חוק המזונות: שהות עם הילדים תהפוך כלי משחק בין הורים?

הבוקר סוער עולם המשפט. בית הדין העליון פסק כי הורים גרושים המגדלים את הילדים יחד, כלומר נושאים בעול גידול הילדים שווה בשווה, ישתתפו באופן שוויוני גם בהוצאות גידולם. מהיום יתחשבו גם בהכנסת האם ולא ישיתו את ההוצאות על האב בלבד.
והעיר צהלה ושמחה. הנה יוצא הצדק לאור! לא עוד דמי מזונות המושתים על האב בעוד האם נופשת להנאתה באי טרופי (לא באמת, להיות אם יחידנית זה לא בדיוק נופש, אבל יש אנשים שמוכנים להישבע שנשים חוגגות על דמי המזונות ועושקות את המשלמים). לא עוד אבות נמקים בחוב מזונות בלתי נגמר. לא עוד אמהות מגדלות ילדים ללא השתתפות משמעותית של האב בחייהם.

אז מה באמת יהיה? האם באמת נשים תשלמנה דמי מזונות ילדים כמו האבות?

לא בדיוק. בית המשפט פוסק כך:

במקרה בו שני ההורים מגדלים את הילדים בשותפות מלאה, והילדים נמצאים עם האב אותו נפח זמן כמו עם האם, תישא גם האם בהוצאות גידול הילדים כמו האב. יחשבו את גובה הכנסות ההורים ולפיהן יחליטו כמה כל צד נותן לקופה משותפת שממנה יפרנסו את הילדים. כך שאם האב מרוויח פחות מהאם, ייתכן שהוא ישלם פחות ממנה. אוטופי? לא בהכרח. ייתכן שנראה הסדרים כאלו בקרוב.

אבל מה אם האב לא מגדל את הילדים? לא כל אב מוכן או מעוניין לגדל את ילדיו בפועל וחלקם מעדיפים זמני שהות קבועים איתם, אך לא לפרקי זמן ארוכים/לילות/שבתות/חגים. לעיתים אין אפשרות כזו משום שהאב והאם גרים רחוק זה מזו. לא קל בכלל לנהל משמורת משותפת ולעיתים אין זו טובת הילד.
כאן הדברים הופכים מורכבים. כל משפחה היא עולם מלא. כל סיפור והרגישויות שלו. כל רגישות והדקות שבה. וכל נשמה של ילד היא חיים שלמים.

חוק כזה בעצם הופך את זמני השהות למושא מאבק. כל שעה נוספת עם הילד=פחות דמי מזונות לשלם. אתפלא אם זמני השהות לא יהפכו לעוד כלי משחק בידי הורים שנמצאים במאבק ביניהם. האם נראה הורים נלחמים על זמני שהות ומרוקנים אותם מתוכן? רק כדי לסמן וי על "הנחה" בדמי מזונות? האם נראה אמהות שמונעות זמני שהות של הילדים עם אביהם כי הדבר יפגע בהן כלכלית?

מה שבטוח, יהיו בקרוב תביעות לא מעטות בנושא.

דבר נוסף עולה מהפסיקה הזו: היא מייתרת את המושג "משמורת משותפת" ומתייחסת אך ורק לזמני השהות של הילדים עם כל הורה. זה דבר מבורך שיתכן שימנע מאבקי משמורת חסרי תוחלת. יתייחסו רק לכמה זמן בפועל ההורים שוהים עם הילדים. הפסיקה גם מציעה קופה אחת משותפת שתשמש לצרכי הילדים ושני ההורים יתנו את חלקם לפי יכולתם הכלכלית. מעניין מה יקרה במקרה שבו אחד ההורים אינו עובד וכיצד יחליטו מה יכולת ההשתכרות של ההורים. אלו דברים שרק הזמן יוכיח כמה הם יעילים.

אני מקווה שכל מקבלי ההחלטות יזכרו את העובדה הבסיסית הבאה:
דמי מזונות אינם הכנסה נוספת של האב או האם.
דמי מזונות הם חלקם של הילדים בהוצאות משק הבית שהיה להם עד פירוק הבית, והם מועברים על מנת להבטיח שחלקם של הילדים לא ייפגע.

דמי מזונות אינם פרס או בונוס לאם משמורנית. הם גם לרוב לא מספיקים לכל הוצאות הילדים, והם מהווים את חלקו של ההורה הלא משמורן בהוצאות.

דמי מזונות אינם עילה למאבק ואסור שמניעתם תהיה כלי נשק. שני ההורים מחוייבים לגדל את ילדיהם ולתת להם כל שיש ביכולתם לתת למענם. זה כולל איפוק ויכולת לנהל את הוצאותיהם בצורה מושכלת.

דמי מזונות גם אינם קנס ואסור להשתמש בהם כעונש להורה שאינו משמורן.

השאיפה היא שגירושים יהיו בהסכמה, במינימום מאבקים ובמקסימום הבנה כי טובת הילדים עולה על הכל. כולנו הורים, ושואפים לטוב ביותר עבור היקר לנו מכל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!