פנחס לא חיפש קנאות מזויפת ולא מדומה

ישבתי השבוע בפאנל ב'וועידה הכלכלה והעסקים' מבית 'המודיע', עם מנכ"לים של ארגונים מכובדים 'יד שרה', 'לתת' ו'איחוד הצלה'. עמדתי משתומם לנוכח תחושת ה'ביחד' שהם הקרינו ומקרינים בכל עת. כמה ערבות הדדית יש בתוכנו, כמה אחריות ציבורית יש במחננו, כמה נתינה אין סופית יש בקרבנו. אשרינו שזכינו.

כמה אנשים יילכו לישון שבעים ומדושנים בזכות 'לתת'. כמה חיי אנשים ניצלו בגלל 'איחוד הצלה' וכמה חולים התרפאו בזכות 'יד שרה'. זאת קנאות אמיתית, הערבות ההדדית לשלומו ובריאותו של הזולת.

הפרשה שלנו, פרשת פינחס, פותחת בקנאות של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. התורה מייחסת אותו עד לאהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, לומר לך שלא חיפש פינחס קנאות מזויפת ולא כבוד מדומה, אלא כל מעשיו היו לשם שמים ולכן זכה ונקראה הפרשה על שמו, ולא רק, אלא הקב"ה מוסר למשה רבינו: "לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום". כביכול הקב"ה מוסר לו ברית שלום. זו דרגה עילאית של קנאות אמיתית, ללא כחל וסרק.

קנאות צריכה להיות קודם כל מאהבת ישראל. אם נתבונן בקנאותו של פנחס נגלה שבשורשה היא מתוך אחריות על כלל ישראל. ראייה רחבה של כולנו עם אחד ויש לנו אחריות קולקטיבית, כי הערבות מחייבת. כל קנאות שמגיעה ממקום אחר היא אסורה ומסוכנת.

אתה רוצה להעיר לשני? לתקן את מעשיו? לשפר את דרכיו? יש שיטה איך להגיד את זה. לא תמיד המקל הוא הדרך. על פי רוב זה לא הדרך. באה אשתו של רבי מאיר, ברוריה שמה, אל בעלה הגדול וביקשה שיתפלל שהשכנים הרשעים שמצרים את דרכה ימותו. אמר לה בעלה הקדוש: "יתמו חוטאים מן הארץ כתוב, או יתמו חטאים?". אם היה כתוב בפסוק יתמו חוטאים, סימן שאפשר להתפלל שיסתלקו מן העולם, אם כתוב יתמו חטאים מן הארץ סימן שעלינו להתפלל שהם ישובו בתשובה ויתקנו את דרכיהם. עלינו מוטל להשיבם לאביהם שבשמים מתוך קירוב הלבבות ומתוך מאור פנים ובנועם.
הקנאות היא דווקא אבן פינה במחננו, כשהיא מגיעה מתוך אהבת האדם ואהבת השם ומתוך ערבות הדדית.

השבוע נפגשנו רבני 'בנועם דניאלי' יחד עם מייסד הארגון רבי ישראל מאיר ראני למסיבה מיוחדת והוקרה בבית הנגיד הגדול ר' מוטי זוננפלד. הנושא היה כמו תמיד: אחריות על כלל ישראל וחיזוק הקשר של העם היהודי למורשת ישראל, לרישום נישואין כדת ולחופה כהלכה.
"כולנו בני איש אחד אנחנו" זעק המארח הנגיד שהינו נכד לרבה של ירושלים מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל. הכינוס נערך בביתו שברחוב בלפור 4 מול בית ראש הממשלה, והכניסה לבית הייתה כרוכה בבדיקה מדוקדקת ולא פשוטה. אבל זה היה שווה.

הגאון רבי דוד לאו, הרב הראשי לישראל הסביר את עמדת הרבנות הראשית לגבי המחויבות לשמר את המסורת בעם ישראל. הוא קרא לראש הממשלה הגר בסמיכות מקום ואמר לו: הגיע הזמו להכיר בכך שהרבנות הראשית כיום זמינה יותר וידידותית יותר לרוב המוחלט של עם ישראל. כל פונה יודע שיקבל מה שצריך ומתי שצריך, דרך הממסד המסורתי.

בדבריי בכינוס המיוחד העליתי את זכר סבו הגדול של המארח, מרא דארעה דישראל, שבאותן שנים כבר יצא במסעו המפורסם עם הרב קוק ב'מסע הרבנים' מצפון ועד דרום, מחדרה ועד מטולה, לחזק את היישובים ולעודד את בוני ארץ ישראל לשלוח את בניהם למוסדות תורניים. דוקא רבי יוסף חיים זוננפלד שהוכר כקנאי לכאורה מבני היישוב הישן – היה ליבו ער וכואב למצב האומה וכיתת רגליו להרבות פעלים לתורה וליראה ולעודד את ההורים לשלוח את הבנים למקומות תורניים. כי זו קנאות אמיתית, איכפתיות ואחריות.

רבני 'בנועם' יצאו מערב זה מחוזקים, עם אהבת ישראל, נחושים להנגיש את היהדות יותר ויותר והכול במאור פנים ובעין טובה.

יחד שבטי ישראל

שבת שלום

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!