לאחר שבועיים הבנתי מה היה כוחה של מילתי אצלו

את הפוסט הבא כתבתי כטקסט פרטי בדף הפייסבוק שלי. מאחר וזה האיר בתוכי תובנה כל כך עמוקה - אני חשה צורך להעביר זאת הלאה.

כל כך הרבה אנשים "רגילים", ואנשי מקצוע, מדברים בכל הזדמנות על כוחה של מילה וכמה חשיבות יש למילים, ושהמושג מוות וחיים ביד הלשון הוא כל כך משמעותי. לא חסר כמובן.
אז אם להיות כנה, דקלומים זה יפה מאוד, אבל בשורה תחתונה זה חייב להגיע גם לרמת ביצוע כמובן, אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם?

הסיפור הבא המחיש לי בצורה בולטת עד כמה גדול כוחה של מילה שיוצאת מהמקום הכי אמיתי בלב.
זה היה לפני כמה שבועות. בדיוק הגעתי מהעבודה, מחזירה כהרגלי את הקטנה מהגן. היא ירדה מהרכב חסרת סבלנות ורק רוצה לעלות הביתה. עמדנו מתחת לבניין ואחד האחיינים שלי בדיוק עבר שם בדרכו לישיבה. היתה לי חצי דקה לפטפט איתו. גם כי הוא ממהר ללמוד, גם כי הילדה מושכת ושני אחים גם מחכים למעלה לאמא. הוא סיפר שבעוד יומיים יש לו מבחן מכריע לפני הכניסה לישיבה גדולה. אני הגבתי בספונטניות ובחיוך ענק: "אה, קטן עליך. ברור שתצליח!"

הוא חייך בחזרה, המשיך לדרכו ואני עליתי הביתה. תוך שניה שכחתי שבכלל נפגשנו.

בסוף השבוע האחרון, אחי (אבא שלו) התקשר, ותוך כדי שיחה הוא מספר לי שיודע על ה"שיחונת" שלי עם הבן שלו. הדבר די הפליא אותי, שכן העובדה שאני פוגשת אותו אינה עניין מיוחד. זה קורה לא מעט בגלל המסלול הקבוע שלו ויוצא שנפגש איתי הרבה, אז מה המיוחד הפעם שטרח לספר בבית שדיברנו?

"הוא חזר באותו יום וסיפר על המילים שאמרת לו. הן נכנסו לו עמוק ללב, השפיעו עליו לטובה וחיזקו אותו. הוא ממש הדגיש את זה", כך אחי.

ואני? נפעמתי. "תראה כמה כח יש למשפט אחד קטן שיוצא באהבה ובכנות מהלב". אמרתי לו והוא ענה: "אין לך מושג עד כמה..."

אז זה המסר שלי לעצמי ולכל מי שרוצה לשמוע. יש לכם משהו רע להגיד? חפשו כל דרך כדי לשתוק. יש לכם משהו טוב להגיד? חפשו כל דרך כדי לומר זאת בקול. אל תחסכו מילה טובה למישהו - אין לכם מושג מה זה יחולל אצלו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!