישיבה הסביר פפה כי לא ייתכן שהעירייה לא תתייחס לקהילה שהדת חשובה לה כל-כך.
העירייה הגיבה כי, "הקהילה האתיופית התפללה במשך זמן רב במקום ששכרו באופן פרטי. באופן זמני עלתה בקשה לאפשר להם שימוש במקלט הציבורי שברחוב דב הוז, אך היתה התנגדות לכך מצד השכנים המתגוררים באזור. בשיתוף פעולה עם העירייה הוצע להם מקלט אחר באותו רחוב.
"העירייה נמצאת בקשר מזה זמן רב עם הקהילה האתיופית ועושה ניסיונות לאתר קרקע לבנייה".
מדובר ב- 250 בתי אב אך העירייה בוחרת להתעלם מצורכיהם.
בישיבת המועצה הועלה הנושא על ידי חברי האופוזיציה שזעמו על שהעירייה לא הקצתה להם מבנה מסודר ובמקום זאת נאלצים בני העדה להסתפק במקלט קטן שאין בו די לכולם.
לדברי המתפללים בחורף הם סובלים מקור ובקיץ מחום.
האפשרות להקים עזרת נשים כלל לא קיימת שכן מדובר במקום קטן שמספיק ל-50 בני אדם ואילו השאר נאלצים להישאר בחוץ.
עוד הם טוענים כי לפני הבחירות לעיריית ירושלים הבטיח להם ניר ברקת כי יסייע להם במאבק לקבל מבנה חדש ועל סמך כך הצביעו למענו.
העזרה מגיעה דווקא מיו"ר האופוזיציה, פפה אללו שפנה בישיבת המועצה לעירייה לתטפל בנושא במהירות האפשרית.
בישיבה הסביר פפה כי לא ייתכן שהעירייה לא תתייחס לקהילה שהדת חשובה לה כל-כך.
העירייה הגיבה כי, "הקהילה האתיופית התפללה במשך זמן רב במקום ששכרו באופן פרטי. באופן זמני עלתה בקשה לאפשר להם שימוש במקלט הציבורי שברחוב דב הוז, אך היתה התנגדות לכך מצד השכנים המתגוררים באזור. בשיתוף פעולה עם העירייה הוצע להם מקלט אחר באותו רחוב.
"העירייה נמצאת בקשר מזה זמן רב עם הקהילה האתיופית ועושה ניסיונות לאתר קרקע לבנייה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות