הסיפור המוזר על קובי מימון, האמבטיה בבית המלון והשיפוץ בדירתו של שר האוצר

מבקר המדינה פירסם ביום רביעי האחרון דו"ח שבו הוא מותח ביקורת על משרד התקשורת בגין סדרת החלטות שהתקבלו בו בנוגע למונופול התקשורת בזק — וזאת בעוד שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, נחקר בשבועות האחרונים ברשות ניירות ערך, לצד שרשרת ארוכה של בכירים בחברה.

באותו דו"ח, מבקר המדינה גם מותח ביקורת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כך שבמסמך ניגוד העניינים שעליו חתם בעת כניסתו לתפקיד שר התקשורת בנובמבר 2014 הוא לא הזכיר את קשרי החברות שלו עם אלוביץ'. רק ביוני 2016, בעקבות כתבה שפורסמה ב"הארץ", ערך היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסדר ניגוד עניינים המגביל את העיסוק של נתניהו בענייני החברה.

זה אינו המקום היחיד שבו היחס הבעייתי של נתניהו למונח "חברות" וליכולת שלו לעסוק בענייניהם של חבריו מסבך אותו. גם בפרשת הסיגרים ובקבוקי השמפניה שהוא ורעייתו קיבלו לכאורה מהמיליארדר ארנון מילצ'ן, המשיך נתניהו להיתמם ולטעון כי אך טבעי הוא לקבל מתנות מחברים.

על רקע ההתכחשות של ראש הממשלה לחברותו עם אלוביץ', המהלך של שר האוצר, משה כחלון — שהכריז מיוזמתו במאי 2015 כי יימנע מעיסוק בנושא הגז הטבעי על רקע חברותו עם קובי מימון, המקושר לשותפות הגז ישראמקו — נראה כצעד נבון, שמנע ממנו לספוג ביקורת דומה. עם זאת, הצעד של כחלון היה בזמנו הפרה של אחת מהבטחות הבחירות שלו, שכן הוא הצהיר כי יטפל ביוקר המחיה כשייבחר, ובתוך כך גם במחיר הגז. הצעד גם מעלה את השאלה איזו מין חברות קיימת בין שר האוצר למימון, שמונעת ממנו לטפל בענף שלם במשק.

בדיעבד התברר כי כחלון הצהיר על ניגודי העניינים שלו כמה שבועות לאחר עדות שנתן באותה תקופה בבית הדין לענייני משפחה במסגרת הליך גירושים בין מימון לרעייתו לשעבר, כרמלה. כחלון זומן להעיד על רקע ניסיונה של כרמלה לקשור בין בעלה לבין קבוצת חברות בורסאיות בתל אביב, שהוא מתכחש שיש לו כל קשר אליהן — קבוצת אקויטל, הכוללת את נצבא, איירפורט סיטי, ישראמקו ועוד — וזאת אף שבשוק ההון העובדה שהוא בעל השליטה בחברות האלה היא אקסיומה.


כחלון אמר אז: "אני יודע שקובי מאוד דומיננטי, ואני יודע שהוא עומד בראש קבוצה של הרבה חברות שאני לא בקיא בהן, אבל יודע שהן חברות גדולות". מימון, אגב, שוהה מאז 2010 בחו"ל, וכחלון נפגש עמו פעמים ספורות בלבד מאז.

אמבטיה וחמש אסלות

ל–TheMarker נודע על מקרה נוסף ששופך אור על הקשרים בין שר האוצר לאיש העסקים. לפני כמה שנים התארחו כחלון ורעייתו בכפר הנופש האון הסמוך לכנרת, שנמצא בבעלות נצבא — שאליה למימון אין קשר לכאורה. בעת שהותם במלון, אביזרי הסניטציה, ובעיקר האמבטיה, מצאו חן בעיני בני הזוג. במקום לרכוש אמבטיה דומה באחת החנויות העוסקות בכך, יצר כחלון קשר עם מנכ"ל נצבא, פרי (פריאל) אטיאס, שאותו הכיר דרך חברותו עם מימון, וביקש ממנו שידאג לו לאביזרי סניטציה דומים לאלה שראה במלון.

בעקבות זאת, במסגרת שיפוץ שערך השר בדירתו בחיפה בסוף 2015, הובאו לביתו אביזרי סניטציה ישירות מהמחסנים שבהם מאחסנת נצבא את הסחורה שהיא מייבאת מהמזרח הרחוק בעבור הפרויקטים הגדולים שאותם היא יוזמת. התשלום עבור הסחורה — אמבטיה אחת, חמש אסלות, מזגן ושישה פנקולים (בערך כולל של כ–48 אלף שקל) — הוסדר ב–2016. לטענת נצבא, נגבתה מכחלון עמלה של 50% מעבר לעלות, כמקובל.

המקרה מדגיש את הבעייתיות בהתנהלותו של מימון בשוק ההון הישראלי. החברות של שר האוצר עמו הביאה לכך שהראשון הרגיש מספיק נוח להתקשר למנכ"ל של חברה ציבורית, שבאופן רשמי אינה קשורה כלל למימון, ולבקש ממנו את השירות האמור.

רשות המסים ורשות ניירות ערך מנהלות כבר שנים ארוכות בדיקות בנוגע לעניינו של מימון, שייתכן כי היקפן ורצינותן תרמו להחלטתו שלא להתייצב בישראל — בעקבות החשש כי יעוכב לחקירה. ואולם חקירות אלה העלו חרס עד כה. השאלה, אם כך, היא האם יש ברשות שר האוצר מידע הקושר את חברו הטוב לקבוצת החברות במשק שנחשבות בשוק ההון לנמצאות תחת שליטתו — ובראשן ישראמקו, החולשת על 30% ממאגר הגז תמר. אם כך, מדוע הוא אינו משתף את המידע הזה עם הרשויות החוקרות את הנושא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!