האיש שהיה אחראי על רכישת הספינות והצוללות מגרמניה חושף את מאחורי הקלעים בעסקאות

החקירה המתנהלת בימים אלה בתיק הצוללות (תיק 3000, הכולל גם את עסקת מים כלכליים) מעלה שאלות קשות סביב הליכי הרכש הביטחוני של ישראל, שבמקרה המדובר היו לפי החשד כר פורה לשחיתות שלטונית.

עסקות הרכש נעשות על פי רוב מאחורי מעטה של חשאיות. תא"ל (מיל') שמואל צוקר, שסיים באחרונה כהונה של שש שנים כראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, אינו מסיר הרבה מהחשאיות, וממעט לדבר על עבודתו במה שהוא מגדיר "גוף הרכש הגדול במדינה, שמייצר רכש ב–10–12 מיליארד שקל בשנה". עם זאת, גם המעט שהוא אומר מספיק כדי להעיד על האופן שבו נוהלו עסקות אלו על ידי גורמים מקצועיים בתוך המערכת, ומסביר מדוע הוא זומן למסור עדות במסגרת חקירת תיק 3000.

"נציג המל"ל לא אמור לעשות עסקות"

צוקר יצא בתחילת 2017 לגמלאות אחרי 49 שנות שירות בצה"ל ובמשרד הביטחון. הוא היה בין היתר מפקד חטיבת הנח"ל, מפקד אוגדת עזה, מפקד אזור יהודה ושומרון ומפקד אוגדה בלבנון, ובסוף שירותו כיהן גם כנספח צה"ל בגרמניה. אחרי שהשתחרר שימש ראש מינהל הרכש, וכיום הוא עוסק במתן ייעוץ לחברות והרצאות בנושא תפישת הביטחון והרכש.

בתקופתו במינהל הרכש היה אחראי על עסקות ענק, כמו רכישת מטוסי אימון מאיטליה ב–2 מיליארד דולר או עסקת המים הכלכליים, שבמסגרתה נרכשו ארבע ספינות מגרמניה ב–430 מיליון יורו.

"העסקה הזאת (עסקת המים הכלכליים) יכולה בהחלט לעורר הרבה מאוד שאלות, ואיני מופתע מהחקירה", אומר צוקר. "אלה שאלות שהצפתי אותן גם בדרך, ונושאים שהלנתי עליהם תוך כדי כך שהדברים התבצעו. הלנתי, ותיעדתי את עצמי לאורך כל הדרך, מתוך חשש שאגיע ליום הנוכחי שבו אצטרך לגבות את השגותיי במסמכים. לא הייתי שלם עם התהליך הזה לאורך כל הדרך. בניגוד להרבה עסקות שאני גאה בהן — אני לא גאה בהליך שנעשה במערכת סביב העסקה הזאת".


הרגשת בזמן אמת מעורבות בעסקה של גורמים שלא היו אמורים להיות מעורבים בה?

"אם נציג המטה לביטחון לאומי (אבריאל בר־יוסף, המשנה לראש המל"ל לשעבר, שנעצר בשבוע שעבר במסגרת חקירת הפרשה) בא אלי אישית תוך כדי דיונים ואומר לי, 'חשוב מאוד שנלך עם גרמניה בנושא הזה', זה דבר שבולט בעיני. נציג מל"ל הוא זה שאמור לפקח מלמעלה על הנושאים האלה. הוא זה שאמור לתת קווים מנחים לגבי הדרישות — אם זה בא מטעם מראש ממשלה. אין לו אג'נדה עצמאית. הוא מייצג את המטה בבואו להציג תמונת מצב לראש הממשלה. לתת חוות דעת. הוא לא אמור לעשות עסקות, ובוודאי שלא לעקוף את משרד הביטחון".

מה עם מיקי גנור (המתווך בעסקת הצוללות), המינוי שלו נראה תמוה? הוא היה מקצועי בתפקידו מנקודת הראות שלך?

"את שייקה ברקת (נציג המספנה הגרמנית תיסנקרופ בישראל, שתיווך בעסקה והוחלף במיקי גנור) אני מכיר בלי קשר לרכש, מכיוון ששהיתי בגרמניה בתקופות שבהן הוא היה פעיל במדינה. את גנור הכרתי כסוכן בעסקת מים כלכליים. איני יודע מה היו שיקוליו של מפקד חיל הים (אליעזר מרום, הנחקר גם הוא בפרשה — ח.ע) בהחלפת ברקת בגנור, אבל זו בפירוש תקלה, שאיש צבא מתערב בחוות דעת לגבי זהות הסוכן בעסקה".

ב"ידיעות אחרונות" נחשף כי קיים חשד שרואי החשבון שעבדו מול מספנת תיסנקרופ הסתירו תחת הסעיף "הוצאות שימושיות" את הכסף שהעבירו לגורמים ישראלים. נתקלת בסעיפים כאלה בעבודה מולם?

"הרי הטבע של התעשייה שלנו הוא שאלופים ותת־אלופים משתחררים מהצבא, פונים ימינה ושמאלה ואומרים 'אני מייצג את לוקהיד מרטין'. כל ההוצאות האלו על התיווך שלהם מגולמות בסוף בעולם הפרויקטלי. אני מתאר לעצמי שזה חלק מההוצאות, אבל להגיד לך שאנו יודעים להיכנס לרזולוציות של עלות מנת האוכל של נציג זה או אחר כשאנו עושים עסקות כאלה — איני יכול. הוצאות כאלה נבלעות בסעיף כזה או אחר.

"ברור שאין לנו שאלון שמבקש מהסוכן, 'תציג לי בבקשה מה אתה מקבל מתחום התיווך שלך'. אנחנו לא נכנסים לסוג השאלות האלו. כמו שאני לא נכנס לרזולוציות של עלות המזון של המהנדסים, או הגנן שמשקה את העצים. איני מכתיב את זהות הסוכן ואיני יודע כמה כסף שולם לו. מבחינתי שלא יהיה סוכן".

מלבד בר־יוסף נחשפת ללחצים נוספים? מצד עו"ד דוד שמרון?

"את שמרון לא פגשתי מעולם. ראיתי אותו לראשונה בטלוויזיה".

בדצמבר האחרון, מעט לפני שסיימת את תפקידך, עוד נסעת לגרמניה להיפגש עם נציגי תיסנקרופ. מה היתה המטרה?

"נסעתי לגרמניה כדי לראות את המספנה בקיל. היו תוספות שביקשנו ושינויים שעשינו בפרויקט, שעבורם הם (הגרמנים) ביקשו הרבה כסף. היו שם גם בעיות של רכש גומלין".

מה ההסבר האפשרי לכך שהם לא עומדים בדרישות לרכש הגומלין שהם מחויבים להן לפי ההסכמים? הם לא מוצאים תוצרת ישראלית שהם מעוניינים בה?

"זו תופעה לא ברורה. לא ברור אם הם מתאמצים לעשות את זה, או אם הם לא מוצאים מוצרים שמתאימים להם. זה נראה לא טוב, כי חברות אחרות עושות את זה — והם משום מה לא. מי שמטפלת בזה היא הרשות להשקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה (רשפ"ת) בהובלת זיוה איגר, שדרשה בשבועות האחרונים לשים אותם ברשימה השחורה (מהלך שיגביל את השתתפות תיסנקרופ במכרזים של חברות ציבוריות בישראל למשך חמש שנים).

"בכל מקרה לא צריך להיות לכך הסבר — כי זו מחויבות שלהם לבצע את רכש הגומלין. קיומו של הסבר הוא לא רלוונטי בכלל. תעשיות שלנו שלא עושות רכש גומלין מקבלות על כך קנסות".

רכישת הספינות במסגרת עסקת המים הכלכליים נעשתה בנוהל ספק יחיד, בלי מכרז. מה התהליך שכרוך בהתנהלות כזו?

"צריך להבין שבמערכת הביטחון הצבא דורש ציוד. הוא לא רוכש אותו. גם אם נציג מינהל הרכש של משרד הביטחון יושב בגוף הצבאי שכותב את הדרישה פעמים רבות — הדורש הוא המומחה לעניין, ואיני יכול לערער על כך. הצבא דורש — ואם הדרישה מאושרת, המפרט עובר למינהל הרכש, ואני מעבד אותו לשפה של מכרז, של הזמנה לספק. עם זאת, אחרי קבלת הדרישה, תפקידנו הוא לדאוג לכך שהדורש לא יתעל את המכרז לספק מסוים שהוא רוצה בו".

יש הרבה מקרים שבהם הדורש מנסה לתעל מכרז לספק ספציפי?

"זו מהות העבודה שלי. בהרבה מאוד מקרים, מנהל הפרויקט ירצה להצביע על הספק שבו הוא מעוניין. זה הטבע של הדברים. הקצינים הרי יושבים אצל היצרנים, רואים את המערכות שלהם, ונוטים לטובת מה שהם רואים. הם עשויים לכתוב 'אני רוצה שבמוצר הזה יהיה אפיון כזה או אחר', כך שזה יגביל את האפשרות לרכוש אותו רק מספק ספציפי. במקרים אחרים, יש להם פשוט נטייה להישאר עם הספק הוותיק שהם מכירים. ספק חדש משמעותו שכר לימוד יקר מבחינתם".

ובמה כרוכה ההחלטה לבטל מכרז וללכת לנוהל ספק יחיד, כפי שנעשה במקרה של עסקת המים הכלכליים?

"כדי לקבל אישור של ספק יחיד צריך לעבור ועדת פטור, שבה יושבים נציג ציבור, יועץ משפטי, ונציג של הגוף הדורש עם מינהל הרכש והיועץ המשפטי של משרד הביטחון".
וכל הנהלים האלה בוצעו במקרה של עסקת המים הכלכליים?

"איני רוצה להתייחס לכך".

מה אתה עושה כיום?

"אני נותן הרצאות בתחום הרכש במגוון פורומים. רכש הוא עולם ומלואו. ולמרות זאת, אם תשאל את רוב האנשים שעוסקים בתחום, הם מעולם לא למדו אותו, אף שזה תחום שמצריך יכולת לבניית אומדן תקציבי, ניסוח חוזה, הבנה איך עושים משא ומתן, רכישת מודיעין עסקי והקפדה על אתיקה. בהרצאות שלי אני מלמד את כל שרשרת התהליך — מכתיבת המפרט טכני, דרך ניסוח חוזים ועד הגדרת אבני דרך. לא ייתכן שזה יהיה דבר שיעסקו בו כבדרך אגב. במערכת לא בהכרח מבינים את זה. קח לדוגמה את ועדת החקירה בנושא מבצע צוק איתן. הוועדה הזו לא זימנה אותי כדי לשאול אותי אם רכשתי לפני האירועים ציוד ייעודי לטיפול בנושא המנהרות — מחפרים מיוחדים או כל ציוד אחר. זה אמור להיות מהלך בסיסי שלה".

ובאמת רכשתם?

"עוד לא הגיע הזמן לדבר על הדברים האלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!