איך מסייעת האמונה לשלוות הנפש?

אמונה אמיתית וחזקה בבורא עולם יכולה להעניק כוחות נפשיים לעבור משברים ומאורעות בחיים מבלי שנישבר ונתרסק. מהי אמונה שמשפיעה על האופי שלנו?

אמונה, כפי שהבאנו בפרקים הקודמים ונביא בפרקים הבאים בהמשך - היא התנהגות האדם כפי שהוא חושב, מרגיש ולמד על עצמו. לדוגמה: אדם שבילדותו אמרו לו שאינו אדם טוב - יאמין לכך, זו תהיה אמונתו ולפיה יתנהג בחייו. אמונה אמיתית נמדדת לפי רמת ההתנהגות והמעשים של האדם.

ברמב"ם כתובים שלושה עשר עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם. נביא מספר עיקרים:
אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים, והוא לבדו אלוהינו, היה הווה ויהיה. אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו. אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותיהם. ההוכחה לכך שאתה מאמין כי הבורא עשה, עושה ויעשה את כל המעשים - היא במעשים שלנו, ברגשות שלנו ובמחשבות שלנו.

אחד הדברים שהבאנו למעלה, שגורמים להפרעות הנפשיות, הוא מאורעות החיים, לדוגמה: מוות, מחלות וכדומה. מוות של אדם קרוב הוא דבר עצוב, וחז"ל אף נתנו פרק זמן של שבעה ימים להתאבל על כך. במקרה זה, לדוגמה, אמונה אמיתית יכולה לעזור לאדם להתמודד עם מאורע קשה כזה. פה מגיע מבחן האמונה, האם אנחנו מאמינים באמת או לא. אם האדם מאמין באמת שבורא כל העולמות הוא אחראי לכל, שהכל לטובה ושהכול בהשגחה פרטית, ושאיש אינו יכול לעשות דבר בעולם מלבד הבורא - האדם אמור להתחזק ולהמשיך הלאה בחיים, למרות הקושי, כי הוא מאמין שהבורא יתברך אחראי על כל מה שקורה, ואם הוא ממשיך להישבר, סימן שעליו להתחזק באמונה.
אחד הדברים ששוברים את האדם בחיים הוא שבירת האגו שלו. הוא שואל את עצמו: למה לא יכולתי או עשיתי כך וכך, למה החיים שלי כך, וכדומה.

אם אדם מאמין שהבורא עושה הכל - הוא לא נשבר, כי הוא יודע שהשם עושה הכל ולא הוא. ואם לא הצליח - הבורא החליט זאת, לכן אין סיבה להישבר. אם אדם מאמין שאיש אינו יכול לעשות לו דבר רע אם השם יתברך לא ירצה, והוא חי ומרגיש זאת - נפשו חסינה בפני מאורעות החיים הקשים.
אמונה אמיתית היא, כאשר אדם מרגיש וחי לפי האמונה שלו.

יש תפילה שחיבר בעל ה"אור לשמים" מאפטא, ובעל ה"תפארת שלמה" אמר שכדאי לומר אותה ערב ובוקר, משום שהיא סגולה להצלחה ולפרנסה. "ריבון העולמים, ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר, ואם גם אתאמץ בעצות ובתחבולות, וכל יושבי תבל יעמדו לימני להושיעני ולמוך נפשי, מבלעדי עזך ועזרתך אין עזרה וישועה".

התפילה הזו מסמלת את האדם הרגיל, שרוצה שליטה בחייו, וגם את ההיפך המוחלט ממנה - את ההישענות הטוטאלית על בורא עולם. כחומר ביד היוצר, האדם מרגיש כל הזמן צורך בשליטה על מה שקורה בחייו, וכאשר הוא מרגיש חוסר שליטה, הוא נשבר.

אם אדם יודע ומרגיש שיש אלוקים, שהוא שולט על חייו ואחראי עליו, ושאין לו שליטה בחייו - הוא נותר רגוע ושליו. כל הכעסים, העצבות, הגאווה ושאר המידות הרעות - נובעים מתחושת השליטה של האדם , ואם אינו משיג מה שרצה - הוא נשבר וכועס.

אם הוא יודע שאין לו שליטה על חייו, הוא נכנע לבורא, לא מתוך ייאוש ושברון, אלא מתוך ידיעה שזו מציאות החיים. הוא יכול כמובן להתפלל להשם יתברך ולעשות השתדלות, אך השליטה נשארת בידי בורא עולם.

באופן זה, האדם יכול לשלוט ברגשותיו, כגון שמחה, כעס וגאווה, על ידי האמונה. אם יודע שאיש אינו יכול להציק לו ולפגוע בו ושהכל מהשם יתברך, הוא שולט ברגשותיו. בלשון חסידות - המוח שולט על הלב.

בעבר שמעתי מרב חשוב הגדרה, כי ראש השנה הוא הרמת דגל לבן - אני נכנע! כך גם בחיים: האדם רוצה משהו, מתרגז כשאינו מצליח, שמח שכן, כועס, נוקם במי שהרע לו... על האדם להרים ידיים למעלה ולהיכנע לבורא עולם ולמהלכיו - כי הנה כחומר ביד היוצר, אנחנו מובלים ולא מובילים, איננו הנהגים אלא הנוסעים; אנחנו יכולים לבקש מהנהג שייסע לשם ולפה ולא יותר מכך. ההגה לא בידיים שלנו אלא בידי ריבון העולמים - זו מציאות החיים.

רמת אמונה כפי שדיברנו עליה, היא רמה גבוהה ודורשת תרגול של שנים, אך בתרגול ובחזרה על ענייני האמונה, מאורעות החיים ומשברים בחיים יכולים לעבור ביתר קלות, ובעיקר לקיים את הייעוד שלנו להיות דבוקים בבורא העולם.


[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!