העליון קבע: במשמורת משותפת, גברים ונשים יתחלקו באופן שווה במזונות

בית המשפט העליון קבע הבוקר (רביעי) לראשונה כי הורים גרושים שחולקים משמורת משותפת על ילדים בני 6 עד 15 ושכרם זהה או קרוב לכך, יהיו חייבים בדמי מזונות משותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. כיום, הדין מחייב את האב בלבד בנשיאה בתשלום המזונות, גם אם משכרותה של האם גבוהה יותר. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בו היו חברים שופטי העליון סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ומני מזוז.

העליון קבע כללים עקרוניים המתחשבים בחלוקת המשמורת בין ההורים בפועל, שיהוו ברירת מחדל שממנה ניתן לסטות. את הכללים פירטה השופטת דפנה ברק-ארז: "במשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, ולכן הוצאות אלה 'יתקזזו' ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים, וזאת לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות".

במצב של השתכרות שווה, ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות שוטפות, אלא "צרכים אחרים" - כמו ביגוד, ספרי לימוד, טיפול רפואי בלתי צפוי ועוד. מדובר במנגנון של הורה מרכז אחד, שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר. לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים - כמו חשבון בנק משותף של ההורים - וזאת לפי שיקולי בית המשפט, שייקבעו בהתאם לנסיבות המשפחתיות. בהיעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהיה זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כמטפל העיקרי בילדים.

לפי השופט פוגלמן, על פי החוק הקיים, הגבר מחויב להעביר לידי האשה תשלום מזונות חודשי קבוע, שלא בהכרח מביא בחשבון הוצאות שבהן הוא נושא בזמן שהילדים שוהים עמו. בשל כך, משאביו של הגבר עלולים להצטמצם עד כדי פגיעה ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולעצמו. לדברי פוגלמן, על רקע זה, נקבע כי המצב הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה באב ובילדיו. השופט פוגלמן הוסיף: "אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו".

עוד נקבע כי הורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. השופט נעם סולברג כתב בפסק הדין: "הגרעין הקשה של דיני המשפחה בישראל – דיני נישואין וגירושין – מאופיין בחוסר שוויוניות בין גברים לנשים. על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של האיש – ברצותו יתן, ברצותו יסרב. אף על פי כן, אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי-שוויונית של חובת תשלום מזונות הילדים". עד הוסיף: "זאת, לא רק בשל העיקרון שלפיו 'אין מתקנים עוול בעוול', אלא מחמת העובדה שהלכה למעשה איננו מבקשים 'לנתק' את שאלת מזונות הילדים מהליך הגירושין בכללותו. הללו ישארו כרוכים זו בזה".

בעמותת הורים שווים ברכו על פסיקת בית המשפט: "אנו רואים בכך צעד נוסף קדימה למען עתיד ילדנו. אנו מקווים שזו יריית הפתיחה לאחריות הורית וכלכלית משותפת כברירת מחדל מגיל אפס".

בעוד גברים גרושים רבים ייחלו לשינוי זה וארגונים רבים המייצגים אותם בנושא נלחמו לקדמו וברכו על ההחלטה, בארגוני הנשים טענו כי לא ניתן לכפות שוויון בין נשים לגברים כאשר במציאות עדיין אין שוויון בשכר ובחלוקת התפקידים בבית. בעקבות כך, בית המשפט התייחס לנושא וקיבל את העמדות שהציג לו מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האשה, בנושא. כך, הציגו השופטים נתונים לפיהם ב-76% מהמקרים, בקרב זוגות נשואים, ירוויח הגבר יותר מ-75% מסך ההכנסה המשותפת של משק הבית, ואילו רק ב-23% מהמקרים תהיה זו האשה. בפסק הדין נכתב: "אין לייחס לאשה יכולת כלכלית נחותה משל גבר".

יש לציין שכיום רוב הנשים עדיין משתכרות פחות מגברים, כשלפי משרד האוצר, שנתוניו מתייחסים לשנת 2013, הפער הממוצע עומד על 34% לטובת הגברים. הדיון בעליון עסק בשני ערעורים בנושא תשלומי מזונות במקרה של גירושים בין בני זוג שיש להם ילדים. "ההחלטה לקיים דיון בהרכב מורחב מעידה שהעליון מכיר בכך שמדובר בסוגיה עקרונית, וכי ההכרעה יכולה להשפיע על כל זוג בהליכי גירושים", אמרה עו"ד מאיה רוטנברג בספטמבר האחרון, שייצגה אב שערער באחד התיקים.

בדצמבר האחרון המליץ היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בחוות דעת תקדימית לשנות את הפרשנות לחוק הקיים ולהתחשב, בעת פסיקת מזונות אצל הורים גרושים, בהכנסות שני ההורים ולא רק בהכנסות האב. מנדלבליט לא התייחס בזמנו לשאלה אם לבטל באופן גורף את תשלום המזונות במקרים מסוימים, או רק להפחיתם.

בעמדה שהוגשה מטעם היועץ לבית המשפט העליון נאמר כי "יש מקום לחשיבה גמישה בכל הנוגע לחיוב האב במזונות ילדיו, במקרים של משמורת משותפת". מנדלבליט הוסיף כי "במקרים המתאימים, יש מקום להתחשבות בהכנסות שני ההורים בעת פסיקת מזונות ילדים".

החוק הקיים מבוסס על הדין העברי, ולעמדתו של היועמ"ש צורפה כנספח חוות דעתו של ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים, ד"ר מיכאל ויגודה. לדברי ויגודה, ניתן להתחשב בהכנסת האם בקביעת מזונות לילדים מעל גיל שש. לגבי ילדים מתחת לגיל זה, לפי המשפט העברי חובת המזונות מוטלת בלעדית על האב, בכל הנוגע לצרכים הכרחיים.

ב-2006 הוקמה ועדת שיפמן, שמטרתה היתה ליצור אחידות בין ההורים ביחס ליכולתם בתשלום ולגבש נוסחה שתביא לכך שפסיקת המזונות תהיה צפויה, ונתונה פחות להשקפת עולמו של השופט - מה שיביא גם להפחתת ההתדיינויות בבית הדין. הנוסחה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים והזמן שכל אחד מהם מקדיש לטיפול בילד. הוועדה הגישה את המלצותיה ב–2012, אך הן טרם קיבלו ביטוי בחקיקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!